ג' אלול: מה עושה את האדם מאושר?

מאמרו 'טללי אורות' ,שנכתב לפני כמאה ועשר שנים מציב הראי"ה קוק קריאת כיוון רוחנית-תרבותית שאליה צועדת האנושות

חדשות כיפה הרב אלי קפלן 03/09/19 13:25 ג באלול התשעט

ג' אלול: מה עושה את האדם מאושר?
הרב קוק, צילום: ויקיפדיה

מאמרו 'טללי אורות' ,שנכתב לפני כמאה ועשר שנים מציב הראי"ה קוק קריאת כיוון רוחנית-תרבותית שאליה צועדת האנושות.

"כשאנו נושאים את עינינו אל האופק הרוחני הרחב אנו מוצאים אתו משתרע לפנינו, בארבע רוחותיו הממלאים את כל חללו של העולם התרבותי: הרוח האלהי, רוח המוסר המוחלט, הרוח האמוני, ורוח הלאומי; 
"א) רוח אלהים, הכללי, החפשי והמוחלט, הרם מכל מדע ורגש; ודוקא מתוך רוממותו על כלם הוא מכשיר את המקום לכל התרחבות החיים של כל המדעים וההרגשות היותר אדירות ויותר כוללות ומקיפות את כל המצב הרוחני של ההויה כולה"  עניין זה בא לידי ביטוי בהתפתחות המדעית העצומה בעשרות השנים האחרונות בחקר החלל ומרחבי היקום מתוך רצון לחפש משמעות נצחית לחיינו בעולם הזה הזמני.
 "ב) רוח המוסר המוחלט, שהוא בא באנושיות בתור תוצאה מסובבת מתוך התביעה האלהית, המתנוצצת בנשמתה הכללית של האנושיות ומתגלה לפעמים גם בתור חזיון אדיר לבדו בהעלמת מקורו;" השאיפה האנושית לעולם מוסרי ולדרישה לשוויון זכויות לכל אדם באשר הוא,דבר המביא פעמים רבות להתנגשות אל מול ערכים אחרים,כפי שאנו רואים כיום בעולם הרחב כאשר השאיפה לחופש מוחלט מביאה לאנרכיה.
"ג) רוח האמונה, היא האספקלריא שמתוכה תראינה באופן הקרוב למעשה והליכות החיים, כל התיאוריות הנכללות באורח אצילות ברוח האלהי העליון, וברוח מוסר המוחלט" השאיפה לאמונה במובנה הדתי נמצאת בעת החדשה בשעת מבחן משמעותית.
 "ד) רוח הלאומי, הקובע את התחום החברותי, בהשלמתו המוגבלת, מקבל לתוכו את כל האורות במטבע המיוחדת לו ונוטל ג"כ תמציות רבות מהצדדים של ההכרות והנטיות הכלולות בשלשת צדדי הרוח, העליונים ממנו והקודמים לו". גם תחום זה נמצא בעת החדשה בעת מבחן. מה משמעותו של הלאום בעולם החופשי שבו אנו חיים וכיצד הוא מוצא את מקומו ביחס לכוחות התרבותיים האחרים העומדים בסתירה לשאיפה הרוחנית לגבולות וכללים של המדינה והלאום.
אולם מוסיף הרב ואומר שארבעת הכוחות הללו משלימים הם זה את זה:
"האורה האלהית, המוסרית, האמונית והלאומית, הנמצאות במצב של פרוד ושל התנגשות במלא העולם, באור ישראל הנן אגודות כולן, עד שעבודה לא מועטת הננו צריכים למען נוכל למצוא את הקו המבדיל ביניהן בהשפעתן על היהדות המעשית. אמנם למען תהיה האנושות מאושרת ושלמה בכל פנותיה, מוכרח הדבר שאלו האורות יאירו בקרבה בשלמות גמורה כולם יחד במצב אורגני מתאים, במצב כזה שיפתור את כל שאלת הרוח, של היחידים ושל העמים, בפתרון סוציאלי רוחני, בסגנון שלם ומרהיב המשתרע במרחב של האחדות האלהית.  

 

מאמר זה נכתב בתקופה בה שלטה בכיפה תפיסתו הפסיכולוגית-מדעית של זיגמונד פרויד שגרס שהעולם והאדם הם חומריים לגמרי וכל ההתפתחות האנושית נובעת מתוך דחפים יצריים-חייתיים של האדם אל מול ההבנה שלו שחוסר שליטה בדחפים אלו תביא להרס האנושות.(עיין בערכו בויקפדיה)
הרב מתייחס לכך ואומר 'התביעה הפרטית שאיננה מכירה שיעבוד לשום כלל,המבססת את האנרגיות בצורתה היותר איומה,היא גם כן נובעת מתוך הדחיפה הפנימית המוסרית והמדעית היותר גבוהה...ההרגשה הזאת בעצמה כשהיא משתפלת,היא נזקקת להרס כל מוסר חיובי...'
לעומת גישה דטרמיניסטית זו הרב מציב כאן קריאת כיוון אחרת לגמרי הטוענת שהאושר האנושי יבוא מתוך עולם רוחני ומתוך חיבור בין כוחות נפשיים שונים המשלימים זה את זה במהותם.
תפיסה זו של הרב  מתגלה בעת האחרונה במחקרים שונים העוסקים במבנה המח האנושי ובשאלה מה עושה את האדם מאושר.
החוקרים מדברים על כך שתחושת החיבור אל הנצח יחד עם הבנה שזהו הרצון הפנימי של האדם והאמונה הממשית באלקים ,יחד עם החיבור אל האחר הבאה לידי ביטוי ברצון לנתינה ורצון לשייכות לאומית ומשפחתית הם עושים את האדם מאושר. 
כי המח האנושי נברא בצורה כזו שרק שילוב נכון בין הצרכים הללו יוצרים את מנוחת הנפש הנותנת את המענה הנכון לאדם. וממילא הוא בריא יותר ומרגיש יותר תחושה של אושר. (עיין ערך 'אושר' בויקפדיה ,וכן ספרים רבים היוצאים בשנים האחרונות בשאלה מהו אושר וכיצד בנוי המח האנושי ).
 
הרב ממשיך ומבאר שסביב רעיון מרכזי יש להבין את המשמעות הפנימית של המצוות כולן.
אכן,הוא נותן על רגל אחת מספר הסברים למצוות שונות מתוך הבנה יסודית זו שהאושר האנושי יבוא מתוך אחדות והרמוניה בין ארבעת הכוחות הללו.
וזקוקים הדברים להעמקה,הרחבה ועיון ראוי.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן