התייחסתי בטורים האחרונים לכמה דברים שנוגעים בגבולות האתיקה העיתונאית שראיתי בעלוני השבת בזמן הבחירות המקדימות - ביניהם סיקור מוטה לטובת מפלגה אחת, איבוד הערכים העיתונאיים לטובת ידיעות יח"צ, יצירת חשיפה כחלק מתגמול על פרסום מודעות וכו'. הפעם, לכבוד השבת האחרונה של הפריימריז בבית היהודי, אכתוב הפעם על שני דברים עקרוניים נוספים.
בבחירות המקדימות למפלגות השונות יש לעלוני השבת תפקיד תקשורתי חשוב ביותר כגוף שמתווך בין המועמדים לבין ציבור הבוחרים, לכן אנו מצפים מהם לעשות זאת בצורה הוגנת, מאוזנת ומקצועית. למרות כל זאת, בעוד שאנשים כמו ינון מגל, סופי רון-מוריה ושמעון ריקלין הפסיקו את עבודתם התקשורתית בזמן הפריימריז, בעלי הטורים בעלון מצב הרוח רז קיל ועמיעד טאוב, ממשיכים לכתוב על גבי עלון השבת למרות ריצתם לפריימריז בבית היהודי. טאוב אמנם התייחס לזה בטור שלו לפני כחודש, אך למרות שהוא הבטיח אז לא לעסוק בקידום אג'נדות, עצם ההתעסקות של מתמודד זה או אחר בגוף תקשורתי יוצרת חוסר אובייקטיביות של העלון. היה מוטב לשני המתמודדים, שהטורים של שניהם אהובים עליי, לקחת צעד אחד אחורה בחודשיים האחרונים ולא ליצור, גם אם למראית עין בלבד, חוסר הוגנות בסיקור הפריימריז בעלון.
העקרון השני שעליו הייתי רוצה לעמוד כמעט משתלב עם העניין הקודם - שימוש בכוח השליטה בעלוני השבת למטרות קידום עצמיות. כולנו קראנו השבת את עלון ישראלי,שהמו"ל שלו הוא המתמודד בפריימריז אביחי בוארון. וכשאני אומר עלון - אני מתכוון לקטלוג הבחירות של בוארון. בעלון האחרון הוקדשו כ3 עמודים ל"יום בחיי אביחי בוארון" בהם רואים את בוארון עושה דברים קלישאתיים ביום "רגיל" של לפני הפריימריז. הזלזול חסר הרחמים באינטליגנציה של הקוראים הוא פשע, ולא צריך להיות גאון כדי לשים לב לכך. אני באמת מחפש אדם שיוכל להסביר לי איך אפשר להשתמש בעלון שהוא שלך, ועוד בצורה כל כך בוטה כמו בשבועות האחרונים, כדי לקדם את עצמך ולא להתבייש בזה. נסיים במילותיו רבות ההשראה של בוארון עצמו בגילוי דעת של השבת: "תקשורת המונים משפיעה על כל אחד מאיתנו ובונה בנו תודעה מסוימת לחיים וקודים מסוימים, כפי שאמר הרב קוק עיתון צריך להיות מדרגה אחת מעל הדעה הכללית". שאפו.
אגב, יגאל דלמוני, סמנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר (הוא פרש מתפקידו בתחילת הפריימריז), לא הופיע אפילו פעם אחת על גבי העלון של מועצת יש"ע - יש"ע שלנו - למרות שאני בטוח שהוא יכול להשפיע שם על התוכן לפחות כמו בוארון בישראלי, ועל כך מגיע לו ח"ח.
אומץ
הכתבה המרכזית בעולם קטן של השבת תפסה את עיניי וריתקה אותי תוך כדי תפילת השבת ר"ל. אברהם בנימין מספר שם בכישרון רב על אומן גרפיטי חרדי המכנה את עצמו 'אומץ' שצועק ביצירותיו את הבעיות הקשות שקיימות לפי דעתו בציבור החרדי. מעניין מאוד להיכנס לתוך עולמו של אותו יוצר וליהנות מהקונפליקטים שממלאים אותו, דבר שיכול למלא ספר שלם. הכתבה, שמלווה את האמן לתערוכה שמציגה את היצירות שלו בגלריה בלב תל-אביב, מציגה בפני הקורא את הדרך להרכבת אמנות אמיתית שיוצאת מעומק נפשו של אמן. יודאיקה בשיא תפארתה.
הנאהבים והנעימים
שבוע מושלג עבר על כל עם ישראל. בשולי הטור, אני רוצה לשלוח את ברכתי לאנשים האמיצים והגיבורים שחרפו נפשם ונסעו עם משאיותיהם בשלג ובקור רק כדי שלכם יהיה מה לקרוא בקריאת התורה (בין גברא לגברא כמובן).