הדס תפוחי, תושבת עטרת, נשואה ואם לארבעה נהרגה אתמול (א') בתאונת הדרכים קטלניות בכניסה ליישוב עטרת. כיוון החקירה העולה כי ככל הנראה, התאונה קרתה בעקבות זריקת אבנים על הציר ובעצם מדובר בפיגוע טרור. חברה של הדס, ניר שחל כותב לה מכתב פרידה.
הדס יקרה, בחיים פוגשים המון אנשים. חלקם עוברים לידך, חלקם נשארים, ואת הדס, פשוט נכנסת לנו ללב, והלב מסרב להאמין שאת כבר לא כאן. כי יש צלילים ומוזיקה ששומעים באוזניים, ויש גם מנגינות שנוגעות במיתרי הלב, אבל יש גם כאלו ניגונים, צלילים עילאיים, שפורטים על צלילי נשמתך. כך את היית בעיניי, וכך גם תמיד תישארי.
הכרתי אותך לראשונה ביישוב שילה, בו גרתי ולמדתי מספר שנים, באותם ימים שעדיין לא עבדנו ממש יחד, ובאת לקונצרט סוף שנה של קבוצות התלמידים. כבר אז, הרגשתי שפגשתי בנשמה מיוחדת, מלאת אהבה ושמחת חיים.
הדס תפוחי ז"ל, בן זוגה וארבעת ילדיהםצילום: הותר לשימוש
כמעט ולא הכרתי את משפחתך, את ילדייך, אך רק מהעבודה אתך, וממעט הזמן שחלקנו יחד, יכולנו להרגיש את טוב ליבך, את המסירות שלך, האכפתיות שאין לה גבול, המקצועיות, הנתינה והאהבה לכל הסובבים אותך. כשמך, כן היית, משרה נעימות על כל הסובבים אותך.
תמיד ידעתי שבכל דבר שתשימי בו את ידיך, אם זה קונצרט, או יום השתלמות, תחילת שנה או בכל הזדמנות, לא רק שלא חששתי, אלא הייתה בליבי שמחה ותחושת ביטחון כה חזקה, שאת שם, איתנו, ובוודאי הכל יעבור, לא רק בשלום, אלא גם בשמחה ובהנאה של דיבוק חברים וחדוות יצירה. תמיד הערצתי את המסירות שלך ללימודי נגינה, לילדים, ולהקשבה לצרכיהם השונים.
כל מורה, ומוזיקאי, מייחל למנהלת כמו שאת היית. מבינה אותנו, מלמדת איתנו, שותפה לעשייה, לחינוך ולכל פרט ויותר. דואגת לכל דבר, לציוד, לשיעורים, ללוחות זמנים, לתיאום מול בתי הספר, מול המנהלים, המורים והילדים. ואפילו כשצריך החלפת אותנו בשיעורים כשלא היינו יכולים.
'התמצא כזאת אישה אשר בקרבה רוח אלוקים?'
ההודעה על התאונה שלך תפסה אותי באזכרה של בן משפחה, רס"ן יוחאי קלנגל (ג'וחא) שמסר את חייו ואת נפשו למען חייליו, הארץ והמדינה, ונהרג היום, ח' שבט, לפני מספר שנים. עלית לישיבה של מעלה בשבוע של שבת שירה. כל כך את.
את השירה שלך לא רק שמעו אלא גם הרגישו אלפי ילדים ועשרות מורים בכל יום. עשייתך הייתה מלאת ברכה, ובכל דבר ששמת ידך בו הרגשנו פשיטות ותמימות, אכפתיות ואהבה עצומה.
ה' נתן – לנו ליהנות מהיופי שבך. בעיניי תמיד היית מאותן נשמות שירדו לעולם בכדי לחבר ולמזג בין מגזרים, לגעת בלבבות האנשים, לומר במילים ובהנהגה שלך שיש טוב כה יפה בעולם ושצריך להאמין בו.
ה' לקח – וההסבר היחידי שאני מוכן לתת לעצמי, כי הוא פשוט רצה את הנשמה הכל-כך מיוחדת הזו, שהייתה עמנו לזמן כה קצר, חזרה אצלו.
יהי שם ה' מבורך.
הדס, בלבבנו תמיד תישארי,
נוחי בשלום על משכבך, ה' יצרור בצרור החיים את נשמתך.
ותחת כנפיו תחסי.
הכותב הוא לשעבר תושב שילה והיום מירושלים, מוזיקאי ומורה למוזיקה לילדים ונוער המפעיל פרויקטים מוזיקליים רבים, ושותף לתכנית "מנגנים בבנימין"