מעלעל

חנוcome

חוקים אנטי-דמוקרטיים פרחו ועפו; פינויי מאחזים בוטלו וחקירות רבנים תויקו והופסקו. שגרת החורף המשמימה השתלטה על עלוני השבת, שבהיעדר אירועים מרגשים של ממש התפנו לעסוק, עלון עלון וטעמו, בפיצ'פקסים למיניהם: "מעייני הישועה", שהתרגל להביא לקוראיו - שרבים מהם מתנזרים מ'תשקורת' - כתבות אקטואליה חד-צדדיות, התמקד השבת בסיפור ירושלמי נעים על בית כנסת קטן; ב"מצב הרוח" עסקה הכתבה המרכזית בסיפורו של קונסול הונדורס בישראל (מה ששמעתם), וב"בראש יהודי" הועלו זכרונות מחייו של הרב אהוד ברזילי ז"ל. אם השלווה לא תופר בתוכנית הקפאה חדשה או בתג מחיר עדכני, לפנינו תקופת שעמום לא קצרה. מעולם לא חיכיתי כל כך שיבוא כבר חנוכה.

תורה מה תהא עליה

מרוב מרמור על כך שאירועי השבועות האחרונים לא מספקים חומר לכתבות מרכזיות, היו כותבים שהחליטו לא לוותר, ולטפטף קורטוב אג'נדה אל תוך דברי התורה. השבת הסתמנה הסלמה במגמת הערבוב בין דברי התורה לבין דברי הפוליטיקה; סיפורי ספר בראשית הם כר פורה לדרשנים-פוליטיקאים (תחשבו מה יקרה כשנגיע לחומש ויקרא). היו עלונים שבהם פרשת השבוע צוינה בחופזה, ומשם נבלעה, מבוישת, בבליל פרשנויות פוליטיות ואמירות נחרצות: בעמוד הראשון של "מצב הרוח" - המוקדש, בדרך כלל, לדבר תורה 'נקי' על הפרשה, ללא מגע יד יח"צן - הופיע מאמר של ראש מועצת בית אל, שאחרי חצי פסקה, שבה ציטט חצי-פסוק-שליש-ברייתא, פנה לתקוף את מערכת המשפט, את הערבים ואת המינהל האזרחי. ב"מעט מן האור" הופיע מאמר של ח"כ אורי אריאל שערך השוואה בין לבן הארמי לבין הפרקליטות; ח"כ זבולון אורלב, לעומתו, הקדיש ב"שבת בשבתו" עמודה שלמה לדבר תורה רגיל ונורמטיבי, ולאחריו פנה גם הוא לעסוק באקטואליה. דבר תורה, מה בסך הכל ביקשנו.

ניאו-רפורמה

מי האמין שנזכה להגיע ליום הזה. בכל שבת מקשטים עורכי "באהבה ובאמונה" את העלון בציטוט או שניים מכתביו של הרב קוק. צפיית אור הישועה, שמש הגאולה המזרחת - הקוראים הוותיקים כבר מכירים את הז'רגון, אך השבת חיכתה להם הפתעה: את הציטוט הקבוע של הרב קוק החליף - תחזיקו חזק - ציטוט של תלמידו, הרב חרל"פ, שהשבוע חל יום פטירתו. הגמישות והפתיחות של "באהבה ובאמונה", שהסכימו לחרוג ממנהגם העתיק ולהכניס ציטוט של רב אחר, הן מופת לכל עלוני השבת באשר הם, ויש לקוות שעלונים נוספים יאמצו את הדרך הזו.

ציירי לך שפם

על שולחן המעלעל נחת זה עתה מכתב מרגש מהאחראים על יערות הגשם באפריקה, שתורמים את עציהם בכל שבת להחזקת מפעל העלונים. המכתב מבקש להודות לעלון ספציפי - "מצב הרוח" - שהצדיק השבת את קיומו באופן חד משמעי. בטורו "עמיעד מצוברח", הקדיש עמיעד טאוב את הבמה הנכבדת שלרשותו להתייחס לתופעה מעיקה: החלטתם של אישי ציבור לגדל שפם. מזכ"ל בני עקיבא, שני ח"כים במפד"ל, ח"כ במפלגת העבודה - כל אלו הלכו על השפם, מה שהקפיץ לטאוב את הפיוזים וגרם לרבים מאיתנו לתהות האם לפנינו גיליון פורים, או שמא גורמים זידונים פרצו למחשבו של טאוב והנפיקו את הפלט המגוחך. רמז לסיבה שטאוב החליט לצאת במתקפה נגד השפמים נמצא אולי בסוף הקטע המדובר, שבו מביע טאוב - שפניו, אגב, מגולחות - תקווה שברשימת הבית היהודי לכנסת הבאה, ישולבו אנשים בלי שפם. בכל אופן, המדור מצדיע ל"מצב הרוח" על העלאת המודעות לסוגיות קריטיות וחשובות, ומבקש משאר העלונים: בחייכם - עזבו אתכם מעובדי קבלן, מתג מחיר, מפינויי יישובים - יש דברים הרבה יותר בוערים על הפרק.

