דבריו של הרב הראשי יצחק יוסף, שפורסמו אמש (ד'), עוררו סערה בקרב הציבור והמערכת הפוליטית כולה. כאשר רב שקיבל ממדינת ישראל את הבמה והתמנה לתפקיד שמטרתו קירוב ללבות, איחוד האומה, הפצת אור התורה ואהבת הבריות, מנצל את הבמה לדברים הפוכים בדיוק ולחילול השם חמור - אין כמעט אדם אחד שלא יתעורר בו תסכול וסערת רגשות.
עם זאת, דבריו של הרב יוסף אינם משקפים כלל את פריחתה של היהדות בחברה הישראלית. ביישוב שבו אני גרה צעירה בת 17 חגגה את סיום הש"ס לפני כמה ימים, לאחר שהתחילה ללמוד בגיל 9.5. לפני כמה שנים היה מדובר בחלום בלבד. זכינו להיות שותפים לניסים גלויים שקורים בדורנו, עם אלפי לומדות ולומדי תורה, בבתי מדרש ברחבי הארץ. אני רואה את הפעילות המבורכת של ארגונים ויוזמות חברתיות, שממחישה מדי יום כי אין ניגוד בין יראת שמיים ושמירת מצוות לבין כבוד הבריות ואהבת הזולת.
העשייה היהודית והחברתית, שצומחת מלמטה, משנות את המציאות ומתקנות עולם. מיזמים שמקדשים שם שמיים, כמו מפעלי הצדקה גדולים, לימוד התורה וארגוני הסיוע והעזרה לאוכלוסיות שונות, שפועלים במסגרת החברה הדתית, נעשים גם הם ללא מעורבות הממסד הדתי. כיום ניתנים גם שירותי דת רבים, מתוך גישה קשובה ומכילה, מחוץ למסגרות הרשמיות, דווקא מתוך הבנה כואבת, שאותן מסגרות מעצימות את השסע בחברה המפולגת גם כך.
כמנהלת בתי הדין 'גיור כהלכה', בהם חברים עשרות רבנים, שמקדמים מדי יום יהדות קשובה ומכילה, אני רואה כיצד השינויים מתרחשים בחברה. אנו פוגשים בכל יום עולים לישראל מכל רחבי העולם, ששמרו על זהותם היהודית למרות מציאות בלתי אפשרית בגלות. הם משרתים בצבא, אוהבים את המדינה ואת מסורת ישראל ומבקשים פתרון הלכתי בכדי לממש את זהותם ושייכותם היהודית. אין מילים לתאר את הפגיעה הקשה הנגרמת על ידי אמירה כי העולים הם "קומוניסטים ההולכים למנזרים", תוך ניסיון לשלול את זיקתם לעם ישראל.
בסופו של יום עלינו להמשיך לפעול מתוך אמונה גדולה כי הדרך היא להוסיף אור. נותרה עוד עבודה רבה.
הכותבת היא מנהלת בית הדין הציוני-דתי עצמאי לגיור "גיור כהלכה".