טוב, אז המדינה הולכת לבחירות. די ברור שבסוף תשע"ב או בתחילת תשע"ג שוב נלך להצביע. ושוב תעלה השאלה למי להצביע ולמה. ושוב אנחנו באותה הסאגה: כן איחוד, לא איחוד. מי אשם מי לא אשם. להצביע למפלגות הגדולות, להצביע למפלגות "שלנו". ועוד.
השבוע היו שתי כתבות באתר "כיפה" בהן האשמות ועקיצות הדדיות מבית אורלב והרשקוביץ על סוגית האיחוד או לא.
אין לי מילים עדינות לנסח את זה, אבל אם המפד"ל/מפד"ל חדשה/בית לאומי/אחר (אני כבר לא עוקב) חפצת חיים, ואם אנשי המפלגה חושבים שיש להם מה לתרום לחברה הישראלית בכלל ולציבור הדתי בפרט - שניהם צריכים לקום וללכת. זה לא משהו אישי נגדם - אין לי בעיה עם זה שהם לא הציעו לי חברות בפייסבוק, אבל עם כל הסיאוב והעצבים העולים מתוך ההאשמות ההדדיות האלה, גורמים לכך שאפילו ציפי לבני נראית בחירה הגיונית ונקייה יותר. לכאורה, יש מפקד ואז אפשר להתפקד ולהתמודד ולרענן את השורות, לא? - אז זהו שלא. כי כל זמן שהמפלגה תמשיך לייצג את הקו הזה, אז מי שיתפקד, יתמודד ויצביע, יהיו אותם אנשים. אותם 2-3 מנדטים. שאר 6-7 המנדטים הפוטנציאלים ימשיכו להצביע לרשימות אחרות, ובצדק. פה דווקא המקום של מנהיג לומר "לטובת המפלגה אני פורש".
אבל מדברים על איחוד, אז זה טוב, לא? הבעיה העיקרית פה, היא שהסוגיה של האיחוד היא טקטית בלבד. השאלה המובילה למהלך הזה היא "איך נצליח לעבור את אחוז החסימה" ולא "איך נוביל את הציבור הדתי לאומי ואת המדינה למקום טוב יותר". חוץ מזה, איחוד צריך אחרי שיש פיצול - למה שלא לכתחילה מפלגה תוכל להכיל בתוכה אנשים עם מגוון דעות? איך זה שבליכוד יכולים לגור תחת קורת מפלגה אחת אנשים ימניים יותר וימניים פחות, להסכים על חלק ולהסכים פחות על דברים אחרים, אבל במפלגות הדתיות אנשים שחושבים אחרת לא יכולים אפילו להתפקד לאותה מפלגה??? ואז אתם מופתעים שלא רוצים להצביע לכם...
בחלומי אני רואה רשימה המייצגת מגוון מהדעות בציבור הדתי לאומי: חרד"לים, דתיים-לאומיים, נאמני תורה ועבודה, ועוד כל מיני תתי מגזר שכנראה שכחתי (כי יש יותר מדי). אנשים שרצים ברשימה אחת, לא כדי לעבור את אחוז החסימה, אלא כי הם מאמינים באיחוד הזה. אנשים שיודעים ש"כשם שפרצופיהם שונים כל דעותיהם שונות" אבל מה שמשנה זה קודם כל הרצון להוסיף אור, לדאוג לכלל ישראל, ורק אחר כך הפרטים הקטנים. אם אנשים שלאורה שייכים לאותו מגזר לא מסוגלים להסתכל מעבר לדל"ת אמות שלהם, איך אני אמור להשתכנע שהם רוצים לדאוג למדינה ולא לכסא של עצמם? ואם הם לא דואגים לכלל ישראל, אז למה להצביע להם? במקרה כזה כבר עדיף שלא יעברו את אחוז החסימה.
אני יודע שיש עוד כמה חודשים עד הבחירות, וסביר שאני אשנה את דעתי לפחות עוד שש-שבע פעמים, אבל צריך להתחיל איפשהו, לא? :-)
אז אמנם יש עוד כמה חודשים (לפחות) לבחירות, שזה אומר שאני (כמו כולם) אשנה את דעתי לפחות עשר פעמים, אבל צריך להתחיל עם דעה מסוימת, לא?