את המשקיעים ניתן לחלק בימים אלו לשתי קבוצות – אלו ששואלים אם צריך לצאת, ואלו ששואלים אם עכשיו הזמן להיכנס.
בתקופות סוערות כאלה השמיים אפורים עד שחורים והאווירה מלאה רעמים וברקים. בתנאים כאלה קשה לראות מעבר לרוחות ולגשמים, אבל כמנהלי השקעות אנחנו חייבים להתעלם מהרעשים, לנתח את המציאות ולהביט לטווח הארוך יותר.
מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם כלכלה מהחזקות בארגון המדינות המפותחות (ה-OECD), שצמחה בשיעור של 3.5% בשנת 2019 עם יצוא טכנולוגיה וצריכה פרטית חזקים, ועם אבטלה שנעה בין 3.9% ל-3.5% ושמוגדרת כמצב של 'תעסוקה מלאה'.
בנק ישראל צופה שבמידה והמשבר יימשך עד סוף יוני, עם 150 אלף איש בבידוד וענפי המלונות והתעופה מושבתים כל התקופה, המשק יצמח ב-2020 בשיעור של 2% בלבד אבל יחזור בשנת 2021, לצמיחה של 3.9%, גבוהה אף מזו שהיתה בשנה שעברה. כלומר בתסריט של ארבעה חודשי קורונה, המשק הישראלי ייפגע באופן זמני בלבד, יחזור לאיתנו מיד לאחר מכן ואף יצמח בשיעור גבוה יותר.
כמובן שכל תסריט אפשרי, החל מהתאוששות מהירה ועד למיתון. אבל צריך לזכור שהמשבר הזה איננו כלכלי בראשיתו, אלא רפואי. המשבר בשוק ההון הוא משבר פסיכולוגי.
מצד אחד אנחנו רואים את ההתאוששות המרשימה בסין ובדרום קוריאה. מצד שני, נראה שבארה"ב ובאירופה עדיין לא הגענו לשיא. שוק המניות האמריקאי הגיב בעליות שערים חדות, למעלה מ-9%, ביום שישי בו הנשיא טראמפ הכריז על מצב חרום ועל שורה של צעדים להקלה על השווקים. השווקים לא צריכים לראות את סיומו של המשבר. הם רק חיכו שהנשיא טראמפ יתחיל להתייחס למשבר ולטפל בו. מצד שני, צעדים דרסטיים מדי מלחיצים את המשקיעים. פסיכולוגי, אמרנו?
חשוב לזכור שהבחירות לנשיאות ארה"ב יתקיימו בנובמבר השנה. טראמפ לא יכול להרשות לעצמו להגיע לבחירות האלה עם מפולת בשוק המניות. הוא צריך אמריקאים עשירים ומרוצים ממצבם הכספי. לכן הוא לחץ על נגיד הבנק המרכזי להוריד את הריבית לאפס, ואכן הנגיד ביצע את זה אתמול. לא רק זה, אלא שהבנק המרכזי בארה"ב משיק תוכנית נזילות בהיקף של 700 מיליארד דולרים עם הזרמה מיידית כבר היום, של 40 מיליארד דולרים ברכישת ניירות ערך.
יחסית לארה"ב, הצעדים שעושה ממשלת ישראל נראים 'כסף קטן', אבל אל תטעו. גם ממשלת ישראל נחושה בדעתה לעשות מה שצריך כדי לפתור את המשבר ולהזרים נזילות לשווקים, עם מעקב שוטף ונכונות לשנות ולהוסיף אמצעים תוך כדי תנועה.
עוד תפניות רבות ותנודתיות חדה צפויים לנו עד שהמשבר יסתיים. אבל השאלה המשמעותית היא – האם משבר הקורונה מצדיק ירידות של 25% ויותר בשוקי המניות? הפחתה של רבע משוויו של שוק ההון האמריקאי והאירופאי? או אם נהיה לרגע ספציפיים, ירידה של כ-80% בשווי חברת מלונות פתאל? כנראה שלא.
למשקיעים שנמצאים בשוק לטווח ארוך לא מומלץ לצאת, בוודאי לא עכשיו לאחר הירידות החדות. מדהים בעיני שמשקיעי קרנות פנסיה וקופות גמל לתקופות של 10 ו-20 שנים, שואלים אם כדאי לצאת מהשוק. מה זה משנה מה קורה עכשיו, אם ההשקעה שלכם היא ל-10-20 שנים קדימה? אבל גם משקיעים באפיקים אחרים, בין אם זה תיקי השקעות או באופן עצמאי, שאינם צריכים את הכסף בטווח הקצר, יעשו נכון אם יישארו בשוק. הסטטיסטיקה מראה שככל שהירידות חדות ומהירות יותר, כך העליות יהיו חדות ומהירות יותר. ואנחנו לא יודעים מתי המגמה תשתנה. לרוב מי שיוצא בירידות במטרה להיכנס כשיחלו העליות, נכנס כשהשוק כבר יקר.
לגבי אלו ששואלים מתי להיכנס, פה התשובה מעט יותר מורכבת. אף אחד לא יודע לתזמן כניסה לשוק. אנחנו כן יודעים להעריך מתי המחירים אטרקטיביים ומתי ניתן לאתר מציאות. ועכשיו זה כבר זמן טוב לאיתור מציאות. ככל שיש יותר מציאות, כך ניתן להקדים את הכניסה לשוק. המלצה שתמיד עובדת לשמרנים בינינו שמעוניינים להיכנס, היא לחלק את הכניסה לשוק לשלושה מועדים, בוודאי בתקופות כאלה, למי שיכול לעשות זאת. חלק ראשון עכשיו, חלק שני בעוד נניח חודש והשלישי בעוד חודשיים או שלושה, לפי מצב השווקים. כך יושג מיצוע של מחיר הכניסה.
ארז צדוקצילום: אבישג שאר ישוב
הכותב הוא מנכ"ל קרנות אביב המשקיעה בחברות שמתנהלות בהוגנות ועפ"י ההלכה.
אין לראות באמור ייעוץ השקעות או הכוונה כלשהי שצריכה להינתן לכל אדם עפ"י המאפיינים הספציפיים שלו. הכותב מנהל השקעות ועשוי להיות לו עניין אישי בנאמר או בני"ע המוזכרים במאמר. יש להיוועץ עם יועץ השקעות מוסמך לפני כל פעולה.