מותר להיכנס למעלית עם ריח בושם? הרב אבינר משיב

טבילה במקווה בצניעות, דין קטניות בפסח, לימוד תורה במקום טבילה במקווה, ספרי בישול ובעיית השמחה | הרב שלמה אבינר בשו"ת ס.מ.ס.

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 20/05/20 11:33 כו באייר התשפ

מותר להיכנס למעלית עם ריח בושם? הרב אבינר משיב
הרב שלמה אבינר, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

כיצד לשמוח

ש: יש לי בעיות בחיים, ואז איני שמח. כיצד לשמוח?

ת: עצת הפילוסופים הסטואים: מה שאתה יכול לשנות, תשנה, ומה שאינך יכול לשנות, קבל כמו שזה. אפיקטטוס, עבד רומאי, לימד את עצמו לשמוח במה שיש לו ובסוף נעשה ראש האסכולה הסטואית שם.

גרעיני צ'יאה בפסח

ש: האם זרעי צ'יאה מותרים בפסח?

ת: מותרים לספרדים ולא לאשכנזים כי הם קטניות.

ספרי בישול

ש: יש שפע ספרי בישול בחנויות. יש להם ערך?

ת: אם זה כדי להשקיע זמן רב או במזון לא בריא, זה שלילי. אם זה כדי להשקיע פחות זמן לבישול ולהכין מזון בריא, זה חיובי.

למה "אונס רחמנא פטריה" לא שייך בתלמוד תורה

ש: מה המקור לדברי הרמב"ם "כל איש מישראל חייב בת"ת בין זקן ובין חולה ובין בעל יסורין וכו'" (הלכות ת"ת א ח)?  למה חולה ובעל יסורים לא פטור מלימוד תורה משום "אונס רחמנא פטריה"?  זאת ועוד, מצוות תלמוד תורה צריכה דעת פנויה וצלולה (עירובין סה א).

ת: לימוד תורה מרפא את האדם, כמו שכתוב בגמרא עירובין (נד א): "חש בראשו יעסוק בתורה... חש בגרונו יעסוק בתורה...  חש במעיו יעסוק בתורה...  חש בעצמותיו יעסוק בתורה... חש בכל גופו יעסוק בתורה, שנאמר 'ולכל בשרו מרפא'" (משלי א ט.  וכדומה, הג"ר חיים יעקב קלפהולץ מבאר בהקדמתו לספרו עקבי חיים, שעסק התורה הוא סיבה להיפטר מייסורים, אם כן ביד האדם להחליף יסורים בצער יגיעת התורה והיא היא הדרך הבטוחה לרפואתו - מ"צ).

ריח בושם במעלית

ש: אם אישה הייתה במעלית והמעלית מלאה ריח בושם שלה, מותר להיכנס?

ת: לכתחילה יש לילך ברגל.  בלית ברירה, כגון שאין כוח, אפשר להיכנס ולאטום את החוטם, או לפחות להתאמץ לא להריח.

טבילה במי הדעת

ש: הרב אומר מידי פעם שאפשר לטבול במי הדעת, כלומר ללמוד תורה, במקום לטבול במקווה (מלבד ערב יום הכיפורים שנוהגים לטבול במקווה).  מה המקור?

ת: מה נחלים מטהרים אף אוהלים, כלומר בית המדרש, מטהר.  ברכות טז א.  "כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו אמן".  רמב"ם סוף הלכות מקוואות.  אמר הרבי מקוצק: כי דף גמרא מטהר כמו מקוה. הקדמת פסקי תשובה (בהקדמה שם, כתב הגאון רבי אברהם פיעטרקובסקי, אב"ד לאדז, שסיפר לו רב גדול אחד, כי בהיותו אברך והיה סמוך לשולחן חותנו לא היה שם באותה עיר מקוה טהרה שיוכל לטבול בו.  הלך והודיע צערו להרה"ק בעל האבני נזר מסוכטשוב זי"ע. בשמוע האבני נזר את דבריו, קם ממקומו, הסתובב בחדרו אנה ואנה תפוס בשערפיו, עד שעמד על מקומו ולחש לו: "מורי וחמי הרה"ק מקאצק זי"ע היה אומר: כי דף גמרא מטהר כמו מקוה".  ובספר בדידי הוי עובדא [עמ' עד], סיפר הג"ר שמואל דוד הכהן פריעדמאן: ודכירנא בחודש תשרי שנת תשע"א איזה חודשים טרם פטירת הגאון בעל שו"ת להורות נתן זצ"ל, זכיתי להיות אצלו בביתו נאוה קודש, וכבר היה חלוש מאוד, וסיפר לי צערו על שאין ביכולתו ללכת למקוה.  אז אמרתי לפניו מה שאמרו חז"ל בברכות [טז א] למה נסמכו אהלים לנחלים, דכתיב [במדבר כד] כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע וגו', לומר לך, מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה, אף אהלים [בתי מדרשות, רש"י] מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות.  הרי דאף לימוד התורה מטהר כמו נחלים.  וראיתי על פניו שנהנה מאוד מדבריי, ותיתי לי שזכיתי להפיג צערו קצת - מ"צ).

משלוח מנות לחבר בלב ונפש

ש: אדם שיש לו חבר מאוד מאוד טוב, וקשור אליו בלב ונפש, האם צריך בכלל להביא לו משלוח מנות, כי לכאורה בחבר זה כבר לא שייך להרבות רעים, כי אוהבו ומכבדו עד מאוד, או דילמא אין גבול בזה, וגם בזה יחזק יותר ויותר הקשר איתו על ידי המשלוח מנות או שבכל אופן באופן כזה עדיף לתת לחבר שלו קצת, שיחזק יותר הענין אצלם של להרבות רעים ודו"ק?  [שאלת הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ, מח"ס גם אני אודך]

ת: אין דורשים טעמים.

טבעות נישואים בפסח

ש: האם יש להגעיל טבעת נישואים לפסח?

ת: כך יש מחמירים, אך מן הדין די לנקותה (נטעי גבריאל עמ' רפו.  שו"ת אור לציון ג י טז.  אשרי האיש עמ' שנג- מ"צ).

צניעות במקווה

ש: האם גם במקווה של גברים צריך להיות מכוסה בצורה מירבית?

ת: כן. ללכת עד בור הטבילה עטוף במגבת ומיד כשיוצאים להתעטף שוב. עיין מ"ב ב סק"ב.  ופס"ת שם. וספר הנהגת המקוה דאנשים (פס"ת ב אות ב. ספר הנהגת מקוה דאנשים לרב פשדמיסקי. והרבי מסטמאר הזהיר שלא לשהות הרבה במקוה ובפרט לבחורים, והיה רגיל לומר שזמן השהייה במקוה הוא 3 דקות, ולא יותר, דקה אחת להפשיט הבגדים, דקה אחת לטבילה ודקה אחת ללבוש הבגדים.  מושיען של ישראל ח"ד עמ' קמה. ומובא בניצוצי תומר ח"א עמ' קיד - מ"צ).

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן