הצעת חוק חדשה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שאותה יזם משרד החינוך, מעוררת בתקופה האחרונה ויכוחים סוערים בין אנשי המשרד וחברי ועדת חינוך לארגונים רבים ונציגי הורים. במוקד המחלוקת עומדת טענת המתנגדים לחוק, לפיה היוזמה המתוקנת תפגע בילדי החינוך המיוחד, בעוד שבמשרד החינוך הודפים את הדברים ואומרים מנגד כי לטענות אין כל שחר.
"יש לי 2 ילדים המוגדרים כילדי חינוך מיוחד" אמרה ל'כיפה' ורדית מהיישוב יקיר שבשומרון. לבתה שעולה לכיתה ב' יש תסמונת דאון, ובנה שסיים השנה כיתה ז' מוגדר כילד מחונן אשר סובל מבעיה בוויסות החושי. לדבריה, שניהם עתידים להיפגע מהרפורמה החדשה.
"בתי משולבת בכיתה רגילה", היא סיפרה, "ועד היום היא תוקצבה באופן פרטני. ממש היה תקציב אישי שצבוע על שמה". השינוי בחוק החדש יוביל למצב שהמסגרת בה היא לומדת תקבל סל תקציבי כולל שינוהל על פי שיקול דעתה של המערכת, "אנחנו נהיה נתונים לחסדי המערכת. המנהלת אמנם הבטיחה שהבת שלי לא תינזק אך זה עלול להשתנות במידה וההנהלה תתחלף או שמדיניות ניהול התקציב תשתנה".
במשרד החינוך החלו בשנת 2017 בקידום רפורמה בחינוך המיוחד שעומדת להתבטא בעיקר בהפרדה בין ילדים עם מוגבלות שמוגדרת קלה לעומת ילדים עם מוגבלויות קשות יותר. חלוקה זו צפויה להשפיע על ניתוב התלמידים הרלוונטים למסגרות חינוך רגילות או מיוחדות.
לפי ההצעה, שאושרה השבוע על ידי ועדת החינוך לקריאה שניה ושלישית, ילד שיוגדר כסובל מבעיות פחות מורכבות ילמד בחינוך הרגיל וועדה בית ספרית תקבע אם הוא זכאי לתמיכה מסל התקציב שיעמוד לרשות המוסד. ילדים עם בעיות מורכבות יותר יעברו ועדת השמה שתקבע לאיזה שירותים הם זכאים ובאיזה היקף. בסוף התהליך כל הורה יוכל לבחור עבור ילדו בין מסגרת של חינוך מיוחד או במסגרת רגילה, בכפוף לאישור הגורמים הרלוונטיים. עלות השינוי עומדת על מעל חצי מיליארד שקלים, אך בחלק מהארגונים הפועלים למען ילדים צרכים מיוחדים הביעו תרעומת על השינויים שהוצעו.
אחת מהמתנגדות לרפורמה היא עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף מארגון 'בזכות' שטוענת כי כעת חלק מהילדים יקבל פחות משאבים, "ילדים עם מוגבלויות שנחשבות פחות מורכבות קיבלו בכיתה רגילה עד 7000 ש"ח לשנה ובכיתת חינוך מיוחד כ- 30,000 ש"ח. כעת כולם ינותבו לכיתות רגילות אך עם תקציב של כ- 6000 ש"ח לשנה".
ועדת החינוך. אבוהב ומרגיצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
הסיבה לכך היא שהם יתוקצבו מסל כללי של כל מוסד ומידת תקצוב כל ילד תהיה תלויה "בהחלטה של מנהל בית ספר כי לא נקבעו קריטריונים לחלוקה. המשמעות - תלמידים רבים לא יקבלו את המענה שהם זקוקים לו, והם אף עלולים לנשור מהמערכת".
בנוגע לילדים עם מוגבלויות יותר מורכבות היא טענה שהאפשרות למתן בחירה להורים היא "אשליה" מטעם משרד החינוך, "הילדים יקבלו תקציב נמוך מאד במסגרות רגילות עם שילוב, וגבוה מאוד בחינוך המיוחד מה שהופך את בחירת ההורים לזריית חול בעיניים ואת האפשרות לשילוב ללא רלוונטית. המשמעות - מי שיש לו כסף ישלים מכספו וישלב ומי שאין לו ייאלץ להמשיך לבחור בחינוך הנפרד".
"אני מבין את התלונות", אמר ל'כיפה' ,מי שעמד בראש הוועדה שהייתה אמונה על הרפורמה, דודי מזרחי המנהל את אגף תקציבים במשרד החינוך, ולצד זה טען כי "יש כאן משהו שהוא מעט לא הוגן". לדבריו, "עיקר הטענה של המתנגדים היא שהוספת התקציבים היא אמנם דבר חיובי, אך לשיטתם היינו צריכים להוסיף הרבה יותר לשילוב מכיוון שבמצב הנוכחי, כך הם אומרים, אין אפשרות בחירה ריאלית בין מסגרות השילוב למסגרות החינוכיות".
מזרחי ציין כי יש למשרד בעיה תקציבית שמונעת מהם לבצע זאת, "אנחנו מעוניינים להגדיל את תקציב השילוב, אך בשלב זה אין לנו אפשרות להוסיף תקצוב בסך של 900 מיליון שקלים כפי שדרשו חלק מהארגונים".
עוד הוא אמר כי ישנה חשיבות לטפל בדברים אחרים הדחופים לא פחות, "אי אפשר להתעלם מהצרכים הנוספים של המערכת כי שילוב זה לא חזות הכל. נושא ההסעות למשל הוא דבר שחייבים להסדיר אותו בדחיפות. בכלל, בראיה ממלכתית היינו חייבים לקבל החלטה ולכן החלטנו לשפר את מה שאפשר בסכומים שיכולנו להרשות לעצמנו. אנחנו לא מוכנים לחכות עד שיהיה לנו את כלל הסכום ורק אז להעביר את הרפורמה במלואה. השינוי הוא לא אידאלי אבל הוא שינוי גדול לעומת המצב הקיים".
בדברי ההסבר שמשרד החינוך הפיץ לקראת העברת החוק ניסו אנשיו להדגיש את חשיבות ומהות השינוי שהציעו. הבעיות העיקריות שסימנו במשרד, אותם רצו לפתור, היו "הסללת" תלמידים רבים מדי לחינוך המיוחד "ללא הצדקה", בעיה חריפה במערך ההסעות של ילדים עם מוגבלויות, שהתבטאה בנסיעות ארוכות ובמחסור חמור במלווים, פיקוח חסר, ניהול משאבים באופן לא יעיל וחוסר שקיפות מול ההורים.
יוזמת משרדו מעוררת סערה. השר בנטצילום: פלאש 90. אבי דישי
הפתרונות שהוצעו במסגרת הצעת החוק, ושייכנסו לתוקף כבר בשנת הלימודים הבאה, היו בין היתר שיתוף ההורים בבחירת המסגרות לילדיהם, הקמת ועדות מיוחדות שיסייעו בניתוב הילדים למוסדות המתאימים להם, בניית מסגרות וכיתות חדשות בהיקף גדול יותר, הרחבת מערך ליווי הילדים בהסעות ועוד.
"האם אנו מקצצים בתקציב החינוך המיוחד?", נכתב במסמך של המשרד, "התשובה היא לא. להיפך תקציב החינוך המיוחד יגדל בכ-670 מיליון ש"ח לפחות בשנה הקרובה ...מה כן? התקציב ינוהל בצורה יעילה, שוויונית ומקיפה יותר. אין כל כוונה לגרוע מהמצב הקיים, רק להרחיב ולשפר".
את עו"ד ברקאי-אהרונוף הסברים אלה רחוקים מלשכנע ובנוסף לכך היא נגעה בנקודה נוספת שעוררה את זעמם של הארגונים, ההורים וגם חלק ממוסדות המדינה. "הצעת החוק", טענה, "הונחה במפתיע ללא שיתוף אף אחד מהארגונים, ללא שיתוף משרדי הממשלה, ולא נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שאמונים על התחום וחובה להתייעץ איתם בהליכי חקיקה הנוגעים בזכויות של ילדים עם מוגבלות".
בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים איששו את טענתה ובתגובתם הרשמית נאמר כי "המגמה העולמית כיום היא לשלב ילדים עם מוגבלות במערכת החינוך. הדבר טוב לילד אשר זוכה לחינוך יחד עם חברים ושכנים, וגם לילדים הלומדים איתו אשר מכירים ילדים עם מוגבלות כבר מגיל צעיר. לחינוך, אולם הנתונים מעידים על התוצאות החיוביות של השקעה זו להמשך חייו של האדם ולהשתלבותו בהשכלה גבוהה ובתעסוקה. עם זאת, בישראל, ילדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד נפרדות זוכים בפועל לשירותים ותמיכות רבים יותר מאלו המשולבים.
"במקום לתקן את הליקוי הזה ולעודד חינוך משלב, מקדם משרד החינוך בחודשים האחרונים רפורמה בחינוך המיוחד אשר דווקא מקבעת את אפלייתם רבת השנים של ילדים עם מוגבלות הבוחרים ללמוד בשילוב".
עוד נאמר בהודעה כי "גיבוש הרפורמה נעשתה ללא התייעצות ושמיעת עמדתם של אנשים עם מוגבלות והורים לילדים עם מוגבלות אשר מכירים טוב יותר מכל אחד אחר את המצב בשטח. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים התנגדה לחקיקה זו ורואה בה חקיקה המנוגדת הן לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והן לאמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שמדינת ישראל אשררה".
מי ייפגע מהרפורמה? בית ספרצילום: פלאש 90. דוד כהן
בנוסף ציינו בנציבות כי "החקיקה היא בניגוד לפסיקות בג"ץ, והיא מנוגדת להתחייבויות של משרד החינוך לאורך השנים להגדיל את החינוך המשלב ולתמוך בו. נציבות השוויון סבורה כי החוק לא יקדם את השילוב, ואף עלול להביא למצב ההפוך שבו הורים יבחרו לשים את ילדיהם במוסדות הנפרדים של החינוך המיוחד, מה שיקשה עליהם גם בעתיד להשתלב כשווים בחברה".
מזרחי, דחה על סף את טיעוני הנציבות ויתר הארגונים ואמר כי "דיוני הוועדה מוקלטים ומשודרים וניתן לראות שהתקיימו קרוב ל-20 דיונים בוועדה. אנחנו כמשרד חינוך קיימנו שורה ארוכה של דיונים עם הנציבות, משרד המשפטים וארגוני ההורים. הראיה היא שהחוק שאושר לא דומה להצעה שהונחה על השולחן ב 2017. היו הרבה מאוד שינויים".
בהמשך הוא אף ציין בחריפות כי "מה שמאוד הכעיס אותנו זו תחושת הבהילות שנוצרה כאילו אנחנו פוגעים בחינוך המיוחד. הם השתמשו בטענה שאנחנו מקצצים בחינוך המיוחד וזוהי טענה שקרית. יש רק תוספות והחוק הזה רק משפר את המצב. אף ילד לא יינזק".
את עיקר המחלוקת בין משרד החינוך שיזם את החוק למתנגדים לו ניתן להבין ממצבה של ורדית דווקא עם בנה שמצבו מוגדר כפחות מורכב, "הבן שלי,שמוגדר כמחונן אך עם בעית ויסות חושי, לא מסתדר במסגרות גדולות. בכיתה קטנה לעומת זאת הוא מסתדר מצוין.
"הבן שלי לא מתאים לכיתה רגילה והוא גם לא אמור להיות בכיתה קטנה של חינוך מיוחד. הוא בעצם צריך לקבל פתרון ביניים והרפורמה הנוכחית רק תעמיק את הבעיה ותיאלץ אותנו לבחור בין מסגרת רגילה לחינוך מיוחד".
לדבריה, החוק החדש ידחק הורים רבים לקיר, "כבר כמה שנים לוחצים עלינו לשלוח אותו לחינוך מיוחד כדי שיקבל את כל הסל הטיפולי אבל הוא לא זקוק לזה. כל מה שהוא זקוק זה לכיתה קטנה בחינוך הרגיל. כביכול אני מקבלת מענה ויכולת בחירה בין מסגרת רגילה ומסגרת מיוחדת אבל הבעיה היא שבשתי המסגרות אין פתרון לבן שלי ופתרון ביניים הופך לבלתי אפשרי בגלל החוק החדש. זה יגרום למערכת החינוך ללחוץ על הורים לשים את ילדיהם, שלא מתאימים לחינוך מיוחד, דווקא במסגרת הזו".