ועדת הכספים קיימה הבוקר (ב') דיון לעניין עודפי תקציב והיערכות לשנת 2021 – הדיון עסק בהערכות לשנת התקציב 2021 על רקע התרחישים השונים, וכן בעודפי תקציב 2019 שאינם ניתנים להעברה בהעדר תקציב סדור.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "כולנו מבינים את חומרת המצב בו המדינה נמצאת בו, התרעתי שיהיה מצב שבינואר לא יהיה כסף למדינה לתפקד, וטענו שאני מגזים. זו המציאות כעת, גם משרדי הממשלה הולכים לעבור קיצוץ שאי אפשר יהיה לעבוד בכלל. זה דבר שלא היה מקום המדינה".
איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר, אמר בדיון כי "ככל שלא עובר תקציב 2020 ואנחנו נכנסים ל-21, גם היא תתחיל כשנת תקציב המשכי – יש 2 בעיות: בעיה ראשונה היא בעיית בסיס התקציב, הוא לא כולל בתוכו את כל הוצאות הקורונה, הם יצאו מתוך הוצאות משרדי הממשלה. זה יהיה תקציב 2019 מינוס הוצאות קורונה, מינוס 52 מיליארד ₪ שאמורים לצאת לקורונה, גם הוצאות החוב והוצאות המשרדים הולכים לגדול. זה במצב בהגדרה שהמשרדים לא ידעו להתמודד אתו. סוגיה נוספת זה העודפים שבהעדר תקציב 2020 אין אפשרות להעבירם, כי התקציב הקודם הוא 2019. הפצנו תזכיר חוק שמטפל בבעיות האלה, גם לעניין העודפים.
אי אפשר להתחיל את השנה במצב הנוכחי. די מהר, אפילו בחודש ינואר ירגישו את המצב במשרדי הממשלה אם לא יהיה שינוי. משרדי הממשלה יצטרכו לעדכן את הקטנת ההוצאה לגופים השונים והם יצטרכו להתעדכן בכך מראש ואתם יכולים לדמיין מה שיהיה".
ח"כ גפני: "אם אנחנו מחשבים את קופסאות הקורונה, את החובות שגדלים, אין עודפים, אז אנחנו עומדים על 100 מיליארד ש"ח, זה רבע מהתקציב".
טמקין השיב: "על חובות לא יחול קיצוץ, בכל התקציבים האחרים של פעילות המשרדים הקיצוץ יהיה דרמטי בעשרות רבות של אחוזים. היתרה שתישאר מעבר לחובות תצטרך לאפשר כמה שאפשר תפקוד סביר. היתרה של השנה הזו תקוצץ ביותר מ-50%. מדברים על 100 מיליארד אבל הקיצוץ יהיה לאחר הורדת חובת התשלומים, כך שהוא יהיה הרבה יותר משמעותי מ-25% שמהווים 100 המיליון מתוך התקציב כולו".
יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "אנחנו צריכים להבין באיזה תרחיש אנחנו נמצאים. אם אין תקציב לשנת 2020 אז אנחנו נזרקים אחורה לתקציב 2019 שהוא התרחיש הקיצוני, התסריט הקשה. אם אנחנו מעבירים את תקציב 2020 או האם אנחנו נמצאים בתרחיש שהתזכיר שכתבנו במשרד האוצר גם הוא עובר. בתרחיש הקיצון שבו תקציב 2020 לא עובר וניזרק למספרי 2019, יכולתם של משרדי הממשלה לפעול לפי מדרג ההוצאות תהיה מאוד מאוד מוגבלת. כבר באזור ינואר יחסרו 5 מיליארד ₪ בפעילות המינימלית של המשרדים וזה לאור העובדה שתקציבי הקורונה נכנסים גם הם. גם קרן החוב לשנת 2021 לצורך הדוגמה, גבוהה יותר מהקרן של 2019. כל זה מצטבר לסכום של מעל 70 מיליארד ₪ מהמכסה הכוללת כך שהמכסות החודשיות למשרדי הממשלה יהיו יחסית נמוכים".
"מה שנאמר על העודפים הוא קריטי כי צריך להבין שהעודפים הם בגודל די קבוע שעובר משנה לשנה ובכך גם המקורות גדלים בהתאמה. אם המקורות והצד של התקציב לא יגדל ביחס לעודפים, המשמעות דה פקטו היא שעוד קיצוץ יתבצע בתקציבי המשרדים ואז תיווצר בעיה בשנה שלאחר מכן ולכן נושא העודפים פועל לרעת הפעילות הממשלתית דווקא בעת הזו של הקורונה. אם יאושר תקציב 2020 אנחנו במצב הרבה יותר טוב מבחינת המסגרות הכללות, זה יאפשר את המשך תפקוד הממשלה עד לאישור תקציב 2021, כאשר בכל מקרה בחלק משנה זו נהייה גם כן בתקציב המשכי".
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספיםצילום: דוברות הכנסת, עדינה וולמן
על פי מסמך מכון המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לרגל הדיון, העודפים – התקציב שלא בוצע בפועל בשנת 2019 היה כ-21 מיליארד ש”ח (כנגד רובו בוצעו התחייבויות), ומכיוון שהתקציב לשנת 2020 טרם אושר, לא ניתן היה להעביר את העודפים לשנה העוקבת. אחת המשמעויות של מצב זה היא שההתחייבויות שבוצעו בשנת 2019 ממומנות מהתקציב ההמשכי לשנת 2020, וככל שלא יאושר התקציב לשנת 2020, הרי שלא ניתן יהיה להשתמש בעודפי שנת 2019 ללא תיקון חקיקה מיוחד. במצב זה, סביר להניח שלא ייוותרו עודפי תקציב משמעותיים בשנת 2020, וככל שיהיו לא ברור האם ניתן יהיה להעבירם לשנת 2021.
עוד עולה ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי משרדי הממשלה בהם התגלו עודפי התקציב הגבוהים ביותר לשנת 2019 היו משרד השיכון עם כ- 3.5 מיליארד ש"ח, משרד החינוך עם כ-3.1 מיליארד ש"ח, המשרד להגנת הסביבה עם כ-1.7 מיליארד ש"ח ומשרד הביטחון עם כ-1.6 מיליארד ש"ח.
בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה מהייעוץ המשפטי לוועדה להכין חקיקה שתקדם הוועדה, במידה ותזכיר הממשלה לא יקודם, ותקדם את העברת העודפים בהעדר תקציב סדור ונושאים נוספים.