"המחקר" של שביעי
בעלון שביעי פירסם השבוע הכתב ועורך העלון, ישי פרידמן, מחקר שנעשה על-ידי ד"ר אברהם כרמלי בנושא הפליית ימניים בתקשורת. החל משער שמלא בנתונים מפחידים על כך שאין ימניים בתקשורת ושבערך כל התקשורת מלאה בשמאלנים אפלוליים עם קרניים ועד המאמר עצמו שמציג גרפים עם נתונים על מספר המגישים בערוצי הטלוויזיה והרדיו השונים. לפי המחקר, בערוץ 10, מתוך 16 מגישים רק אחד הוא בעל השקפות ימניות ובערוץ 2 אין בכלל מגישים בעלי דעות ימניות (לאן נעלמו סיוון רהב-מאיר ועופר חדד). גם ברשת ב' אין מגישים ימניים ובגל"צ המצב מעט יותר טוב והמחקר מראה שיש 6 מגישים בעלי אוריינטציה ימנית מתוך 20 מגישים בסך הכל.
רק מה, המאמר הזה הוא הוכחה לכך שהתקשורת הימנית לא פחות מוטה מהתקשורת הכללית. לשאלתו של פרידמן על הדרך בה קבע החוקר מי מהמגישים ימני ומי לא, עונה החוקר: "קביעת מיקומם הפוליטי [של המגישים] הוא לפי ההתרשמות שלי". זאת אומרת, שאם מישהו מאיתנו היה יושב מול הטלוויזיה בבית והיה אומר שלפי ההתרשמות שלו נראה שיונית לוי מסתמסת עם ברוך מרזל בלילות אז תוצאות המחקר שלו היו שונות, הרי זה שדוקטור ישב מול הטלוויזיה לא הופך את ההתרשמות שלו להתרשמות הנכונה. מחקר שמתבסס על תחושות אישיות של אדם אחד הוא לא באמת מקצועי ולא יכול לשקף משהו אמיתי.
אגב, אם כבר שביעי לקחו את המחקר הזה, לכתוב בשער ש"התקשורת מפלה את הציבור הימני והדתי" זה לא נכון. זו דמגוגיה. המחקר לא מראה אפילו נתון אחד על הפלייה נגד דתיים. אם המחקר נכון, קיימת כאן בעיה אמיתית של הפליית הצד הימני של המפה, אבל על דתיים המחקר הזה לא מדבר בכלל.
פרסומת (לא כל כך) סמויה
לפעמים חברות מסחריות משתמשות באמצעי התקשורת כדי לפרסם עסק מסוים בצורה סמויה בתוך כתבה או כחלק מתוכנית. ניתן לזהות את זה בטלוויזיה בתוכניות כמו 'המירוץ למיליון' בה המתמודדים קונים כרטיס טיסה כשרואים במכוון שהם משתמשים בכרטיס אשראי של בנק 'לאומי', או שהכוסות של השופטים ב'אקס פקטור' ממותגות בלוגו של 'קוקה-קולה'. הסיבה שמפרסמים משתמשים בפרסום סמוי (או בשמו החדש - 'תוכן שיווקי') ולא בקניית זמן מסך לפרסומת רגילה, היא מכיוון שכשאנו צופים בפרסומת אנחנו יודעים שמנסים למכור לנו משהו ואנחנו פיתחנו לעצמנו סוג של קיר זכוכית שגורם לחוש הביקורת לעבוד, כשאנחנו צופים בתכנית רגילה הקיר הזה לא עובד ואנחנו לא מבקרים את התכנים שאנחנו רואים, כך שכל דבר יכול להיכנס.
בעולם קטן החליטו השבוע להכניס ראיון של שני עמודים עם מנכ"ל בנק מרכנתיל-דיסקונט. הכתבה פותחת בפסקאות שמשבחות את הבנק ומהדרות אותו משל היה עמותה למען מסכנים וחולים ללא כוונות רווח. בהמשך הראיון, מלטף המראיין בשאלותיו את מנכ"ל הבנק ומרים לו להנחתות לטובתו עם שאלות כמו "מה לדעתך אפשר לשפר?", כאילו הבעיות הן לא אשמתו ואשמת חבריו מהבנקים. בנוסף, כדי להשלים את מיתוגה של הכתבה כתוכן שיווקי של מרכנתיל-דיסקונט, עולם קטן הוסיפו את הלוגו של הבנק, במרומז, בכותרת הכתבה.
בין הרב עידו פכטר לרב יעקב אריאל
בעבר כבר כתבתי פה על מאמריו של הרב עידו פכטר, המקל כל שבוע בהלכות אחרות על גבי עלון שבתון. בשבת שעברה כתב הרב פכטר את חלק א' על איסור קטניות, שכמובן יש להקל בו מטעמים שונים, והשבוע פורסם חלק ב'. חוץ מחלקו השני של המאמר, התפרסם השבוע בעלון גם מאמר תגובה של הרב יעקב אריאל שסונט בכותב המאמר ומכנה אותו דמגוג חסר אחריות שמזלזל במנהגי ישראל. את מאמר התגובה, אפעס, ניתן למצוא בירכתי העלון, כמעט בסופו. רק כדי להבהיר כמה דברים: הרב פכטר, כבודו במקומו מונח, הוא בן 31, רב קהילה בנתניה, ולא פוסק. הרב אריאל הוא בן 78, רב עיר כבר 25 שנה ופוסק חשוב. לתת במה ענקית לדמגוגיה (לפי הרב אריאל) של הרב פכטר, כותב טוב ככל שיהיה, ואת הרב אריאל לזרוק לקראת סוף העלון זה דבר שלא מצופה מעלון חשוב כמו שבתון.