"שליח ציבור שלא מגיע ממקום הלכתי, יפעל בסופו של דבר נגדה"

ציבור אמוני רשאי ומחויב לוודא ששליחי הציבור שלו, המקבלים את ההחלטות בעבורו, יעשו זאת מתוך העולם שהוא רוצה שיוצג במקומות בהם מתקבלות הכרעות מהותיות. דעה

חדשות כיפה שולי מועלם 05/09/12 10:02 יח באלול התשעב

"שליח ציבור שלא מגיע ממקום הלכתי, יפעל בסופו של דבר נגדה"
יחצ, צילום: יחצ

כל אדם הוא תבנית נוף הולדתו. חייו , הערוגות בהן צמח , והערכים אותם ספג. לכל מקום שאדם הולך במהלך חייו- באופן כזה או אחר ובעוצמה כזו או אחרת הוא מביא איתו את תבניות נוף חייו.

ישנם הרבה נושאים בחיינו, הניצבים על סדר יומה של החברה הישראלית, ששיקול הדעת שלנו לגביהם נובע מתוך אותם נופי ילדות, ומתוך אותו סולם ערכים ותובנות עליהם גדלנו. באופן טבעי כל אחד מביא איתו לדיון בסוגיות השונות את עולמו הזה ואת הרקע שלו.

במקביל לכך, ישנן סוגיות עקרוניות מסוימות, שמעבר לשיקול הדעת הרגיל שנדרש בהן, הרי שמתלווה להן גם שיקול דעת הלכתי. אלו שאלות ונושאים הקשורים באופן ישיר להלכה היהודית, ולליבה של ההלכה. אין הכוונה למנהג כזה או אחר או לעדה כזו או אחרת, אלא ממש לנושאי וערכי היסוד של ההלכה והאמונה היהודית.

בנושאים שכאלה, לא תמיד יש שיקול דעת, ודאי לא רחב. ישנם מספר עקרונות שסביבם נמתח קו אדום וברור של ההלכה היהודית.

איש ציבור ושליח ציבור מחויב למספר גורמים ועקרונות. שליח הציבור מחויב למצפונו וערכיו, מחויב לבוחריו , למפלגתו ולמצע שבשמו נבחר,ובמידה הוא מגדיר את עצמו כאדם דתי המחויב להלכה ככתבה וכלשונה- הרי שהוא מחויב גם אליה.

המצב הבריא והנכון ביותר הוא שלא תהיה כל סתירה בין כל המחויבויות הללו, וכי אותם ערכים יהיו רלוונטיים גם כלפי המצפון הפנימי, וגם כלפי הבוחרים, וגם כלפי ההלכה.

אפשר לתת דוגמאות רבות לדילמות שכבר התעוררו בעבר או עתידות להתעורר בעתיד- סוגיות כמו השבת, יום כיפור וכדו', נושאים משפחתיים הקשורים למעמד אישי, ונושאים ערכיים ומוסרים שונים הנמצאים על סדר יומה של החברה- כולם מצריכים בשלב כל שהוא החלטה והכרעה.

ההחלטה הזו צריכה לבוא ממקום מסוים בעולמו של מקבל ההחלטה. וכאן באה השאלה שלא נכון ולא ראוי להתעלם ממנה, וכבר ראינו בעבר נזקים לא פשוטים שעלולים לנבוע מהתעלמות שכזו- מה מקור הסמכות שעל פיו שאליו מכפיף את עצמו מקבל ההחלטה, או אליה מיישר הוא את הקו ? האם רק מצפונו הוא הקובע או שיש לו גם מחויבות לנושאים הלכתיים מהותיים ועקרוניים שעליהם לא ניתן להתפשר?

ברגע האמת, ויש רבים כאלה בציבוריות הישראלית- מה יהיו הקריטריונים על פיהם יפעל שליח הציבור? האם יכול שליח ציבור שלא בא מעולם הלכתי, שזה לא הרקע התרבותי שלו ומקור המחויבות שלו, שבאופן מהותי זה לא מקור הסמכות שלו להתחייב שהוא יפעל בנושאים הללו על פי ההלכה ויבטל את דעתו מולה?

ראינו בעבר מה הפער בין ההבטחות שלפני למעשים אחרי. יותר מפעם אחת בהיסטוריה ראינו כיצד ברגע האמת מי שלא בא לדון בנושא מתוך עולמה של הלכה, מצא לעצמו כבישים עוקפים, הסברים ותירוצים למה דעתו קודמת להלכה. ראינו לצערנו בעבר יותר מפעם אחת שלאומיות בלבד שלא באה מתוך מחויבות עמוקה לתורת ישראל לא עומדת במבחן הלחצים.

בהחלט אפשר להבין שהחיים הציבוריים מציבים הרבה שאלות עקרוניות שלא על כולן ניתן להשיב מראש, ובהחלט ניתן להבין שיש שאלות רבות שעליהן יש לאפשר מרחב תמרון , ובהחלט מקובל ששיקול דעתו ומצפונו של שליח הציבור חשובים ומהותיים, אבל מאידך ציבור אמוני שההלכה היהודית נר לרגליו, והוא מעוניין שנושאים ציבוריים עקרוניים מאד יפעלו ככל הניתן בהתאם אליה- רשאי ומחויב לשאול ולוודא ששליחי הציבור שלו, אלו המקבלים החלטות עבורו, ואלו שברגע האמת ידרשו להרים יד בעד או נגד - אכן יעשו זאת מתוך העולם שהוא רוצה שייוצג במקומות בהם מתקבלות החלטות והכרעות מהותיות לעם ישראל.

הכותבת מתמודדת לרשימת "הבית היהודי".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן