בתחילת השבוע נערך כנס לבנות מדרשה, שבו הן שמעו מפי שורת רבנים על האיסור להתגייס לצבא. בצל הסערה שעוררו דבריהם של רבנים כמו הרב שמואל אליהו והרב צבי קוסטינר, דיברה בפני הנוכחות גם הרבנית עידית איצקוביץ שניסתה להסביר להן על ההבדלים שבין גברים לנשים.
"העולם הולך חושב ומרגיש כל מיני דברים ושוכח את היסודות", אמרה הרבנית שמלמדת במדרשות רבות באירוע שאורגן על ידי חותם, ליב"ה ואגוד רבני קהילות.
לדבריה, יש הרבה דמיון ושוויון בין האיש והאישה, אך הם לא במובן שאותו מנסים לצייר כיום, "כשאיש ואישה מתחתנים הם שווים בנקודת המוצא ובמטרה. שזה יהיה בית של תורה, מידות טובות, אמונה, גמילות חסדים, ענווה וקדושה כל התכונות הכלולות בצלם האלוקי הישראלי ובצלמו של אדם".
עוד היא אמרה כי "מכיוון שנקודת המוצא והתכלית היא אחת, והן לגלות את צלם האדם והאלוקים שבנו, אנחנו לא רדופות מהמחלה שהתפקוד של איש ואישה יהיה בדיוק באותה צורה, כי אנחנו חוזרות לציור בבראשית וזוכרות שהם נבראו בשני גוונים של הצלם".
הרבנית הדגישה כי אף מין לא עולה על רעהו, "זה אותו הדבר רק בשני גוונים שיש בהם שוני קל. הצבע הוא אותו צבע אך הגוון שונה. לכן אנחנו שמחות עם ההבנה שאנחנו גוון אחר מהגוון של האיש. אנחנו לא במדרגה אחרת מהאדם. זה לא שיש דומם, צומח, חי, אישה ומעל זה איש, או איש ומעל זה אישה. אלא שאנחנו שייכים לאותה מדרגה שקוראים לה האדם שנברא בצלם אלוקים".
יש לציין כי במהלך השיחה היא לא הזכירה מפורשות את סוגיית גיוס הבנות, אך חזרה שוב ושוב על כך שהבנות לא צריכות להיות "לחוצות" או "מבוהלות" מהצורך להידמות לגברים, "ריבונו של עולם ברא את המין האנושי בשני גוונים, לכן אנחנו לא לחוצות שהתפקידים הפרטיים יהיו שווים. אנחנו מלאים ברושם של נקודת המוצא שלנו והתפקיד שלנו".
הרבנית איצקוביץ מתחה ביקורת על אלה שמבקשות למלא אחר תפקידים נחשבים כגבריים וטענה כי זה לא מפתיע שהדבר קורה בחוגים השונים, "תבינו, בחברה שבה לא מדברים על נקודת מוצא ולא על תכלית ולא על תפקיד האדם בעולמו אז אין שוויון ומחפשים את השוויון בפונקציות: 'מה את עושה ומה אני עושה'. אותו הדבר בגידול ילדים, אותו הדבר בשליח ציבור, אותו הדבר בטלית. אנחנו לא לחוצות שהכול יהיה אותו הדבר".
כדוגמא היא ציירה את תמהיל העובדים בחברה עסקית, "גם במפעל קוקה קולה, סליחה על ההשוואה, לכולם יש תכלית אחת והם לא לחוצים שכולם יעשו את אותו הדבר כי אז המפעל לא יצליח. אי אפשר שכולם יתפעלו מכונות או יהיו מנהלי כספים או יהיו פועלי ניקיון".
בהמשך היא שבה וחזרה על כך שאין צורך להירתע מהתפקידים השונים של האיש והאישה, "אנחנו לא מבוהלים מתפקידים שונים. אנחנו מבוהלים מאוד מעולם שבו חיים בלי המגמה של להוציא את צלם אלוקים אל הפועל. השוויון הוא שאנחנו מכוונים את ליבנו לאבינו שבשמיים. אנו שותפים במגמה ואיננו מחפשים שוויון בתפקידים. כי מגמה גדולה, משימה גדולה, מפעל גדול דורש הרבה מאוד תפקידים".
לשיטתה, "זה ברור שתהיה משפחה עם אבא ואמא וילדים שימלאו ביחד הרבה מאוד משימות ששייכות למטרת העל. אבל עולם שלא יודע על מטרת על ולא חי בשביל מטרת על, מחפש את השוויון. שכולם יעשו אותו הדבר. אותו כסף אותו צבא אותו הדבר. לא בוער לנו, לא דחוף לנו. אנחנו לא לחוצות ולא שייכות לעולם שצובע את הכל באותו צבע. אין לנו עניין בעולם משעמם. הקב"ה ברא עולם מגוון וכל גוון צריך להכיר את ייחודו".
כנס בנות המדרשהצילום: ללא קרדיט
הרבנית אף סיפרה ששמעה על ספר מפורסם וטענה כי יש בעיה עם שמו, "יש ספר שכתב גוי אחד, לא קראתי אותו, אבל שמעתי שיש שם דברים מוצלחים. השם שלו, לעומת זאת, לא מוצלח ולא לרמה שלנו. הוא נקרא 'גברים מנגה ונשים ממאדים'. למה הוא לא מוצלח? כי זה מתאר שהגברים והנשים באו משני כוכבים. זו טעות גויית זה לא אצלנו".
כחלק מהתפיסה שיש שוני מסויים בין גברים לנשים היא התייחסה גם בעקיפין לזוגות חד מיניים, "אתן מבינות גם שזוג שהוא לא זכר ונקבה זוהי סתירה לבריאה. זו התכחשות לטבע היסודי שבו ברא הקב"ה את העולם. זכר ונקבה זה סדר הבריאה ואם יש שיבושים בתפיסה הזאת זה הרס העולם והרס הטבע".
בשלב זה פנתה הרבנית לבנות וניסתה לחדד להן את האפיון המיוחד של הנשים לעומת הגברים, "ננסה לצייר מה מיוחד בגוון הזה של צלם אלוקים, באשה. אתחיל במאמר חז"ל שכאילו מדבר בפחיתותה של האישה חלילה, 'נשים - דעתן קלה'. מי שמבין לא נכון אומר אין להן שכל או שהן לא רציניות או שאי אפשר לסמוך עליהן.
בא הרב קוק ומסביר שמדובר בעניין יחסי. חז"ל לא השוו את דעתן של של הנשים לדעה של האיש, אלא הם השוו בין השכל לרגש של האישה. כף מאזניים אחת דעת והשנייה רגש. השאלה היא מה באישיות האישה שוקל יותר. מה תוצאות השקילה בנפש האישה. איזה כוח יותר דומיננטי, איזה כוח יותר מחיה ויותר פעיל אצל האישה".
לרבנית היה ברור מה הפן המוביל באישיות האישה, "מה אומרת תוצאת השקילה? דעתן קלה לעומת הרגש שהוא יותר כבד. זה בכלל לא מדד של מנת משכל אלא זה אומר שבנפש האישה החלק הזה של צלם אלוקים שהקב"ה ברא הרגש נברא ביתר דומיננטיות.
אם באומה הישראלית צריכה להיבנות התורה וזה העסק הלאומי של עם ישראל. מכיוון שזה העסק שלנו והתורה אין עניינה רק להיות נלמדת בשכל, לכן סידר ריבונו של עולם את הנפשות כך שהתפקיד העיקרי של האיש הוא לעסוק בתורה דרך השכל והאישה עבודת ה' שלה זה לקחת את השכל של תורה ולהקשיב לדברי תורה ועם זה לבנות בכח הרגש. הכוח של האישה זה הבינה, הבנת דבר מתוך דבר, את מקבלת מאיש את השכל של תורה ומתוך זה בונה את קומה חדשה".