יחסי כוחות ויחסי אנוש - בין מירי רגב והרב פרץ לבנט

בפוליטיקה שני מסלולים להתקדם בהם: האחד, יחסי כוחות. השני יחסי אנוש. נפתלי בנט 'הפוליטקאי המיומן' שעיני הציונות הדתית היו נשואות אליו, נשאר בחוץ. הרב רפי, שקנה לעצמו שם של 'לא פוליטקאי', הוכיח דווקא שהוא יודע לעשות פוליטיקה לא פחות טוב מאחרים, אבל בעיקר לימד אותנו שפוליטיקה אפשר לשחק גם לפי כללים אחרים.

חדשות כיפה ברכיה גרוסברג 17/05/20 11:17 כג באייר התשפ

יחסי כוחות ויחסי אנוש - בין מירי רגב והרב פרץ לבנט
הרב פרץ. ימים יגידו, צילום: פלאש 90. יהודה חיים

יש בפוליטיקה שני מסלולים להתקדם בהם. האחד, הוא יחסי כוחות. השני יחסי אנוש. מירי רגב, כדוגמא, לקחה בינתיים הכי רחוק את המסלול של  יחסי אנוש. היא דאגה לתדלק תדיר את קשריה עם ראש הממשלה ורעייתו, ואכן הדבר הניב לה הצלחות פוליטיות שבאו לידי ביטוי בתיקים בכירים, התחבורה עכשיו, והחוץ בעתיד.

נפתלי בנט נאלץ, ברצונו או שלא ברצונו, לאמץ את השיטה של יחסי כוחות. התקשורת והיחסים האישיים של בנט עם נתניהו הם מהגרועים שהיו כאן. בפרט כשמדובר בנתניהו, שידע למחול על כבודו ולשתף פעולה עם רבים, שלא אחת התבטאו כלפיו באמירות אישיות לא פשוטות כגון 'שאול - ראש הממשלה שלנו שקרן - מופז' ועוד,  אך עם בנט זה פשוט לא מצליח להסתדר.

כך אילץ בנט את נתניהו להכניסו לממשלה עם ברית האחים המפורסמת למורת רוחו של נתניהו,  ובמקרה אחר ניתק את הטלפון לנתניהו עד שהאחרון נאלץ לשחרר את תיק המשפטים לאיילת שקד.
סחטיין. אלא, שוואנס בחרת כללי משחק, הכללים ממשיכים עד שריקת הסיום.

נפתלי בנט קצת התבלבל, פתאום הוא נזכר לדבר על נאמנות וכו', דברים שמעולם לא היו חלק ממערכת היחסים בין השניים. הוא לא שם לב שכעת נתניהו אינו זקוק לו. יחסי כוחות כבר אין לו, אין מנופי לחץ להפעיל, ויחסי אנוש, כבר אמרנו, אין מה לבנות עליהם בציר שבין רעננה ובלפור. 

הרב רפי לעומת זאת מראש בחר את המסלול של יחסי אנוש, ודאג גם הוא לתחזק ערוץ ישיר ותקשורת עם ראש הממשלה [לא ברמת אומנות כפי שעשתה זאת מירי רגב, אבל תיחזק]. הוא אף שילם על כך מחיר פוליטי והפסיד הרבה נקודות, כאשר בעצתו ולחצו של נתניהו הפר את ההבטחה לבן גביר, אך כעת ידע למנף את יחסיו עם ראש הממשלה ולקבל תפקיד בממשלה כשר לענייני ירושלים והמורשת ועוד כמה תפקידים.

ייתכן ששתי הגישות נובעות מהרקע שממנו הגיע כל אחד, בנט מעולם ההיי טק והעסקים, והרב רפי מעולם התורה והמכינות, ויתכן שכל אחד פשוט נגרר אל המקומות שהיו לו הכי נוחים. שורה תחתונה, נפתלי בנט 'הפוליטקאי המיומן' שעיני הציונות הדתית היו נשואות אליו, נשאר בחוץ.

הרב רפי, שקנה לעצמו שם של 'לא פוליטקאי', הוכיח דווקא שהוא יודע לעשות פוליטיקה לא פחות טוב מאחרים, אבל בעיקר לימד אותנו שפוליטיקה אפשר לשחק גם לפי כללים אחרים. 

ועוד מילה על תיק ירושלים ומורשת. ראשית, הכלל שקבע בזמנו אריאל שרון על "הישארות על הגלגל", תקף על כל חבר כנסת שהצליח להיבחר, וק"ו על שר בממשלה וחבר וועדת השרים לענייני חקיקה, ללא קשר לשם התיק אותו קיבל.
שנית, כבר לימד אותנו אורי אורבך ז"ל, שלא המשרד עושה את האיש, אלא האיש עושה את המשרד. אורי אורבך בזמנו לקח את המשרד לענייני גימלאים, מיתג ומינף אותו למקום של כבוד.

וכך גם כאן, רק הזמן יוכיח האם הרב רפי ישכיל למנף את המשרד לענייני ירושלים ומורשת, למקומות הטובים והנכונים, ולחולל שינוי בפועל בכל הנושאים המאוד חשובים בפיתוח ירושלים ואתרי המורשת. עניינים, שלאו דווקא זוכים לפרסום ותקשורת, אבל עם פוטנציאל אדיר של שינויים וקביעת עובדות בשטח בכל הקשור לריבונות, חינוך וערכים. 

אם הרב רפי ישלב ידיים יחד עם המנכ"ל הנוכחי המעולה של המשרד, מרדכי בניטה, ויתן את הרוח הגבית והתקציבים הדרושים, המהלך הנוכחי שלו ייזכר לא רק כהצלחה פוליטית זמנית בירושלים של מטה, אלא אף  ייקבע  חותם של נצח בירושלים של מעלה. "והנצח זו ירושלים". 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן