הציונות הדתית סיימה להיות ילדי הכאפות

מפלגת ימינה נותרה בחוץ ולא כי לא רצתה להיכנס ולהיות גורם משמעותי אלא כי סיבות אחרות אילצו אותה להיות שם אבל עכשיו יותר מתמיד, אם יפעלו נכון, יתגבשו ויגבשו עמדות בתוכם, הם המרוויחים הגדולים

חדשות כיפה עופר ענבר 14/05/20 15:57 כ באייר התשפ

הציונות הדתית סיימה להיות ילדי הכאפות
עופר ענבר, צילום: Shlomit Koslowe

ימים מורטי עצבים ומתח פקדו את כלל אזרחי ישראל. מצד אחד משבר בריאותי וכלכלי חריף שפגע בכמליון איש ומנגד, ציפיות ותקוות לממשלת אחדות, פריטטית, מיעוט או כל דבר אחר- העיקר ממשלה.

והנה הגענו לרגע בו זה קרה. הערב תוקם ממשלת אחדות לאומית כאשר זאב יגור עם כבש מימין ומשמאל וכל זאת בכדי למנוע סבב בחירות בפעם הרביעית.

אף אחד לא רצה בחירות נוספות, לאף אחד מהצדדים זה לא היה נגמר בטוב אבל היו כאלה שלקחו את זה כמה צעדים קדימה או אחורה- הכל תלוי בעיני המתבונן.

בימים האחרונים נעשו מספר נסיונות (אם אפשר לקרוא לזה כך)  להכנסת ימינה לקואליציה. אך הניסיונות הללו לא הבשילו ואולי טוב שכך.

הציונות הדתית צופה בקנאה, מזה שנים בכוחה ההולך וגובר של מפלגות החרדיות, ביכולות שלהם לשמש כמתווכים, לאיים כשהם רוצים ולקבל את מה שהם רוצים וכל זאת בגלל שהם הבינו כי הבלוק החרדי יניב הרבה לטובת בוחריהם. והאמת הם הוכיחו זאת כל פעם מחדש. הציבור החרדי נוהר לקלפיות, לא מפצל את הקולות למפלגות גדולות ולו רק בגלל שהצלחותיהם של חבריהם החרדים מתורגמות לפתקים בקלפי.

ההחלטה של ימינה שלא לקבל את הפתיתים שהוצעו להם היא נכונה וההחלטה של בנט וסמוטריץ' ללכת עד הסוף גם אם לא יהיו שרים ויחזרו להיות ח"כים מן המניין היא נכונה אסטרטגית ומנגד, הייתה זו טעות של נתניהו להשאיר את ימינה בחוץ. אופוזיצית ימין מעולם לא היתה דבר טוב וכעת משחלום לריבונות ולסיפוח, שככל הנראה יבוצע  חלקית, תהיה הזדמנות שלא תחזור על עצמה מצד ימינה לתקוף את נתניהו. אך לא די בזה, הרסן של ימינה ישתחרר כמעט על כל דבר וכל אמירה שלהם תייצר בדיוק את מה שהם צריכים- להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר כבוד לציונות הדתית.

לאורך כל התקופה הם ניסו לרמוז בהודעות לתקשורת שלהם כי הגיע העת לחשוב על סוף עידן וכעת משהם באופוזיציה אין זמן טוב יותר לבנות בסיס חזק, מותג אחד שישדר עוצמה ויאמר את מה שאמרו גם כעת- שהם לא ילדי הכאפות של אף אחד ומי שרוצה את קולם, צריך לשלם בהתאם.

מפלגת ימינה נותרה בחוץ ולא כי לא רצתה להיכנס ולהיות גורם משמעותי אלא כי סיבות אחרות אילצו אותה להיות שם אבל עכשיו יותר מתמיד, אם יפעלו נכון, יתגבשו ויגבשו עמדות בתוכם, הם המרוויחים הגדולים.

ומילה אחרונה על שר החינוך הרב רפי פרץ (אם אפשר לקרוא לו כך לאור התנהלותו בשנה האחרונה) שנכנס לממשלה. הוא אולי פעל נכון ברמה האישית מכיוון שהבין שזו הקדנציה האחרונה שלו אך לא שם לב שהיה מונע מאנשים אינטרסנטיים שרמסו את ההילה שהיתה סביבו בשנים שקדמו לפוליטיקה וימשיכו לרמוס אותו. אם היה לו טיפת כבוד עצמי מאז הבגידה שלו, גם אותה לקחו לו סוביביו.  ההיסטוריה תשפוט אותו אבל הציונות הדתית תשפוט את יועציו.

 

עופר ענבר, יועץ תקשורת ואסטרטגיה ובעלי משרד "ענבר תקשורת"