מעלעל: החבר של מוטי זפט

עלוני השבת נפרדים מאורי אליצור, ראיון שבועות מסורתי עם רב תנובה במעייני הישועה, ומשהו קורע על עלוני הישועות. סיכום עלוני השבת

חדשות כיפה אלנתן זכריה 01/06/14 21:39 ג בסיון התשעד

מעלעל: החבר של מוטי זפט
כיפה, צילום: כיפה

אורי אליצור

אורי אליצור נפטר ביום חמישי לפני שבוע וחצי, אך בגלל שעלוני השבת הודפסו לפני פטירתו, רק השבוע פירסמו עליו מאמרים. ישראלי פרסמו מאמר של חברו בני קצובר, שמספר על נאמנותו של אורי לארץ ולמפעל ההתנחלויות. במצב הרוח אסף חגי הוברמן מקבץ סיפורים המלמדים על אישיותו של אורי. ביש"ע שלנו כתבה מאירה דולב על עבודתה ביחד עם אורי ועל השינוי שעשה בתקשורת ובעולם קטן רשם ארנון סגל על אורי אליצור העיתונאי והבחור ישיבה.

גילוי נאות - לא הכרתי את אורי אליצור ואני לא זוכר אם קראתי אי-פעם את הטורים שלו. אך השבוע קיבלתי את הרושם שאורי ז"ל היה אדם חד מחשבה, צנוע ואהוב על הבריות. זה גרם לי לחשוב על כך שבשנים האחרונות נפטרו הרבה אנשים חשובים ודברים רבים נכתבו עליהם, אך נראה שרק סביב אורי אליצור היה קונצנזוס כל כך רחב לגבי האישיות שלו.

שבועות

בשל חג השבועות הקרב ובא, גיליונות השבוע יצאו במהדורה שכללה גם קצת תכנים 'שבועותיים'. אם פעם חשבתי שחג השבועות מתחלק לשני נושאים מרכזיים: לימוד תורה ומאכלי חלב. השבוע גילינו שיש נושא חדש שמגיע ביחד עם החג הלבן - גיור.

לא אלאה אתכם במאמרים המביאים את סיפור הגיור מהצדדים של המתגייר, הרב היושב בוועדת הגיור, משפחתו של המתגייר והבחור שפתח לו את הדלת בכניסה לבית הדין. אבל כן אמליץ לכם לקרוא את המאמר המתומצת והיפה של הרב אריאל בראלי על הליך הגיור בעולם קטן. הרב בראלי מציג בקצרה את כל "שלבי הייצור" של היהודי המתגייר ומתמקד בדברים שהדיינים צריכים לקחת בחשבון כשהם באים לגייר אדם, דווקא בימים שנשמעים קולות שקוראים להקל בהליכי הגיור.

ובנוהל, כמו כל שנה, מצאתי את הראיון השנתי עם "הרב של שבועות" - הרב ויטמן, הרב של תנובה - הפעם בישראלי. גם השנה נשאלו השאלות הטרחניות הרגילות על כשרות החלב בשבת ועל חליבה אוטומטית. כבר קראנו את זה שנה שעברה, אז לא נכביר.

חבר אמר לי לכתוב שיר עליך

במצב הרוח פרסמו השבוע מאמר אורח של מוטי זפט, שמביא מאמר של חבר שלו (מה?!) על הניגוד בין הצהרות הרבנות הראשית לבין ההתנהלות שלה בפועל. במשך המאמר הוא מתאר את דרכה של הרבנות הראשית הנוכחית החל מבחירתה ועד ההחלטה לקיים את ל"ג בעומר ביום שני. הוא מספר שבעוד שבמוצ"ש הוא יושב בבית לאחר שביטל את המנג'ל (כך במקור, אל תשאלו אותי) עם אשתו, הוא רואה באינטרנט את בנט עושה קומזיץ עם ילדים, את הרב אלי בן-דהן חוגג במירון ואפילו את אחד מהרבנים הראשיים חוגג שם אצל הרשב"י. בסוף, הוא מגיע לעניין, כשהוא אומר ש"עברתי לתומי בסמטאות ירושלים, ועת שחלפתי ליד חנות מדליקה לחומוס, הבטן החלה להשמיע קולות [...] ראיתי שם שלט המכריז: 'כשר ללא תעודה'". את הסיפור הוא מסכם בזה שאם כך הרבנות מתנהלת ואם כך נבחרי הציבור מתייחסים להחלטותיה, אולי כדאי לעבור לאותן תעודות כשרות אזרחיות.

הרעיון של המאמר נוקב, אין מה להגיד, אבל אין לי פה שום רצון להיכנס לפוליטיקה-תיאולוגית. אני אתייחס דווקא לסגנון הכתיבה של המאמר. המאמר רשום בצורה נאיבית שנוטה מאוד לפתטיות. לכל אורך המאמר רושם הכותב שכל מה שקורה הוא מקבל 'כמו שהוא', כי "הוא לתומו" חשב שאם אנשים עושים כך וכך אז כנראה שזה נכון. בהתחלה הוא כותב שאם אותם רבנים נבחרו לרבנים ראשיים אז הוא צריך לכבד אותם, אבל אחרי הסיפור עם ל"ג בעומר הוא רושם שאם מצפצפים על הרבנים הראשיים אז גם הוא צריך לצפצף עליהם. איך אפשר לפרסם מאמר דעה שכתב מישהו שאין לו דעה?

אגב, המאמר של מוטי זפט מתחיל במילים "כך שח לי חבר מאנ"ש" ועד סוף המאמר הוא מצוטט את אותו חבר. לקרוא לעמוד דעה אישית של מוטי זפט ואז לרשום מאמר של מישהו אחר? זה קצת חסר היגיון לדעתי. אה סליחה, לדעת חבר שלי.

כיצד מרקדין

מדור חדש במצב הרוח בשם 'כיצד מרקדין', מטעם חברת ההפקות 'מרקדין', ידבר על נושא ההכנות לחתונה וישתף טיפים שיעזרו למאורסים הטריים לחסוך זמן וכסף.

עוד על טורים ממומנים בעלוני השבת שלכם? - בשבוע הבא

מבטלים את הישועות

עלון אביטה נפלאות שיוצא על ידי "מוסדות דור ודור", מציע לכם דיל מיוחד בו תשלמו 160 מטבעות כסף (עוד לא עברו אצלם לשקל חדש?) ותקבלו ברכה שמשום מה תבטל לכם את כל הישועות.

(צילום: צילום עצמי)

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן