לבחור רב

"ככהונה כן הרבנות הקהילתית יכולה להיות לעיתים לקללה ולא לברכה - אם היא לא נעשית בדרך הראויה היא יכול להביא למתח מיותר, לניסיונות השתלטות של פרנסי הקהילה על הרבנות ושל הרבנות על הקהילה..."

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 14/02/03 00:00 יב באדר א'




הקמת המשכן כוללת בתוכה גם את המעבר מעבודה בבכורות לעבודה בכוהנים. נחלקו הראשונים האם מעבר זה הינו חלק בלתי נפרד מהקמת המשכן, או שהוא תוצאה של חטא העגל, אולם אין מחלוקת על העובדה שמתום שבעת ימי המילואים הייתה הכהונה הדרך בה עבדו במשכן.


ההבדל העקרוני שבין בכורות לכהונה הוא ביצירת שבט מיוחד, מעמד הקיים בפני עצמו, העומד בראש העבודה במשכן. קיום מעמד כזה הוא הדרך להוביל את המשכן, ככל מסגרת - אין מסגרת הכהונה מבטיחה כי המשכן יישאר בקדושתו ובטהרתו. גם מסגרת הכהונה היא המאפשרת את החיים האמוניים במשכן במלוא העוצמה, אך אין בה כל וודאות. מסגרת הכהונה מחייבת את הכהן לשרת בקודש, ליטול את האחריות למשכן על שכמו, להורות תורה ("כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו"), להשכין שלום בין איש ובין אשתו ועוד פעולות רבות אחרות. מסגרת הכהונה יכולת חס ושלום גם להסתאב - אנו מכירים את בני עלי שהביאו את המשכן לחורבנו, ואת הכוהנים בימי הושע הנביא שייחלו לחטאי עם ישראל כדי שיאכלו מן החטאות שיובאו למקדש. מאוחר יותר ניסו החשמונאים לחרוג ממסגרת הכהונה ולבקש להם גם מלוכה. אנו למדים מכך שמסגרת הכהונה מסגרת ראויה היא, אך יש למלאה בתוכן ראוי, ולא לניתן להישען רק עליה.


המקדש חרב, ועמו חרב המעמד המלא של הכהונה. ברם, ישנם ממלאי מקום חלקיים של מעמד הכהונה. אחד מאלה הוא רב הקהילה - רב הקהילה ממלא חלק מתפקידי הכהן. הוא המלמד תורה בציבורו, הוא המנחם אבלים ומשכין שלום, הוא המוכיח לעיתים את קהילתו ומקדם אותה, והוא העומד בראשה כאשר היא עוסקת בדרכי עבודת השם שבבית הכנסת ובחיים הקהילתיים.


ככהונה כן הרבנות הקהילתית יכולה להיות לעיתים לקללה ולא לברכה - אם היא לא נעשית בדרך הראויה היא יכול להביא למתח מיותר, לניסיונות השתלטות של פרנסי הקהילה על הרבנות ושל הרבנות על הקהילה, למחאה ולמחלוקת ועוד ועוד. ברם, לא הסכנות הן המעצבות את דמות החיים - באופן עקרוני יש לבחור בדבר הנכון והראוי מצד עצמו, ולהתמודד עם הסכנות. אין להניח לפחדים ולחששות, אף שיש בהם אמת, להיות מורי הדרך של הכיוון הכללי.


שנים רבות היו הקהילות הציונות דתיות ללא רב - הקיבוצים ובתי הכנסת כאחד לא הכתירו רב על ראשם. מבחינה מסוימת הייתה זו עבודה בבכורות, והעמדת מנהיגות מקומית לא רבנית בראש הקהילה. עתה הגיעה העת לעמיד רבנות בראש הקהילות, כאשר היא מעוצבת בדרכה המיוחדת של הציונות הדתית - לא כגורם בלעדי, כי אם כאחד מראשי ההנהגה שלה קהילה. יש בהעמדה זו החלטה של הקהילה להתמודד עם שאלת הנוער, עם לימוד התורה, עם ההתקדמות ההלכתית והרוחנית של הקהל, עם הצורך לעמוד ליד חבר בעת צרה ולשמוח עימו ביום שמחתו, ועוד מעלות רבות הנובעות מהכהונה הרבנית. בחירת רב משמעה החלטת הקהילה להקדיש חלק מקיומה להתקדמות. מאידך גיסא, רב בציונות הדתית זקוק להדרכה ולהכוונה, כדי שיהיה נאמן ככהן למשימתו הכפולה - הוא גם שלוח הקהילה וגם שלוח ההלכה והתורה אל מול פני קהילתו. אין לימודי ההכשרה שבכולל הרבנות מספיקים כדי להיות רב במשמעות העמוקה הקיימת בקהילתה הציונית דתית.


עמותת 'צהר' מעמידה עצמה לרשות הקהילות והרבנות כאחד. היא קוראת לקהילות להחליט להעמיד בראשן רב, במשרה חלקית, כדי שימלא את תפקידי הכהונה בקהילה. היא מציעה את עצמה כ'שדכנית' רבנים לקהילות, וכמסייעת להצלחת ה'זיווג'. במקביל, היא פונה למכשירים עצמם לרבנות לראות בתפקיד זה אתגר של ממש, ולהכשיר את עצמם למה שהקהילה באמת זקוקה לו. משום כך עוסקים רבני 'צהר' לא רק בשידוך הרב לקהילתו, כי אם ברצף של הדרכה, ימי עיון, כנסים רבניים, פרסומים בתחום הרבנות, דרכי התקשרות עם הציבור החילוני ועוד ועוד. בדרך זו אנו מבקשים להעצים את עולמה של הקהילה הציונית דתית, ולהקים אותה כמשכן ד'. ראוי כי הקהילות תבחרנה ברב שיעמוד בראשן ויצעיד אותן קדימה.



👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן