למן תחילת ימי הקורונה, שגבתה עד לכתיבת השורות הללו למעלה מארבע מאות אלף קורבנות בנפש ברחבי תבל, נמצאו בני אדם בציבור הישראלי שהפרו את הנחיות הבריאות. גם לאחר פתיחת הסגר אחרי חג הפסח, אזרחים שונים ביקשו להתיר את הרסן, ואפשר להיווכח לא מעט במי שמזלזלים בהנחיות ואינם נשמעים להן, ובכלל זה אינם עוטים מסכות במרחב הציבורי ואינם שומרים על הריחוק החברתי הנדרש.
וכך פרק זמן לא רב לאחר פתיחת הסגר, אנו עדים להתפרצות נוספת של המגפה ולעלייה בתחלואה. בתקופת הסגר הייתה קיימת אכיפה בפועל ורבים מבין העוברים על ההנחיות קיבלו קנסות. לעומת זאת האכיפה על אי חבישת מסכה הייתה עד לאחרונה מועטה יחסית.
הפרת הנחיות הבריאות מצד אזרחים, פוגעת בזכות היסוד המוקנית ליחיד ולציבור, לה הוא ראוי וזכאי, להגנה מפני נגיף הקורונה. בשבועיים האחרונים לערך נוכחנו בזינוק ניכר ומשמעותי במספר החולים. ואף על פי כן עדיין יש מי שבוחרים לזלזל בהנחיות ולהתהלך בלא עטיית מסכה, תוך סיכון אזרחים חפים.
על רקע המציאות העגומה הזו, בחרתי להסב את ההיגדים המתאימים מתוך "על חטא", לפי נוסח אשכנז, על עניין הפרת הנחיות הבריאות בתקופת הקורונה. אני מוצאת לנכון לציין כי הדוגמאות המובאות הן כלליות בלבד, וכל דימיון בין הנזכר לבין מקרה ספציפי כלשהו שהתרחש בפועל במציאות מקרי לחלוטין.
הרעיון לכתיבת הטקסט הנוכחי נהגה לאחר חג השבועות, ועיקרו תוכנן ונכתב לפני שבת פרשת בהעלותך ולאחריה. והנה, לאחרונה התפרסם סקר דעת קהל שהצביע על כך כי כשמונים אחוזים מהנשאלים הביעו את דעתם בעד אכיפה מוגברת יותר של ההנחיות.
כמו כן, ביום שלישי, ה-9 ביוני 2020, בשעות הערב, התפרסמו דבריו של שר הבריאות, מר יולי אדלשטיין, בדבר הגברת האכיפה המתוכננת של הוראות הבריאות, ובכלל זה בגין אי עטיית מסכה במרחב הציבורי. וקיים מקום להביע אופטימיות זהירה בנוגע לשינוי חיובי עתידי.
נוסח "על חטא שחטאנו לפניך בהפרת הוראות הבריאות בזמן הקורונה":
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן – בשעה שחלק מהאוכלוסייה יצאה לרשות הרבים, ומוסיפה לעשות כן, בלא לבישת מסכה כנדרש בהתאם להנחיות הבריאות. ולא עוד אלא שישנם בני אדם אשר חובשים מסכה שאינה עוטה את פיהם ואת אפם כאחד כנדרש לפי ההוראות, אלא הם מכסים עמה את פיהם בלבד.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב – במטרה למצוא הצדקה למעשי הפרת ההנחיות.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת – לאחר סיום תקופת הסגר כשנכנסה רוח אחרת בקרב חלקים מהאוכלוסייה כשהם מנחמים את עצמם ומשקיטים את מצפונם באומרם שהקורונה חלפה מן הארץ, ושוב אין צורך לשמור על ההוראות, למרות שהן היו והן עדיין בתוקף מוחלט. וכן יש מי שמטעים את הציבור בסוברם שהקורונה אינה כה מסוכנת אלא היא ככל וירוס, למרות שעינינו הרואות שאין אלה פני הדברים במציאות וכי המגפה תבעה זה כבר בפרק זמן של חודשים אחדים מאות אלפי קורבנות בנפש ברחבי העולם כולו.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְֹפָתָיִם – בשעה שאזרחים התחצפו בפני שוטרים או אזרחים מן השורה אשר מתוך חשש לשלום הציבור העירו להם על הפרתם את הנחיות הבריאות, כגון במקרים שבהם לא עטו מסכות ברשות הרבים, וביקשו המפרים לתת טעם למעשיהם, לעיתים כדי להימנע מקנסות אשר רצו להשית עליהם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר – בשעה שאזרחים נמצאו במרחב הציבורי והיו מחויבים בחבישת מסכה, ועשו דין לעצמם, והורידוה בשעה שלא ראו בני אדם אחרים בקרבתם, עד שהגיעו ביעף אנשים שחלפו על פניהם והללו סיכנו את בריאותם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה – בשעה שבני אדם אשר הפרו את תנאי הסגר התחצפו כלפי פקחים שהעירו להם וביקשו לתת להם קנסות.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמִרְמָה – בשעה שאזרחים התעלמו מהנחיות הבריאות והפרו אותן, שכן הנחת היסוד היא כי אדם מן השורה שומר חוק הוא, ואולם לא מעטים בחרו לזלזל בהנהגות הבריאות ולעבור עליהן.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהוֹנָאַת רֵעַ – כל ישראל נקראו רעים זה לזה וחברים לזה לזה, ואולם ישנם בני אדם שהפרו את הנחיות הבריאות וסיכנו את שלום אחיהם ואחיותיהם, למרות הערבות ההדדית הקיימת, שכל אחד מישראל הוא איבר מהשכינה.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהִרְהוּר הַלֵּב – בזמן שאדם הפר את הנחיות הבריאות והעירו לו על כך, בין שוטרים בין אזרחים, והוא זלזל בהם באומרו בינו לבינו: "מה הם רוצים ממני, אעשה כרצוני וככל העולה על רוחי".
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּוִדּוּי פֶּה – בשעה שאזרחים אשר אמורים היו לשהות בבידוד, מחמת שנחשפו לחולים מאומתים או לאחר שיבתם ארצה מחו"ל, הודו בכתב או בעל פה, בפני היחיד או הציבור, שלא שמרו לחלוטין, בצורה מלאה ושלמה, על תנאי הבידוד.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזִלְזוּל הוֹרִים וּמוֹרִים – כשבני אדם באו לבקר בתקופת הסגר הורים מבוגרים או סבים וסבתות בניגוד להנחיות, או לשהות במחיצתם, לרבות לליל הסדר.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן – בשעה שאדם לא חבש מסכה כנדרש וכמתבקש בהתאם להוראות הבריאות, והוא היה חולה מאומת או נשא של נגיף הקורונה, והביא בעקבות כך להדבקתם של אחרים.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל הַשֵּׁם – בשעה שבני אדם לא שמרו על ההנחיות במרחב הציבורי, ובה בשעה עסקו בענייני קודש, כגון שאמרו תהילים במהלך נסיעה באוטובוס או שלמדו תורה באוטובוס בלא שהיו עטויים במסכה, וסיכנו בכך את הנוסעים, והיה בזה משום חילול השם ומצווה הבאה בעבירה.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּכַחַשׁ וּבְכָזָב – בשעה שבני אדם התנהלו לאחר היציאה מן הסגר בהכחשה ובשאננות בסוברם שהקורונה חלפה כביכול מן הארץ ומשום כך אפשר להתהלך בלי מסכות ובלי לשמור על שאר הנחיות הבריאות, למרות שהן היו בתוקף מלא, וכשנתפסו החלו להעלות תירוצים מתירוצים שונים כדי לפטור את עצמם.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָצוֹן – בשעה שבני אדם הפרו את הנחיות הבריאות, ולא זו אף זו, הם התלוצצו על מי שהעירו להם שהם מתעלמים מההוראות ומסכנים בכך את הציבור.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּלָשׁוֹן הָרָע – בזמן שבני אדם אשר הפרו את הוראות הבריאות התריסו כנגד מי שהוכיחום וביקשו להשפילם ודיברו בגנותם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן – בזמן שבני אדם שהו בחנויות, בבתי עסק ובבתי הממכר, ולא שמרו לא על ההנחיות של משרד הבריאות ולא על ההנהגות הפרטיות שהונהגו באותם המקומות.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה – בשעה שבני אדם אכלו במרחב הציבורי בהיותם בסמוך לאזרחים אחרים ולצורך כך הורידו את המסכות שלבשו, שאף על פי שלא אסרו אכילה ושתייה בכל המקומות במרחב הציבורי, ראוי היה שלא לעשות כן שלא הייתה אכילתם הכרחית ואפשר היה להמתין עד להגעה לרשות היחיד או לחלל פנוי ברשות הרבים.
והוא הדין בנוגע לעישון, שאף על פי שהוראות משרד הבריאות במדינת ישראל טרם אסרו על עישון במרחב הציבורי בתקופת הקורונה, על מנת לעשן מוכרח האדם שלא לחבוש מסכה כחוק. והלא העישון נאסר כל ימות השנה מחמת "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם", ונמצא כי אדם שעישן במרחב הציבורי בזמן הקורונה סיכן את הציבור בהדבקה בנגיף.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית – בשעה שבעלי חנויות העלו את מחיריהם של מוצרי קורונה וכן בשעה שהעלו לעיתים את מחירו של ג'ל לניקוי הידיים מעבר לתעריף המירבי המותר על פי החוק, ולא עוד אלא שיש אף מי שהפיצו ג'ל מזויף.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִֹיחַ שִֹפְתוֹתֵינוּ – כשבני אדם שוחחו בטלפון הנייד ברשות הרבים בלא שחבשו מסכות, חרף העובדה שהיו מחויבים לעטותן, ולמרות שאפשר היה לשוחח תוך לבישת מסכה, והם סיכנו בכך את זולתם.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעֵינַיִם רָמוֹת – כשבני אדם הפרו את הנחיות הבריאות בסוברם שיש להם לכאורה שמירה מיוחדת מגבוה, למרות שרבני ישראל סמכו את ידיהם על ההוראות, ואסרו על כל אדם לעשות דין לעצמו, כשהם מורים שההנחיות הן חובה גמורה מצד "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם".
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּעַזּוּת מֶצַח – כשאזרחים אחדים שהיו חולים מאומתים הפרו את תנאי הבידוד, ונתפסו ברשות הרבים, ומהם אשר ירקו על פקחים שבאו להשית עליהם קנסות.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְרִיקַת עֹל – שלאחר תום הסגר והנהגת הקלות מצד ממשלת ישראל, רבים ביקשו להתיר את הרסן יתר על המידה מעבר להוראות המחייבות, והתרשלו בהן, דבר שתרם לכאורה בהמשך הזמן לעלייה במקרי ההידבקות בקורונה.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּפְלִילוּת – בשעה שחולים מאומתים אחדים הפרו את תנאי הבידוד שהיו מחויבים בהם, והם אותרו במרחב הציבורי, וכן בשעה שחייבי בידוד, בין כאלה שנחשפו לחולים מאומתים בין כאלה ששבו מחו"ל, נמצאו שלא כדין ברשות הרבים.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּצְדִיַּת רֵעַ – בשעה שבני אדם ערכו אירועים אשר הזמינו אליהם יותר מהמכסה המותרת באותה העת, כגון לשמחות וכיוצא בזה.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּצָרוּת עָיִן – בשעה שמי שהפרו את ההנחיות חשבו על עצמו בלבד, ולא ראו לנגד עיניהם את החוק ואת טובת הציבור.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַלּוּת רֹאשׁ – בזמן שלאחר תום הסגר מקצת האוכלוסייה ביקשה להתיר את הרסן, וחלה התרופפות מצד הציבור בשמירה על הנחיות הבריאות, באופן שאזרחים דימו לנגד עיניהם את עצמם בלבד, ולא את זולתם, וכחלוף שבועות אחדים עדים היינו לעלייה במספר חולי הקורונה.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּקַשְׁיוּת עֹרֶף – בשעה שבני אדם מסוימים ניצפו פעם אחר פעם כשהם שוהים במרחב הציבורי בלא שהם עונדים מסכה למרות שהיטב היה ידוע להם שחבישתה חובה היא.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרִיצַת רַגְלַיִם לְהָרַע – בזמן שחלק מהציבור יצא לריצת ג'וגינג בתקופת הסגר, בשעה שאדם רשאי היה לצאת ממקום מגוריו למרחק של מאה מטרים בלבד, ויש גם מי שנקנסו על הפרת עניין זה והתעמתו עם השוטרים אשר תפסום בשעת מעשה. והוא הדין בנוגע לכל פעילות ספורט אחרת שנאסרה באותה העת לפרק זמן מוגדר מחמת המצב.
וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּשִֹנְאַת חִנָּם – בשעה שהאשימו קבוצת אוכלוסייה זו או אחרת בהדבקה או בתחלואה, וזאת בצורה סטריאוטיפית ומבלי להכיר את העובדות והנסיבות.
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּתְשֹוּמֶת יָד – בשעה שמקצת הציבור לא נשמע להנחיות הבריאות, ובני אדם לחצו לזולתם, או שרקדו באירוע כלשהו או בשמחה במעגל תוך שילוב ידיים.