מרים באומל, אמו של רב-סמל זכריה באומל, הלכה לעולמה אמש בגיל 89, בעלה יונה נפטר בשנת 2009. זכריה באומל היה אחד משלושת הנעדרים בקרב סולטאן יעקוב בלבנון מאז יוני 1982, יחד עם יהודה כץ וצבי פלדמן. גופתו הובאה ארצה במרץ 2019 כחלק ממבצע "זמר נוגה" לאחר משא ומתן ארוך בין אמ"ן לצבא רוסיה. הרב בני לאו ספד למרים: "נפרדנו ממרים באומל".
"תמיד עם מבע של חיים, של צמיחה ושל שירה"
הרב בני לאו כתב כי הכיר את מרים ז"ל לפני 23 שנים, כעת הגיעו לירושלים ולקהילת בית כנסת הרמב"ן. "עבורי היא הייתה תמיד אמא של זכריה, מנעדרי סולטאן יעקב", כתב.
"היו לה את כל הסיבות בעולם להיות אשה מרה ועצובה. 37 שנים שבהן הפכה כל אבן בעולם, בדקה כל שמועה ולחמה כלביאה לקבל אות לגורלו של בנה. בשנים הראשונות לצדו של יונה – האיש שלה ולאחר פטירתו עמדה בחזית הזו בעצמה ובכל כוחה. אבל מרים לא היתה אשה מרה. היא היתה לא קלה, ישירה מאד, 'דוגרית', אומרת מה שחושבת, תוקפת כשחשבה שצריך לתקוף, אבל בעומקה היתה לה נשמה מתוקה, צבעונית, חיה, פורחת".
הלווייתו של זכריה באומל, 2019 | צילום: Hadas Parush/Flash90
הרב לאו פירט כי בכל שנה הכינה מרים ז"ל כרטיסי ברכה לשנה החדשה בעבודת יד מושקעת וצבעונית. "תמיד עם מבע של חיים, של צמיחה ושל שירה. לא נתנה למרירות להשתלט".
לסיום כתב כי מרים באומל היתה "נביעה של חיים. עיניים טובות וכואבות. אלף סיבות היו לה לשקוע ביגון והיא קמה כל בוקר ואמרה שירה. לפני כמעט ארבע שנים זכתה להביא את זכריה ז"ל לקבר ישראל ולסתום את הגולל. כעת הגיעה שעתה להיטמן באדמת ירושלים שכל כל אהבה. ימתקו לך רגבי אדמתך ויזכו בנך שמעון ובתך אסנה לברכת נחת מדור ההמשך שהתברכת בו".