חרף הסתייגותו של היועמ"ש, הממשלה צפויה היום (ראשון) לאשר את מה שזכה לכינוי "חוק הג'ובים", המרחיב את התפקידים שהשרים יוכלו למנות אליהם את מקורביהם ואנשי אמונם.
לפי הצעת החוק, שיזמו שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי ושר התיירות יריב לוין מהליכוד, יוכלו השרים למנות לא רק מנכ"ל אלא גם משנה למנכ"ל ללא צורך במכרז.
בחוות דעת ששיגר מנדלבליט לחברי הממשלה הוא ציין שאמנם אין מניעה משפטית לחקיקת החוק, אך הדגיש כי יש עמו בעיית עודף פוליטקה במקומות שאמורים להיות מקצועיים, "ייאמר כי בנוסחה הנוכחי ואף שאין היא חפה מקשיים משפטיים אין מניעה משפטית מקידום ההצעה". לצד זה הוא כתב כי החוק עלול להוביל "לשחיקת אופיו של שירות המדינה כשירות מקצועי, ממלכתי וא־פוליטי".
שקד ולוין טענו מנגד כי הצעת החוק הובאה לאחר דיאלוג עם היועמ"ש וכי הדבר ייעל את עבודת הממשלה ויגביר את המשילות בכך שהשרים יוכלו ליישם את מדיניותם ביתר קלות. מרות זאת הוסיף מנדלבליט כי "מתעורר קושי מפני יצירת תקדים בעייתי להפטרתן מחובת מכרז של משרות מקצועיות בכירות בשירות המדינה והפיכתן למשרות אמון".
שרי הממשלה ונתניהוצילום: פלאש 90. עמית שבי
בנוסף יש לציין כי בהצעה נרשמו שורת הגבלות שנועדו לסנן את המועמדים. לתפקיד משנה למנכ"ל יוכל להתמנות רק מי שצבר לפחות שש שנות ניסיון בתחומים שבהם עוסק המשרד וכן שכיהן לפחות ארבע שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר.
בהצעת החוק גם נותק הקשר שבין המשנה למנכ"ל למצבת כוח האדם וכן הוא לא יוכל לתת לעובדי המשרד משובים וגיליונות הערכה. במסגרת תפקידו הוא יהיה אמון על ניהול הפרויקטים וישמש כאחראי למעקב אחר ביצועם.
נושא נוסף שיובא לאישור הממשלה מתייחס לועדת האיתור שאמורה לבחור את המועמד המתאים. כיום מונה הועדה חמישה חברים ולפי הפשרה שהושגה בין שקד מנדלבליט, היא תמנה עם חקיקת החוק שלושה: מנכ"ל המשרד, נציב שירות המדינה ונציג נוסף שייבחר על ידי שניהם. גם על כך ציין היועמ"ש בהסתייגות כי "הקושי המרכזי נעוץ בחשש מפני יכולתן של ועדות האיתור להמליץ לשר על המועמד המתאים ביותר למשרה, כנדרש מהן נוכח תפיסתן כהליך של מכרז משוכלל... עלול להיבחר מי שאינו בהכרח האדם המתאים ביותר למשרה, ויש חשש כי במסגרת הבחירה יועדפו שיקולים זרים על פני שיקולים מקצועיים".