אמש (ד) פורסם כי הבית היהודי חתמו הסכם עם משה ליאון לקראת הסיבוב השני לבחירות לראשות העיריה. אנשי הבית היהודי ובראשם חגית, הותקפו על ידי תומכי ברקוביץ ברשת על ההסכם שנחתם וטענו כי הדברים היו מכורים מראש. מהמטה של התעוררות נמסר אמש בתגובה: "יש מועמד אחד לראשות העיר שידאג באמת לציונות הדתית בירושלים. קוראים לו עופר ברקוביץ. אין לנו ספק שבוחרי הציונות הדתית בירושלים יצביעו על פי רצונם, על פי מה שטוב להם ועל פי מה שטוב לירושלים. לא על פי הסכמים ודילים של פוליטיקאים שלאוו דווקא דואגים לציונות הדתית בירושלים."
הבוקר פרסמה חגית משה את תגובתה בדף הפייסבוק שלה וכתבה:
בימים הקרובים אתם תשמעו הרבה ספינים בתקשורת. יספרו לכם שתמכנו במשה ליאון בגלל "כסאולוגיה", ג'ובים ועוד כל מיני ססמאות. אז עם כל הכבוד לצבא הטוקבקיסטים הנלהב של התעוררות כאן בפייסבוק הנה העובדות הפשוטות:
א. עד עכשיו עופר ברקוביץ לא הצליח לסגור הסכם קואליציוני עם אף סיעה. תחשבו לבד מה זה אומר.
ב. אין ספק שעופר אדם ישר, עם כוונות מצוינות, עם טוהר מידות ויושרה פנימית בדרכו. אני מחבבת אותו באופן אישי וחושבת שהוא באמת מתכוון לטוב, אבל בשביל להגיע לשותפות קואליציונית צריכים קווי יסוד משותפים והבנה כיצד הולכים לנהל את העיר ולא רק כוונות טובות.
ג. עופר הציע לנו הרבה יותר "ג'ובים" ממה שקיבלנו מליאון. הוא הציע לי את תפקיד סגנית ראש העיר בשכר מלא לכל הקדנציה; ליאון רק חצי קדנציה ברוטציה. הוא הציע לנו תיקים, תקציבים ותפקידים, הסכם קואליציוני חלומי. מליאון קיבלנו אחוז קטן מאד מההבטחות הקואליציוניות שעופר הציע.
ג. אחרי שבוע של מו"מ ואין ספור שיחות ופגישות לא היה אף רב שהסכים לאשר את התמיכה בעופר והוא מצידו המשיך לדבוק בקווי היסוד שלו בלי להבין איך מנהלים מו"מ קואליציוני. במקום להתגמש ולהתקרב אל קווי היסוד של רבני הציונות הדתית (גם אלה מתוכם שנטו לתמוך בו) הוא הסביר לנו כמה העמדות שלו צודקות וכשהיו דרישות מהותיות כמו בניה יהודית בשכונות התפר ושמירה על ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים, הוא ניסה להסביר לנו שהוא יעשה רק את המינימום המחויב מכח החוק ולא יתן קדימות למה שלא באג'נדה שלו. אם הוא לא מבין מה זו שותפות קואליציונית, שלא יצפה שנתמוך במי שמצהיר שלא יתחשב במדיניות שלנו.
ד. הנושאים שעליהם פוצץ המו"מ היו עקרוניים בלבד: 1) הברית של עופר עם השמאל הקיצוני והבטחת סגנות לחביליו, מי שביום הזיכרון לחיילי צה"ל מתייחד עם זכרם של המחבלים. 2) הבניה במזרח ירושלים ושכונות התפר (פסגת זאב, נווה יעקב, וכו') 3) הכרה ברפורמים.
ד. כל מי שחושב שליאון "קנה" אותנו טועה. יש לנו התחייבויות ברורות על נושאי הדגל של הציונות הדתית כמו רב ראשי ציוני ועוד, ובקשר למשכורת שלי בחצי הקדנציה בה לא תהיה לי סגנות בשכר אני לא דואגת, מאמינה שיהיה מי שיקבל אותי להיות מורה אצלו...