חוק המרכולים, שעבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, מעורר סערה גדולה בציבור הישראלי כשמצד אחד ניצבים התומכים שבטוחים שהוא ישמור על קדושת השבת ומנגד טוענים אחרים כי מדובר בכפייה דתית. מי שנמצאת ביניהם היא ח"כ אורלי לוי אבקסיס שנמנעה בהצבעה אך מתחה ביקורת חריפה על המתנגדים לו.
בעומדה מעל בימת הכנסת תקפה לוי אבקסיס את סיעת המחנה ציוני על התנגדות חבריה לחוק, "אני זוכרת ימים שח"כ שלי יחימוביץ' ואנוכי דיברנו על השבת כעל היום הסוציאלי שבו אנשים שגם אם הם אינם שומרים שבת זה יום המשפחה...שלא ידברו אתי על חופש בחירה כי אינני מאמינה שלמישהו פה במחנה הציוני היה חופש בחירה בנושא הזה".
בהמשך היא סיפרה כי "15 שנה חייתי וגידלתי את ילדי בקיבוץ מסילות. נהניתי לראות את החברים בקיבוץ חילוני עם הילדים והנכדים בשבת ואוי ואבוי אם מישהו היה אומר להם לעזוב הכל בשבת כי מישהו צריך לפתוח מרכול".
חברת הכנסת הטיחה במתנגדי החוק וטענה כי יש אנשים מסויימים ייפגעו מפתיחת העסקים בשבת, "מי הם אותם אנשים שיעבדו במרכולים? הקופאית והמאבטח. בעל הבית יספור את הכסף בבית".
החוק, שאותו יזמו במפלגת ש"ס, אמור להגביר את סמכויות שר הפנים במתן אישורים לפתיחת מרכולים ושבת ולצמצם את עצמאותם של ראשי הרשויות המקומיות בנושא. בשבוע שעבר הוא עבר בקריאה ראשונה בכנסת.
חברת הכנסת, שפרשה לפני יותר משנה מסיעת ישראל ביתנו, נמנעה בסופו של דבר מלהצביע על החוק ובדף הפייסבוק שלה היא גם הסבירה למה, ""אחרי כל הספינים והעסקאות שניסו לסגור לכם מאחורי הקלעים, בואו נדבר רגע על חוק המרכולים. מעבר לסוגיה הפוליטית ולרצון להביך את הקואליציה, בחוק הזה יש עניין ערכי וסוציאלי".
לדבריה, "בסופו של דבר, לאחר לילה לבן של דיונים, נאומים, ויכוחים והרבה מאד ניסיונות לשכנע אותי (משני הצדדים), החלטתי להצביע 'נמנעת', כי אני כן חושבת שיש הגיון מסוים בשמירה על יום השבת כיום מנוחה, אבל אני גם לא מוכנה להיות חלק ממהלכים פוליטיים שאין בהם באמת מחשבה מעמיקה וראייה אמתית של טובת הציבור אלא שהמטרה העיקרית שלהם היא לשמור על הקואליציה עוד שבוע עד למשבר הבא".
בתנועה למדינה יהודית ודמוקרטית גיבו את דברי ח"כ לוי אבקסיס וציינו כי היא "חשפה במילים פשוטות את הצביעות של מפלגת המחנה הציוני שנושאת את דגל הסוציאליזם לשווא. את מי פתיחת הקניונים בשבת משרתת? את הכיס של בעלי העסקים שנחים ביום השבת ונהנים עם המשפחה והחברים".
לדבריהם, "אם חוק המרכולים לא היה חוק סוציאלי שקשור בעקיפין ליהדות, הראשונים להילחם לטובתו היו אנשי מרצ והמחנה ציוני, אך השנאה ליהדות גוברת אצלם על האהבה לחלש ועל הבטחת זכויות העובדים".