יוני שטבון מכה שנית
רגע אחרי סיום מושב החורף של הכנסת ובהפסקה קלה בסערה הגדולה בעקבות התנגדותו המפתיעה לחוק הגיוס, הגיע חבר הכנסת יוני שטבון לראיון אצל ישי פרידמן ב'שביעי'.
בראיון טען שטבון ש"יש כאלו שמפחדים מהיכולת שלי להתחבר לציבור תורני, מסורתי ופריפריאלי והם מנסים לקחת את הציבור התורני, שיש לו קול מאוד אידיאולוגי, למזער אותו ולהפוך אותו להזוי ולא רלוונטי". לטענתו "הציבור התורני צריך להחליט האם הוא נכנס לוואקום שיש בתוך התקשורת המסורתית" והאשים שיש שיח שמנגח את הציבור התורני. רגע, זו לא אותה תקשורת שנותנת לו ארבעה עמודים ושער? ראיון נחמד והכל אבל לא יפה לירוק לבאר ממנה אתה שותה ואז לקחת עוד לגימה.
החי בר של עולם קטן
עולם קטן החליטו מסיבה כלשהי לפתוח חי בר בכתבות המרכזיות שלהם. לא שאני מתלונן אבל אף פעם לא חשבתי שאפתח את העלון באחד העמודים המרכזיים שלו ואמצא כותרת שמספרת "די ליבחושים". צחוקים בצד, אין ספק שהרב חגי בר גיורא (כותב המאמר) הסביר לא רע בכלל האם יש בעיה בברוקולי (ההשגחה הקטינה את הבעיות), האם השם רוצה שנכבס את התות (אין לנו איך לדעת מה הקב"ה רוצה ולמה הוא מכוון) ומדוע חייבים לעשות קצת יותר מאשר לשטוף את החסה (לא נעים להודות, אבל מי שמסתפק בשתיפת החסה במים לא שומר כשרות).
בצד השני של כפולת החי בר של עולם קטן, סיפר לנו ארנון סגל שלראשונה נכתבה מזוזה מעור ג'ירפה. אין ספק שהטיזר של הכתבה אומר הכל "יום בהיר אחד שמע פרופסור עמר שבספארי ברמת גן הלך לעולמו ג'ירף לאחר מחלה קשה. הוא התקשר להנהלת הספארי, השתתף בצערה ושאל אם יוכל לזכות בעור הג'ירף לצורך כתיבת מזוזה". לפרופסור ולג'ירף (ז"ל) שלום.
אגב, במקרה או שלא במקרה גם הפרסומות בכפולת החי בר שיתפו פעולה כשאחת הפרסומות (מכללת אפרתה) הציגה איורי עצים ובפרסומת למטה סיפרו לנו על יום 'תפוח' ברגבים תחת הכותרת 'כאן צומחים מנהיגים'. אם תרשו לי אמשיך עכשיו לאכול את הסטייק.
וואאאאאטסאפ!!!11
מדור חדש נולד. יונתן דובוב מציג ב'מצב הרוח' מדור ראיונות חדש ומרענן תחת השם 'מה המצב'. המדור, כמו במקבילו בידיעות אחרונות (ולא נגלה מי העתיק כאן ממי) כולו מורכב מהודעות שרצות הלוך חזור. לכבוד המדור השני הגיע ראש המחלקה לפעילות ישראל ולמאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית (רגע, נשימה), יעקב חגואל שסיפר על העבודה, על החלומות ועל החוויות המרגשות ביותר.
את מעלעל הפעים במיוחד הנתון לפיו חגואל השיל ממשקלו לא פחות מ-30 ק"ג בשנה האחרונה ומתכוון לשמור על כך. בקרוב אצלנו.
רגע מפדח במיוחד נרשם כשבין דובוב (המראיין) לבין חגואל נרשם חוסר הבנה, כשחגואל סיפר שהיה רכז בית"ר בנתניה.
דובוב: "איך הגעת לבית"ר?! דרך לה פמיליה?".
חגואל: "בתור נער חיפשתי משהו ימני הגיוני".
דובוב: "כי בית"ר זה ממש ימני הגיוני".
לא נעים לי להתערב בשיחה המרתקת אבל דובוב: בית"ר תנועת הנוער, לא בית"ר קבוצת הכדורגל...
אש מזרחית זרה ומוזרה בהחלט
כהרגלי את 'שבת ושבתו' אני פותח מהסוף להתחלה - בטורו המצוין של הרב ישראל רוזן 'נקודת מבט'. כדרכו תוקף הרב רוזן את כל העולם כשהפעם על הכוונת נמצאים רבני ה'צמרת' (כך הוא מגדיר אותם) החרדים ספרדים.
"בתקופה האחרונה היינו עדי שמיעה לשלוש מתקפות מפי רבני צמרת במגזר הספרדי חרדי אשר מלאו פיהם קללות ונאצות כלפי הציונות הדתית... משום מה כולם אהבו ל'ברך' בהדבקת התואר 'עמלק' גם כמה חודשים לפני פורים".
הרב רוזן ממשיך וטוען כי בעוד שבעבר המזרחיים היו מתונים וידועים בסובלונותם, כיום הם מושפעים מחבריהם מהצד הליטאי של המפה החרדית ועל כן מתחרים מי יתקוף יותר ויותר את הציונות הדתית.
בא לטעון טענה עדתית , אך כנראה שלאף אחד לא אכפת. הסערה עברה אותו ועולם כמנהגו נוהג. לאף אחד לא כל כך אכפת שהוא דוחף פנימה את השד העדתי. לא נורא הרב רוזן. להתראות בסערה הבאה.