לפני כשנה וחצי, באוקטובר 2018, כשעוד לא ידענו מה זה קורונה ולא דימינו שמדינת ישראל תיגרר לסבבי בחירות שלא נגמרים, ראש הממשלה נתניהו חגג את יום הולדתו עם בני משפחתו ובכירים מהליכוד, שם רמז כי נרקמת מזימה בין הנשיא ריבלין לשר בכיר לשעבר מהליכוד במסגרתה נתניהו ינצח את הבחירות, אך ריבלין לא יעניק לו את המנדט להרכבת ממשלה, אלא לבכיר אחר מהליכוד: "זה כמה שבועות שאני יודע ששר לשעבר בליכוד מדבר עם גורמים בקואליציה ורקח איזה תרגיל חתרני, שאני אביא את הליכוד לניצחון סוחף בבחירות ואחר כך ידאגו שאני לא אהיה ראש ממשלה, בניגוד לרצון בוחרי הליכוד, בניגוד לרצון הציבור, בניגוד לדמוקרטיה".
כשנתניהו אמר את הדברים הוא רמז לגדעון סער שעוד היה מחוץ לחיים הפוליטיים, כולם גיחכו עליו וצחקו שהוא הופך לפרנואיד. מודה שגם אני חשבתי שהמנהיג שלנו השתגע, שהרי נשיאי מדינת ישראל מעולם לא השתמשו בסמכות הזו ותמיד הקשיבו לרצון הבוחר, גם אם זה לא הפתק שהם שמו בקלפי. מאז עברו הרבה מים בנהר, אך ברגע שריבלין יכל להפעיל את 'שיקול הדעת' שלו, הקונספירציה הפכה למציאות ולפני מספר ימים ריבלין הודיע כי הוא מסרב להעניק את המנדט לנתניהו והעביר אותו ישר לכנסת.
ריבלין תירץ את החלטתו בכך שאין לנתניהו סיכוי להרכיב ממשלה ללא כחול לבן ולכן הוא, כביכול, לוחץ על הצדדים ומקצר את משך תקופת המשא ומתן, אבל כאן הוא נכנס לתוך רזי המשחק הפוליטי וזה כבר מסוכן מאוד. במו"מ קואליציוני כמו בכל משא ומתן, שני הצדדים מנסים לקבל את המקסימום ולתת את המינימום האפשרי. וכמו שכחול לבן לימדו אותנו, ניתן לעשות את זה גם דרך איומים על חוקים פרסונליים שלא יאפשרו לנתניהו להתמודד בבחירות הרביעיות. הכל כשר בפוליטיקה ובגלל זה כל כך מסריח שם. יש תחושה התערבותו של הנשיא איננה רק מקצועית, אלא מוכתמת במניעים אישיים וביחסים הקשים בין נתניהו לריבלין. מצב המפלגות בכנסת אינו דומה כלל לתמונת המפלגות לאחר הבחירות. אורלי לוי הצטרפה לגוש הימין, כחול לבן התפרקה, נולדה מפלגת דרך ארץ של האוזר והנדל ומפלגת העבודה צורפה לכחול לבן, ובכל זאת מי ששולטת בכנסת היא מפלגת 17 מנדטים. לא גוש השמאל או גוש הימין, אלא מפלגה מאוד קטנה. ישנם 103 חברי כנסת צריכים שמנוהלים על ידי מיעוט שבמיעוט.
השבוע הזה לא נגמר בהחלטה האומללה הזו של ריבלין, בצאת חג הפסח נודע כי הוא אירח את ביתו בבית הנשיא שלא על פי התקנות ובכדי לדעת שהיא לא מסכנת אותו, היא ערכה בדיקת קורונה מיוחדת למרות שרבים, מיוחד בבית אבות, משוועים לבדיקת קורונה. הנשיא מיהר להתנצל והסביר: "אני קורא את התגובות הקשות לכך שבתי מלווה אותי במהלך החג ואני מבין את רובן". רבילין הסביר הסבר מגוחך שילדיו עוזרים לו בעבודתו, אולם לא היה ברור מה כל כך דחוף במהלך החג: "מאז הלכה נחמה ילדיי מסייעים לי רבות בענייני האישיים, וגם במענה הנדרש בענייני עבודה כאנשי קשר במהלך החגים וסופי השבוע, כשלשכתי אינה מאוישת. אני מבין כי אם לא מכירים את סדר יומי כנשיא, קשה להבין זאת ואני מצר על כך. מועדים לשמחה ושבת שלום לכולכם."
ההחלטות של ריבלין השבוע היו מקוממת מיוחד. זה מרגיש שהנשיא שלנו שכח את מקומו ושכח שאין לו פריבילגיות אזרחיות ושיקול הדעת המקצועי שלו חייב להישאר נטול פניות, אך הוא הוא מרגיש שמותר לו הכל ואחר כך יתרץ את זה במושגים מקצועיים שאף אחד לא מבין.