שי (שם בדוי) הוא קצין שסיים לא מזמן את קורס הקצינים בבה"ד 1. בקבילה שהגיש, ושתתפרסם כמעט במלואה ב'עולם קטן' בשבת הקרובה, הוא מגולל את כל תלאותיו וטענותיו על היחס שקיבלו החיילים הדתיים. הרצאות בשבת על כך שאין אלוהים, אי הפרדה בין מגורי הבנים לבנות, מאבק יומי על הזכות להתפלל ועוד.
"פעם אחר פעם", הוא טען בנוגע לבוחני בר-אור שעבר, "לא התאפשר לי לרוץ באופן נפרד, אף שקמתי שעה לפני כולם וכבר עמדתי על מסלול הריצה, וכל הצוות הרפואי ומי שאחראי לבוחן היה שם, ואף שלא הייתה שום מניעה לוגיסטית, קצין הכושר התעקש שהוא לא מוכן שארוץ לבד, אלא אחכה עם כולם, כי לדעתו אין שום בעיה לרוץ עם בנות והוא בכלל לא מבין את "הבקשה המוזרה הזו".
לטענתו, "כך אולצתי לפעול נגד הערכים שעליהם גדלתי, ונגד ההלכה לפי הלכות צניעות שכתבה הרבנות הצבאית, סימן ו' סעיף יד: 'אין להשתתף באימון שמשתתפות בו חיילות גם אם הן לבושות בבגדים ארוכים'. לטעמי זוהי התנהלות שצבא שמחנך לכך שהוא "צבא העם" לא יכול להרשות לעצמו".
"נוסף על עניין הספורט המגדרי", המשיך בדברים שכתב בקבילה, "היו עוד כמה דברים שמאוד הפריעו לי בהתנהלות הבה"ד בנוגע לדתיים. הדבר הראשון הוא זמני תפילות (...) בשבוע האחרון קראו לי ולדתיים נוספים לשיחה עם מבצעי ביקורות מטעם הרבנות, ואז גיליתי שרבים מצוותים אחרים היו צריכים ממש להילחם על זמני התפילות שלהם, יום אחר יום. לעתים ויתרו על ארוחות בשביל להספיק להתפלל, ולעתים בכלל לא קיבלו את האפשרות להתפלל".
בהמשך הוא קבל גם על שיחת חינוך שהוא ושאר הצוערים קיבלו באחת השבתות, "אני רוצה לדבר על התכנים שהועברו באותה שיחה ושפגעו מאוד בכל הדתיים שנכחו בה (בפקודה ולא מתוך בחירה חופשית שלהם). המרצה פתח את ההרצאה במילים: 'כמו שאתם רואים הגעתי להרצאה בשבת, עם רכב, מהים. מובן שאין א-לוהים, כי אם היה אחד כזה, המקרן כבר היה נופל עליי מהתקרה'. וכך במשך ההרצאה, שבכלל דיברה על חשיבות ההעמקה והלימוד העצמי, הוא שזר שוב ושוב קטעים ובדיחות שיורדים על הדת ועל דתיים. במהלך ההרצאה חזר שוב ושוב על הקביעה שהיהדות היא בכלל לא דת, שכל אחד מחליט אם הוא יהודי או לא ללא קשר למה שההלכה אומרת על כך, טען כי מניעת תחבורה ציבורית בשבת היא מעשה נאצי, כי אולם ההרצאות הזה קדוש יותר מבית כנסת, ועוד ועוד דברים בסגנון הזה".
לוחמות בצה"לצילום: פלאש 90 אביר סולטן
לדבריו, תחושת הפגיעה והעלבון התעצמו כשמפקדת הגדוד עלתה לבמה מיד בתום ההרצאה, "לא ייתכן שבסוף הרצאה פוגענית כל כך עולה המג"דית לבמה ואומרת לכולם שהמרצה הוא מודל ודוגמה לכולם, ושכך הם מצפים מאתנו להיות (גם אם הכוונה הייתה רק לדבריו על חשיבות ההעמקה והלימוד העצמי)".
תחום נוסף עליו הוא קבל היה נושא ההפרדה הבעייתית שבין מגורי החיילים והחיילות, "לכאורה אסור לבנות לחרוג מהתחום שהן מחויבות לעבור בשביל להגיע לקומה שלהם. כמי שהחדר שלו היה צמוד לגרם המדרגות, הייתי עד ללא מעט 'זליגות' של בנות להמשך הקומה, בעיקר בשבתות בשעות הקטנות של הלילה". שי לא הופתע מהמצב הבעייתי מבחינתו, "התחום כל כך לא ברור ולא מוגדר, וגם כך כל הזמן בנים ובנות נמצאים בו, שזאת פרצה הקוראת לגנב. זה, חוץ מהעובדה שבפועל במצבים רבים כן אפשר לראות ממגורי הבנים את מגורי הבנות ולהפך".
בנושא שירת נשים הוא כתב כי לקראת טקס יום השואה ניגש אליו מפקד הצוות "ואמר שעומדת להיות שירת נשים בטקס, וכקצין לעתיד הוא מצפה ממני לשמוע שירת נשים; אם בכל זאת אני מתנגד אפשר לדון על זה, אבל הוא מאוד יתאכזב (כשברור שאם מפק"ץ בקורס קצינים יתאכזב ממך הכוונה היא שסיכוייך לסיים את הקורס על רחבת המסדרים קטנים)".
שי התלונן גם על מסגרת הפעילויות המשותפות שהיו לו בפלוגה עם הצוערות, "כאדם דתי, נשוי, אני לא חושב שמתאים שאת כל פעילויות הגיבוש האלו אצטרך לעשות עם בנות. אין לי שום בעיה לעבוד ברמה המקצועית עם בנות, ויעידו עליי שתי קצינות הת"ש שהיו לי שנתנו לי חוות דעת טובות מאוד לבה"ד 1. אבל מלעבוד בצורה עניינית עם בנות, ועד לפעילויות כמו "ספיד-דייט", משחקי חברה שונים שנועדו "לגבש" את הפלוגה, ערבי סטנדאפ לקראת סוף הקורס, ועוד ועוד - המרחק רב. אשתי ששלחה אותי עם ברכתה לקורס קצינים מתוך רצון אמתי לתרום למדינה, לא צריכה לחשוב שבזמן שהיא ישנה לבד בבית, אני יושב עם בנות בספיד-דייט או בערבי גיבוש וצחוקים למיניהם".
לסיום הוא תיאר את אכזבתו הקשה והפגיעה שחש בכל הנוגע ליחס הצבא לחיילים דתיים, "יצאתי מבה"ד 1 בתחושה קשה מאוד בנוגע ליחס לדתיים. תחושה שהערכים שכל כך הרבו לדבר אתנו עליהם, ושעליהם התחנכנו מקורס יסוד ועד לסיום קורס קצינים, ושבהם אני כל כך מאמין, לא מוקפדים בכל הנוגע לדתיים. לא קבלת האחר, לא הקפדה על זכויות הפרט ולא שוויון זכויות בלא הבדל דת".
בתשובה לקבילה הגיעה לפני מספר שבועות תשובתו הרשמית של נציב קבילות החיילים בה הוא פירט את התייחסותיהם של הנוגעים בדבר. באגף כוח אדם טענו כי אין מניעה מאיצון מעורב עם חיילות כל עודהן בלבוש הולם, לכן אין לאפשר למי שרוצה להשתחרר מהאימון לעשות זאת.
מפקד בה"ד 1 ציין שגורמי הבה"ד רגישים כלפי הצוערים הדתיים ומנסים לאפשר להם לקיים אימונים נפרדים כשמתאפשר. מפקדת הפלוגה הודתה כי אכן קיים פער בתנאי השירות הנדרשים במגורי החיילים, אך הוא מטופל.
התנערו מהקבילה?. הרב קריםצילום: פלאש 90. נעם רבקין פנטון
הרב ישי האיתן, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית, מסר לנציב קבילות החיילים כי הציטוט מספר 'הלכות צניעות' שהובא בקבילה, נכתב בבית המדרש להלכה ולא אושר על ידי הרב הצבאי הראשי לצה"ל, "ועל כן הדברים שתועדו בקבילתך אשר לקוחים מספר זה אינם מחייבים". לדברי הרב האיתן, הספר לא עבר עדיין את הביקורות הנדרשות, ומשכך, השימוש בהלכות הכתובות בו אינו מחייב את הרבנות הצבאית ואת צבא ההגנה לישראל.
במערכת 'עולם קטן' ביקשו לשוחח עם הרבצ"ר תא"ל הרב אייל קרים או הרב האיתן, אך כפי שכבר קרה לא פעם בעבר בדובר צה"ל סירבו לאפשר זאת.
מדובר צה"ל נמסר בנוגע לקבילה כי "בצה״ל פקודות ברורות באשר לנוהלי הלכה הנמצאים באחריות הרבנות הצבאית הראשית. מטרת הפקודות היא לאפשר לכל חייל לשרת תוך שמירה על אורח חייו. בכלל יחידות צה״ל פרושים רבנים מטעם הרבנות הצבאית, שתפקידם לספק מענה הלכתי לכלל המשרתים ובפרט לחיילים דתיים. חייל המבקש לקבל מענה בנושאי דת מוזמן לפנות באופן ישיר לגורמי הרבנות היחידתיים או לחלופין באופן בלתי אמצעי לרבנות הצבאית.
כלל הפעילויות בבה״ד 1 נעשות בהתאם לפקודות הצבא. סגל הבה״ד מגלה רגישות גבוהה כלפי צוערים דתיים ומאפשר פעילויות חלופיות בהתאם לפקודת השירות המשותף הפער הקיים במגורי הצוערים והצוערות מוכר ומטופל. כפתרון זמני, הודגשו הנהלים הקפדניים הקיימים בצה״ל בנושא ההפרדה והם נאכפים על ידי גורמי הפיקוד בבה״ד 1.
החוברת 'הלכות צניעות' אשר מגובשת בבית המדרש להלכה בצה״ל מצויה בשלבי כתיבה ועריכה ולא אושרה על ידי הרב הצבאי הראשי. לפיכך, הדברים שתועדו בקבילת הצוער הלקוחים לכאורה מחוברת זו אינם מחייבים.
באשר להרצאה המוזכרת בכתבה, כלל הגורמים המופיעים בפני חיילי צה״ל מאושרים באופן סדור תוך בקרה על התכנים המועברים. עם המרצה המדובר התקיימה שיחה ובה הובהר כי התוכן והסגנון לא מתאימים למסגרת הצבאית ולאחריה חזר המרצה לעבוד כחלק מרשימת המרצים המורשים לעבודה בצה"ל".