פשו"ת אמרו לא

האם חל פיחות במעמדו של השו"ת הסלולרי? אחד המוסדות המשמעותיים שהביאו עלוני השבת לעולם הספיק להתפשט כבר על פני כמה עלונים, אך חדי העין הבחינו שבשבועות האחרונים נעלם השו"ת הסלולרי מעל דפי "באהבה ובאמונה", ככל הנראה לטובת פרסומת-זוטא של אסי וטוביה. האם הביורוקרטיה הסלולרית עייפה את עורכי עלון מכון מאיר?

מנהגי אבותינו

ובעוד "באהבה ובאמונה" התייאשו מן השו"ת הסלולרי, "בראש יהודי", מסתבר, רק התחילו ליהנות מכל הסיפור. פעם בכמה שבועות אנו משתפים אתכם, קוראים יקרים, בשאלות מן השו"ת שעוסקות במנהגים משונים ובמסורות מונפצות: איסור זריקת אבן על חתולה מתה, חובת קרקור לפני תרנגול אדום, וכן הלאה. רוב המנהגים מוכתרים על ידי הרבנים המשיבים כ"הבל", ובכל זאת - אולי המנהגים הללו מושרשים בלב עם ישראל? השבת עשו בשבילנו עורכי "בראש יהודי" את העבודה, וקיבצו פינת שו"ת סלולרי שלמה שעוסקת במנהגים משונים: "האם זה נכון שמי שמסתכל בחצות הלילה על מראה רואה את מלאך המוות?"; "האם מסוכן לפתוח מטריה בבית ביום חול?"; "נכנסת לנו ציפור הביתה בשבת, האם זה אומר משהו?", ו"רצינו לקנות דירה אבל אמרו לנו שאין לקנות בית במספר 8 כי זה מספר תוקע". והתשובות: "לא"; "לא"; "כלום"; ו"אין לזה מקור". ובכל זאת, קוראים יקרים, אם אחד מהמנהגים הללו מוכר לכם - אם ציפורים פוקדות את ביתכם באמצע מנוחת שבת, אם ראיתם את מלאך המוות במראה של השירותים בשלוש בבוקר - ספרו לנו על כך.

מעלעל, סוף

לפני כשנה וחצי נטלתי על עצמי את משימת כתיבת ה"מעלעל" - מלאכה מאתגרת וכלל לא פשוטה. מעבר לכל העקיצות והקריצות, השתדלתי מדי שבוע להביא סקירה ביקורתית ועם זאת מאוזנת של אחת מן הזירות המרתקות ביותר בתקשורת הישראלית, שמכניסה לפרופורציה את ההספדים הנפוצים על "מותה של העיתונות הכתובה". אפשר להסתכל על עלוני פרשת השבוע כעל דרך סתמית להעביר בסבבה את התפילה הארוכה, אך זו תהיה טעות: העלונים משקפים במידה רבה את העושר והמגוון שמצוי בציבור הדתי, ומשמשים דרך מעניינת להסתכל בו ובשינויים שמתחוללים בו.

תודה גדולה לכם, הקוראים, שעקבתם אחרי הדברים, ולא היססתם לבקר ולהתווכח בעת הצורך. תודה לעורכי העלונים ולכותביהם, שטעמו כאן מנחת זרועי וקראו לעתים דברים לא נעימים על עצמם, לצד פרגונים כנים בעת הצורך. כאן גם המקום להתנצל בפני אלו שנפגעו מן הדברים שנכתבו כאן - הטור נכתב ברוח טובה ומתוך שאיפה לתקן, ולא חלילה על מנת לפגוע. אם אי מי מן האנשים שהזכרתי בשנה וחצי האחרונות נפגע מן הדברים, אני מבקש סליחה. ומעל לכל - תודה למערכת כיפה על ההזדמנות החד-פעמית ועל האמון הרב. בשבועות הקרובים יועבר שרביט המעלעל לידי כותב חדש, מוכשר ונשכני, שימשיך את המלאכה החשובה הזו, ואני, עבדכם הנאמן, מחליף צד, ומצטרף לצוות "עולם קטן", לצד המשך כתיבה באתר כיפה. להתראות, ובפעם האחרונה כאן - שבוע מצוין.

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il