ש: כתוב בגמרא: "האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב... ופסול לעדות" (קידושין מ, ב). למה?
ת: רש"י אומר כי הוא "אינו בוש לזלזל בעצמו" (שם). הרמב"ם מגדיר: "בזויין" (הלכות עדות יא, ה) וכן השולחן ערוך מביאו (חו"מ לד, יח).
ש: אם כן, אין זה בגלל שהוא עובר על איסור ממש?
ת: עובר על דרך ארץ שקדמה לתורה. כך כותב הגרי"ד סולוביצ'יק בפניני הלכה, שהוא מקלקל את צלם האלהים שלו (פניני הלכה עמ' סו). ויש בראשונים בסוגיא כמה פירושים על הגדרת הענין.
ש: מה הגדר המדוייק של בשוק?
ת: הרמב"ם אומר: "בפני כל אדם". יוצא מזה שאם זה מקום מוצנע ברשות הרבים, יהיה מותר. אך יתכן שזה עדיין גנאי.
ש: וגן ציבורי או פארק?
ת: מותר. גם מיועד לכך.
ש: אבל מי שאוכל ברחוב מול מסעדה יש לו דין אוכל בשוק.
ת: כן. כך כתוב בשו"ת משנה הלכות (טו, סא-סב).
ש: ובתוך מסעדה? הרי גם שם יש אנשים?
ת: מותר כי לא "כל העם" יכולים לראות. היא גם מיועדת לכך.
ש: ומסעדה פתוחה ברשות הרבים שכולם יכולים לראות?
ת: הג"ר יצחק זילברשטיין מתיר מטעם אחר, כי כתוב ברמב"ם ובשולחן ערוך: "האנשים שהולכים ואוכלים בשוק", והרי אינם הולכים אלא יושבים במקום אחד, לכן אינם דומים לכלב. אבל הוא מסיק שאין זה ראוי לתלמיד חכם (חשוקי חמד ברכות נ, א).
ש: ועל שפת הים?
ת: אפשר להתיר, כי שוהים שם זמן רב ורעבים, ונהוג לאכול, והכל לפי הענין. אמנם החזון איש אמר לגר"ח קניבסקי שלא לאכול שם (דרך שיחה עמ' תקפו), אך זו חומרה לתלמיד חכם.
ש: בנסיעה באוטובוס, האדם נחשב יושב או הולך?
ת: תלוי במציאות. אם זו נסיעה קצרה בתוך העיר, אין לאכול שם. אם זו נסיעה ארוכה של שעות, וקל וחומר טיול, אפשר לאכול. אך כמובן גם אז לא להגזים ולאכול כל מיני ארוחות וכריכים, שזה ודאי גנאי גדול, אלא מזון מצומצם. וגם אז יתכן שזה עדיין גנאי.
ש: אז בטיול משפחתי ברכב מותר לאכול?
ת: ודאי. אין זה רשות הרבים אלא רשות היחיד.
ש: ומה יעשה אדם שהוא ברחוב והוא מאוד רעב?
ת: יתאפק. לא יקרה לו כלום. לא צריך להיות כל כך מפונק. לא צריך להתהלך ברחוב תוך כדי אכילה או גם תוך כדי שתיה.
ש: האם מותר לאכול גלידה ברחוב?
ת: לא, זה דין אוכל בשוק. אלא לאכול בצד (אחד העיר: 'גלידה' בגימטריא שווה ל'כלב'...).
ש: האם מותר לשתות כוס קפה בהליכה? הרי אנו אומרים "האוכל בשוק דומה לכלב" ולא "השותה"...
ת: גם אסור. יום אחד תלמיד הלך עם הרב בני אלון זצ"ל, ברחובות ירושלים, וקנו לעצמם שתייה. התלמיד המשיך לשתות תוך כדי הליכה. הרב בני שאל אותו בחצי חיוך: אתה שותה ברחוב?! אמר לו: וכי אסור לשתות ברחוב? הרי על האוכל כתוב שהאוכל ברחוב דומה לכלב. אבל על שתייה...? הרב בני ענה לו בחיוך: האוכל דומה לכלב, והשותה – לכלבלב (חוברת לבנימין אמר... ידיד ה' עמ' 23).
ש: אבל רבינו תם מובא בתוספות בקידושין אומר שזה רק בלחם ולא במאכלים אחרים?
ת: א. יש שיטות אחרות שם. ב. זה לא נפסק בשולחן ערוך. ג. רבנו תם אומר שזה גנאי ביותר, אז גם השאר הוא גנאי.
ש: ומה בדבר אכילת גרעינים ברחובות?
ת: זה ודאי גנאי גדול. במיוחד אם הוא זורק את הקליפות על הקרקע ומלכלך את רשות הרבים, שזה חטא ופשע.
ש: בחתונות יש שולחן עם מזון בבשיל האורחים...
ת: גם זו בעיה. כך כותב המשנה הלכות, על הממלא צלחת והולך ומסתובב כמו כלב או עומד ואוכל כמו כלב. אלא אם אדם רעב, ימלא צלחת, יתישב ויאכל (שו"ת משנה הלכות שם).
ש: לבסוף, אם כל אלה פסולים לעדות, מה נעשה בחופות?
ת: מן הדין, אינו נפסל אלא אחרי הכרזה, ככל פסולים מדרבנן, כמובא ברמב"ם (הלכות עדות יא, ה).
ש: ובסיכום?
ת: כדברי הגרי"ד, לשמור על צלם אלהים.