דעה לא פופולרית לפניכם. לאלו שאין להם כוח להתעמק מוזמנים לדלג.
גבעתיים כמרקחה בימים האחרונים עקב החלטת עסק מקומי בעיר, להפסיק לשלם את דמי פיקוח הכשרות וכנגזרת מכך הוסרה ההשגחה מעל המקום. מאותו רגע היו רבים שהרשו לעצמם לחבוט במילים קשות במועצה הדתית ברבנות ובעצם במי לא.
האמת מאחורי הסרת הכשרות בפלאפל 'התאומים' בגבעתיים
תראו, גם לי יש מחשבות, הצעות ורעיונות על אפשרות שדרוג מערכת שירותי הדת. דווקא כאדם מאמין חשוב לי שהמערכת המקצועית האמונה על הממשק והחיבור בין התושבים לעולם היהדות והדת יהיה מזמין, מחבר ומחבק ובעיקר מקצועי ויעיל.
לצערי רוב השיח ברשתות החברתיות, ובעיקר מצייצי הטוויטר, לא טרחו אפילו לברר ולו בירור קל של העבודות וישר ירו את חיצי הביקורת שלהם, העטופה בשיח אלים רווי השמצות וחצי אמיתות.
אז בואו נעשה סדר: המועצה הדתית בגבעתיים ניסתה ועודנה מנסה לסייע ולהקל על בעלי העסקים בעיר ככל יכולתה. כך למשל בעלי עסקים שלא פעלו בתקופת הקורונה לא היו צריכים לשלם, גם אם כן עבדו במשלוחים, כך בהנחות והקלות שונות ועוד.
זכותו של כל עסק להחליט אם הוא רוצה ומעוניין בפיקוח כשרות או לא. ככל שהוא מעוניין הוא צריך לשאת בתשלום העלות של הפיקוח, בדיוק כפי שכל מקבל שרות משלם על השרות אותו הוא מקבל.
לדוגמא: תושב הגר בעיר מחויב לשלם ארנונה, אדם המבקש היתר בנייה משלם אגרת בנייה וכן על אמצעי בטיחות שונים.
אני מכבד לגמרי את החלטת בעלי העסק ובאמת מכל הלב מאחל להם בהצלחה בפתיחה מחודשת (בלי טיפת ציניות). אך אי אפשר לאחוז את החבל משני קצותיו; מחד לבקש פיקוח כשרות אך להחליט חד צדדית לא לשאת באגרה.
והערה לסיום: נכון, עולם שרותי הדת הוא לא נוצץ ולא "סקסי" כמו מוסדות אחרים במדינה אבל זה לא נותן זכות לאף אחד להפוך אותו לשק חבטות ולהשמיץ דווקא את האנשים העובדים קשה למחייתם בשכר נמוך - משגיחי הכשרות - ולהפוך אותם לאויבי העם.
גם לביקורת יש גבולות, וחשוב שגם בעת מחלוקת נוקבת ככל שתהיה נזכור זאת.
עיר חופשית היא גבעתיים, וזכותו של אדם לעשות כרצונו, אבל בל נשכח שאנחנו חיים פה יחד. אנשים אחים אנחנו וכדאי לנסות לא לקרוע את החבל המחבר.
יעקב שטרן הוא חבר מועצת העיר גבעתיים
