סגור

החקלאים הקטנים פורחים בקורונה: "הישראלים מחפשים אלטרנטיבה ראויה"

מאז הגל הראשון של הקורונה, חקלאים רבים פתחו דוכנים בשכונות ובערים, והתחילו לשווק סלים עד דלת הבית | בעלי המשקים טוענים כי הורגשה עלייה משמעותית מתחילת הקורונה ואומרים: "אנשים עוברים מקנייה בסופר, לקנייה ישירות מהחקלאי או הכי קרוב שאפשר להגיע אליו"

ישי אלמקייס, חדשות כיפה
יג בשבט התשפא
,
26 בינואר, 2021 15:55
מכירת תוצרים אורגנים ביתד

מכירת תוצרים אורגנים ביתדצילום: ספיר ואבי חביביאן

כשפרצה הקורונה, הייתה לגיל אקרמן חברת קייטרינג, שפעלה במשך מספר שנים. כשהתחילו להתבטל לו אירועים אחד אחרי השני, הוא היה בדרך לניו יורק לפתוח מקום למכירת בורקס, אבל אז נאלץ להישאר בארץ. "מה אני יכול לעשות כדי להתרומם?", שאל את עצמו אקרמן, והתשובה הייתה פתיחת עמוד פייסבוק בו העביר שיעורי בישול בחינם.

"פרסמתי כל שיעור וכתבתי לצופים 'ביום ראשון נבשל כך וכך, תקנו את המצרכים האלה ותצפו בשיעור'. עם הזמן זה גדל וממש הצליח", מספר אקרמן. אחרי מספר שיעורים פנתה אליו אחת הצופות ואמרה לו: "לא נמאס לך לומר לי מה לקנות? פשוט תשלח לי את חומרי הגלם וזהו". וזה מה שהוא עשה. היא התלהבה, העלתה תמונות לאינסטגרם ולמחרת היו לו 14 הזמנות חדשות. ככה למעשה הוקמה חברת "דרך ארץ".

לקטי החברה "מטיילים" בכל שבוע בלמעלה מ-50 משקים מרמת הגולן ועד הנגב, ואוספים ירקות, פירות ותוצרת חקלאית נוספת. "רוב המתחרים בשוק ישלחו את מה שהם עצמם מגדלים, או מהאזור הספציפי שלהם", אומר אקרמן, "אנחנו בכל שבוע מביאים מכל הארץ, מה שהכי יפה ושמים בארגז מחוץ לדלת".

הארגז הראשון של "דרך ארץ" הונח רק בסוף יוני ליד הדלת הראשונה, והיום יש כבר מאה מנויים ויותר מ-200 ברשימת המתנה. בהמשך מקווים אקרמן וחבריו ל"דרך ארץ", להקים אתר אינטרנט, עם מכירה יומיומית: "אנחנו הולכים להיות סופרמרקט של חומרי הגלם הטובים ביותר שיש באונליין", אומר אקרמן. 

"אנשים מתחילים להעריך את הקשר האישי עם החקלאי"

לפני עשרה חודשים, במהלך הגל הראשון של הקורונה, שזכור בעיקר בשל המחסור האקוטי בביצים ובמוצרי בסיס נוספים, ישראלים רבים החלו ליצור קשר עם חקלאים ולהזמין משלוחי ירקות, פירות ואפילו ביצים לתושבי השכונה או הישוב שלהם. כשהתחלואה ירדה בהמשך, החלו החקלאים להגיע בעצמם למרכזי הערים והשכונות עם היבול שנמכר בדוכנים מהירים או מתוך הרכב המסחרי של העסק, כשהאיכות של הירקות והפירות והרצון של האזרחים עצמם שלא להתקהל בסופרים, שיחקו לטובתם.

ספיר ואבי חביביאן, שגרים ביתד ומנהלים את משק משפחתי לגידול ירקות אורגניים בשם "אורגניקא", מקיימים בכל שבוע ביישוב דוכן בו למכירת התוצרים מהמשק שלהם, ובנוסף הם נמצאים בקשר ישיר עם חנויות וחוות אורגניות, ושולחים תוצרת להשלמת תכולת הסלים הישירים לבתים, כשאקרמן מ"דרך ארץ" הוא אחד הלקוחות שלהם.

דוכן תוצרים אורגנים

דוכן תוצרים אורגנים ביתדצילום: ספיר ואבי חביביאן

הזוג מספר כי למרות שהם בתחום כבר מספר שנים, אי אפשר לפספס את העלייה הגדולה במכירות: "אנחנו שמים לב שהרבה אנשים עוברים מקנייה בסופר, לקנייה ישירה מהחקלאי או הכי קרוב שאפשר להגיע אליו, דרך משלוחים. אז כשהצריכה בחוות והחנויות עולה, אנחנו רואים את העלייה גם אצלנו". 

"הרבה מהדברים המיובאים הופחתו משמעותית, אז אנשים רבים רוצים ומחפשים אלטרנטיבה ראויה, ופונים לחקלאות מקומית. לאור זה, אנשים מתחילים להעריך את הקשר האישי מול החקלאי", מסבירה ספיר את הגדילה בשיווק הישיר ובתמיכה בחקלאים המקומיים, שהופכים למוכרים יותר ויותר בנוף השכונתי.

ספיר מוסיפה הסבר נוסף לעלייה בצריכת התוצרת החקלאית ואומרת כי "ישראלים רבים נמצאים יותר שעות בבית, וצריכים לבשל יותר ארוחות, וזו סיבה נוספת לעלייה בצריכת החקלאות בכלל ובאורגנית בפרט".

עסק משפחתי. אבי וספיר בחממות

עסק משפחתי. אבי וספיר בחממותצילום: ספיר ואבי חביביאן

"אנחנו עובדים גם עם מסעדות נישה שמספקות משלוחים, גם עם רשתות מזון אורגני בתל אביב ובאזור המרכז, וגם עם חוות וחנויות בירושלים והסביבה", אומרת ספיר, "הייחודיות שלנו היא במגוון, באיכות התוצרת האורגנית שכוללת אלטרנטיבה גידולית חקלאית ויותר מודעות סביבתית, היא קרובה למקור, ולצורה של איך שגדלו פעם ירקות. כל התוצרת שנשלחת טרייה מאוד, כי אין כאן אחסנה לטווח הארוך".

"בשיווק סיטונאי זה הרבה יותר פשוט - לשים בארגזים ולשלוח"

לא קל להיות חקלאי בישראל. ההילה שאפפה את המגדלים שנאלצו לקום עוד לפני הזריחה, לעלות על המחרשה ולעבד את השדה - נעלמה במשך השנים. התפרקות הקיבוצים והמיתוג המחודש של ישראל כמדינת הסטארטאפ, הפכו את החקלאות לתחום זניח, והקושי הביא חקלאים רבים למכור את שדותיהם למשקים גדולים יותר, או להצטמצם לאזורי נישה, כשהאנשים שעוסקים בו נתפסים כמשוגעים לדבר.

אך דווקא מאז התחילה הקורונה, מצאו עצמם רבים מבעלי המשקים כשהם כבר מותאמים לסיטואציה, זאת בעקבות טרנד השיווק הישיר לצרכן הישראלי, שהחל עוד לפני התפרצות הנגיף. בזמן שרשתות השיווק הגדולות ספגו הפסדים בזמן הקורונה - בשל החשש מהידבקויות בחנויות השונות - דווקא החקלאים הגדילו את הפעילות ואת הרווחים בעזרת דוכנים במרכזי ערים ושכונות, ושיווק סלי פירות וירקות עד הדלת.  

כך למשל, דני גליקסברג, חקלאי מאזור שדה בוקר, גילה שהקורונה לא פוגעת בו, אלא אפילו מביאה לגידול בהכנסותיו. גליקסברג מגדל ומשווק גידולים אורגניים עונתיים - ברוקולי, כרובית, סלק ובצל בחורף, באביב דלועים רבים, ובקיץ עגבניות, פלפלים, חצילים וקישואים, ופועל בשיטת השיווק הישיר כבר מספר שנים. הוא מספר כי הקורונה לא הפתיעה אותו: "אנחנו חקלאים אורגניים, וזה יותר מקובל בתחום הזה. התבססנו על מכירה ישירה עוד לפני הקורונה. אני יודע שיש הרבה יותר חקלאים שעושים את זה היום, ושהתחילו את זה בעקבות הקורונה".

"השוק הזה קטן", מסביר גליקסברג את השיטה, "המחלקה האורגנית די קטנה בסופרים, אם בכלל. גם פערי התיווך משפיעים - אני לא מספיק גדול ואין לי כדאיות לעשות את זה. פעמיים בשבוע יש לי דוכן פה באזור שאני מוכר תוצרת, ועוד פעם בשבוע אני מוכר למשקים אורגניים גדולים יותר שמשווקים סלים, שממש התחילו לתפוס בקורונה".

אם זה כל כך מצליח אז למה לא כל החקלאים פועלים כך?

"רוב החקלאים בארץ הם גדולים, כשהקטנים, המשפחתיים הולכים ונעלמים", מסביר גליקסברג, "למשקים גדולים אין את הכלים לעשות שיווק ישיר לצרכן. ולמכור את התוצרת בצורה ישירה. בשיווק ישיר יש יותר התעסקות. כשאתה משווק סיטונאית זה הרבה יותר פשוט - לשים בארגזים ולשלוח".

"בגידולים הקונבנציונליים, התוצרים הם מאוד חד-גוניים. למשל, יהיה משק שמגדל מאות דונמים של סלק ומאות דונמים של בצל, אין לו מה לעשות עם זה בשיווק ישיר. כל מי שמגדל גיוון של תוצרים, עושה גם מכירה ישירה. הכול תלוי בשיקולי כדאיות של החקלאים עצמם", מציין גליקסברג. 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: Oren Ben Hakoon/POOL

פרופ' אביעד הכהן: אם גנץ יפרוש הסדר "ראש ממשלה חליפי" יבוטל

קרא עוד