פרוייקט הסקי הדתי

97% מוכרים כיהודים? זהו היקף חקירות היהדות האמיתי של הרבנות

מנהל ארגון 'עתים' מנסה להפריך את טענות בתי הדין הרבניים, באמצעות נתונים רשמיים שהעבירו למחלקת המחקר של הכנסת ותוהה: מדוע הרבנות הראשית לא פעלת לאור פסיקותיו של הרב עובדיה יוסף

עו"ד אלעד קפלן 08/11/18 12:24 ל בחשון התשעט

הציגו נתונים לא מדוייקים? תמונת ארכיון: בתי הדין הרבניים, צילום: פלאש 90. יוסי זמיר
הציגו נתונים לא מדוייקים? תמונת ארכיון: בתי הדין הרבניים, צילום: פלאש 90. יוסי זמיר

כותרת שהתפרסמה השבוע בעקבות דיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת, נלקחה מתוך דבריו של נציג בתי הדין הרבניים, לפיהם 97% מהנדרשים לעבור בירורי היהדות בבתי הדין הרבניים, מוכרזים כיהודים.

הדיון בוועדה עסק בהתנהלות בתי הדין הרבניים כלפי עולים ונשים, בעקבות מספר פסיקות בהליכי גירושין שניתנו לאחרונה, ובמסגרתן נפתחו חקירות יהדות נגד נשים שעלו מברית המועצות.

בדיון עצמו חברות הכנסת יוליה מלינובסקי ועליזה לביא שאלו את נציגי בתי הדין באיזו סמכות נערכות חקירות אלו ומאיפה הנתונים שהוצגו. נציגי בתי הדין ביקשו באמירה זו ליצור מצג לפיו אין כלל בעיה, שכן רובם הגדול של האנשים עובר את התהליך בהצלחה.

ראשית, חשוב לציין שזוהי טענה מתעתעת: הרי אם מה שחשוב לנו הוא מספרים ואחוזים, ניתן היה לשלוח את כלל אזרחי ישראל הרשומים כיהודים לחקירת יהדות יזומה וכך להקטין את אחוז האנשים הנפסלים עוד יותר. אלא שלא מדובר בדיון על סטטיסטיקה, אלא על בני אדם. אחוז המעבר אינו נותן מזור למצוקה של אלפי משפחות שעוברות חקירה וערעור על זהותם ושייכותם היהודית. 

שנית, לפני שנעסוק במשמעות הנתון שנמסר, יש איתו בעיה אחרת: הוא פשוט לא נכון. בשנים 2010-2017 מספר האנשים שאושרו מדי שנה בהליכי בירור יהדות נע בין 82%-87.5%, כך לפי נתונים רשמיים של בתי הדין הרבניים (שרוכזו בדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת והוגשו לוועדת העלייה והקליטה בחודש יוני 2018).

מה שנמצא בעלייה בשנים אלו אינם מספר האישורים אלא דווקא מספר האנשים שהתקבל בעניינם החלטה על אי-אישור יהדות. המספר הזה עמד על 4.1% בשנת 2014 ועלה ל-6.7% בשנת 2017. נתון נוסף שבתי הדין לא ציינו, נוגע לאנשים שיהדותם לא אושרה ולא נפסלה, כלומר אנשים שנתונים במצב ביניים של "ספק" ולמעשה הרבנות נמנעת מלאפשר גם להם להינשא. על פי נתונים של בתי הדין הרבניים, שנמסרו ל'עתים' כמענה לבקשת חופש מידע, מתחילת העשור הנוכחי ועד לאוגוסט 2018 הוכנסו למאגר מעוכבי החיתון 2,226 אנשים שהועלה ספק ביהדותם, רובם בשנים האחרונות.

מדובר ביותר ממחצית האנשים בקטגוריה זו במאגר כולו, שקיים מאז שנת 1954. חשוב לזכור שכל אלה אנשים שעלו לישראל כיהודים וביקשו להינשא ברבנות או לקבל שירותי דת אחרים, והם חלק בלתי נפרד מהחברה היהודית במדינת ישראל.

במענה לשאלה שהועברה אל הנהלת בתי הדין לגבי הנתון שהוצג, נמסר כי הוא מתייחס לשנת 2018. עם זאת, הנתונים הרשמיים שנחשפו לפני מספר חודשים מציגים תמונה שונה. במענה לבקשת חופש מידע של 'עתים' נמסר, כי עד אוגוסט 2018 הוכנסו בשנה זו 213 אנשים למאגר מעוכבי החיתון בגלל ספק ביהדותם. גם אם ממועד זה ועד היום לא הוכנס אף לא אדם אחד נוסף, ואף אם נניח שכל שאר תיקי בירור היהדות הסתיימו באישורים (בניגוד לשנים קודמות), עדיין המשמעות היא שכדי להגיע ל-97% אישורים, נדרש היה לחקור את יהדותם של למעלה מ-7,000 אזרחים. כלומר, כמעט כפול מאשר בשנה החולפת. אם זה נכון מדובר במספר מטריד למדי, בפרט כשיש ירידה במספר האנשים שנרשמים לנישואים באמצעות הרבנות.
 
כאשר אנו מדברים על שאלות יסוד על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, העובדות חשובות במיוחד וראוי שנציגי בתי הדין הרבניים ידייקו בדבריהם בוועדות הכנסת. עם זאת, כדי להבין את התמונה המלאה אין זה מספיק להכיר את המספרים, אלא גם להבין את משמעותם. בין אם מדובר ב-97% אישורים או מעט פחות מזה, מדובר באלפי אנשים שמופנים לחקירה ללא שהיה בכך כל צורך. אלו אנשים שעוברים הליך משפטי, הכולל עמידה בפני דיינים והליך הוכחות בפני חוקר, תוך ערעור על יהדותם ושייכותם של בני המשפחה לעם היהודי. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות שעלו לישראל לפני עשרות שנים וכבר נישאו ברבנות, ובחלק מהמקרים מדובר בחקירת נשים בהליכי גירושין משום שבן הזוג שלו נישאו ברבנות טען בפני בית הדין כי מי שהייתה אשתו אולי איננה יהודייה.

כאשר נשאל הרב עובדיה יוסף זצ"ל על יהדותם של העולים מברית המועצות הוא פסק שאין צורך בחקירות אלו: "ואין אנו מדקדקים אחר שום משפחה, אלא כל אישה הבאה להינשא מחזקינן לה בחזקת כשרה להינשא אף לכהן, ואין מצריכים אותה להביא ראיה... שמעיקר הדין העולים מרוסיה ומצהירים שהם יהודים, נאמנים הם" (יביע אומר ז', אבן העזר סימן א'). בכך אישר הרב עובדיה יוסף את חזקת הכשרות של העולים, שמבוססת על כך שרוב מוחלט של המצהירים על יהדותם הם אכן יהודים על פי ההלכה. הנתונים של בתי הדין הרבניים בדבר אחוז האישורים הגבוה מעידים יותר מכל שחזקת הכשרות הזאת הייתה מוצדקת.

למרבה הצער, פסיקתו של הרב עובדיה יוסף, וכן פסיקתם של רבנים רבים אחרים שהגיעו למסקנה דומה, לא הפכו למדיניות של הממסד הדתי. בניגוד למציאות ששוררת היום בבתי הדין הרבניים, פסיקות אלו מבינות את ההשלכות הקשות של חקירות יהדות. בעוד אנשים רבים מצליחים לעבור את ההליך בהצלחה, הם מעידים פעם אחר פעם שהחקירה והערעור על יהדותם גרמו להם להרגיש מרוחקים יותר מהדת ומנוכרים יותר לרבנות. במציאות כיום, על פי המדיניות הבדלנית של בתי הדין, אלפי אנשים עוברים חקירות דת ללא כל צורך, בניגוד למסורת הפסיקה ולדרכם של חז"ל. הנתונים על מספר חקירות היהדות מחייבים את בתי הדין הרבניים לעשות חשבון נפש.

הכותב הוא מנהל ארגון 'עתים', שמסייעת לאנשים שנתקלים בקשיים מול שירותי הדת ומלווה משפחות בהליכי גיור והוכחת יהדות

עו"ד אלעד קפלן

עו"ד אלעד קפלןצילום: מכון 'עתים'

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר