"כפיה דתית ואלימות" או "כפיה חילונית וגניבת דעת": מה קרה בפסטיבל הסרטים בלוד?

הקהל הדתי ברובו שבא לראות את "הבלתי רשמיים", הופתע לראות לפניו סרט קצר עם סצנה אינטימית. במאית הסרט טענה כי הותקפה, ומנגד טענו אחרים כי זעמו על כך שילדיהם נאלצו לצפות בתכנים לא ראויים

חדשות כיפה משה ויסטוך 25/11/18 13:13 יז בכסלו התשעט

"כפיה דתית ואלימות" או "כפיה חילונית וגניבת דעת": מה קרה בפסטיבל הסרטים בלוד?
אילוסטרציה. צופים באולם קולנוע, צילום: פלאש 90. הדס פרוש

כפיה דתית וקללות או שמא כפיה חילונית ופגיעה ברגשות הציבור הדתי. בפסטיבל הקולנוע החברתי בלוד רק רצו להקרין בפני הנוכחים את הסרט "הבלתי רשמיים" אך לצערם, במקום נוצר עימות שחשף את המתח הקיים בין דתיים לחילונים.

לפני שסרטו של הבמאי אלירן מלכה, העוסק בעליית תנועת ש"ס הוקרן, בחרו המארגנים להקרין 2 סרטים מקדימים וקצרים של יוצרים צעירים.

בסרט השני, "בדק בית" שלפי הבמאית שלו נוצר במטרה להיאבק באלימות נגד נשים, נראו בני זוג כשהם מתנשקים. באולם התפתחה מהומה כשחלק מהקהל, שהיה מורכב בעיקר מהציבור הדתי לאומי והחרדי, החל לשרוק בוז לאות מחאה, בטענה שהביאו את ילדיהם למקום וכלל לא ידעו כי אלה התכנים שיופיעו בערב.

https://www.facebook.com/chen.shumowitz/videos/pcb.10156367037666919/10156367034701919/?type=3&theater

"לא האמנתי למה שראו עיניי ושמעו אוזני", כתבה בפייסבוק הבמאית חן שומוביץ' בפוסט לו נתנה את הכותרת, "כפייה דתית, אלימות וחופש הביטוי". לדבריה, "בני משפחתי וחבריי הגיעו ללוד לראות את הסרט אך במקום זאת שמעו רחשים לא פוסקים מהקהל וקול ברור מאד של אישה שקוראת בצרחות: 'כולם לצאת מהאולם, בושה וחרפה מה שקורה פה, תעצרו את הסרט מיד'. הסרט הוחרב אך ההקרנה המשיכה במקביל למילים כמו - 'אני לא מוכנה לזה, בושה, תועבה, גועל נפש, תתביישו לכם'. לו רק היו נשארים ומקשיבים הם היו מגלים שהסרט מדבר על אלימות נגד נשים..."

שומוביץ' ציינה כי הוא "מבינה את כעסו של הקהל על כך שלא נאמר להם שיש מספר שניות של סצנת נשיקה בסרט שהם עומדים לצפות בו ואכן אין ביכולתי להבין את גודל האסון עבורם אך כפי שבבודהיזם מאמינים: אין לנו שליטה על האירועים שקורים לנו בחיינו- יש לנו שליטה אך ורק על איך נגיב אליהם". לדבריה, "התגובות והדרך בה אותם בני אנוש בחרו ללכת בה היא דרך אותה אני לא מוכנה לקבל ועליה אני לא מוכנה לשתוק".

 יש לציין כי ראש העיר לוד, יאיר רביבו, נכח בהקרנה וניסה להרגיע את הרוחות. לטענתו, כפי שאמר לקהל, גם הוא לא מזדהה עם כל התכנים שהופיעו בסרט המדובר, אך לדבריו, היה צורך לנהוג באיפוק וכי במצבים דומים בעבר, בהם נתקל בתכנים לא הולמים מבחינתו, הוא נציין שנהג להתעלם מהם ולעסוק במשהו אחר.

גורם שנכח בהקרנה מסר ל'כיפה' כי צופים רבים הופתעו מתכני הסרטים והרגישו נבוכים מכיוון שילדיהם הגיעו עמם לערב שנועד להקרנת הסרט "הבלתי רשמיים". מי שגם פקדה את הפסטיבל וניסתה להגן על התנהלות המוחים נגד הסרט הייתה תושבת העיר חני לוז שכתבה היום בפייסבוק כי מדובר ב"כרוניקה ידועה מראש של התבכיינות נאורה: פוגעים בציבור הצופים, כופים עליו סרט עם שיח שהוא לא בחר, גוזלים את זמנו, ומתבכיינים שהקהל הגיב".

הבלתי רשמיים

רצו לראות את שולי רנד ולא תכנים אחרים. קטע מתוך "הבלתי רשמיים"צילום: יחצ

לדבריה, "לקהל לא היה מושג שיוצרת של סרט נמצאת בקהל, ולא היה מושג שהולכים להקרין את סרטה. הצעקות לא הופנו כלפיה אישית, אלא כלפי מארגני ההקרנה". עוד היא כתבה כי "לא היה שום פרסום על נספחים לסרט. חוזרת ואומרת: הכרטיס והפרסום היו ואך ורק לסרט 'בלתי רשמיים'. לא הודיעו כלום על הקרנה של סרטים נוספים".

לגבי הקריאות מכיוון חלק מהקהל היא ציינה כי "יש מי בקהל שמסרב לשתוק על גניבת הדעת הזו. יש מי שמפריע לו שמראים קטעים אינטימיים מול בני נוער ובנות נוער, נשים וגברים שהגיעו מתוך ידיעה שמדובר בסרט 'נקי' מסצינות אינטימיות ומשפה גסה.

לבמאית הסרט היא כתבה, "קיבלת שיעור בכפייה. את רוצה לקרוא לזה 'כפייה דתית'? בסדר, רק את עושה שקר. הכפייה היתה שלכם, ושלכם בלבד. כפייה תרבותית. את רוצה להציג את הסרט החשוב שלך - בבקשה. תבקשי ותקבלי רשות מקהל הצופים. תתייחסי בצורה הוגנת ואנושית לבני אדם שאולי חושבים אחרת ממך, לימוד חשוב ליוצרים "חברתיים". קוראים לזה כבוד לאחר. 'הכלה'. והאמירה מכוונת בעיקר למי שארגנו את ההקרנה, שפעלו בצורה שגויה ולא מכבדת".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן