הזדעזעתי לראות כיצד הרב הראשי, הרב יצחק יוסף מברך על ההחלטה למנוע מיהודים לעלות להר הבית ביום תשעה באב. כיצד הרב הראשי שאמור לייצג את השלמות של כל חלקי העם היהודי הרואים עצמם שייכים למסורת המפוארת מקדמנת דנא עומד לצד אויבינו מבית ומבחוץ ביום נורא שכזה?!
הלוא התנועות העולות למקדש אינם אנשים הפורקים עול תורה ומצוות או מפרשים את התורה כהבנתם לפי הרוחות הזרות של הגויים כרפורמים או קונסרבטיבים. מדובר בשלומי אמוני ישראל הנשמעים לקולם של רבנים רבים בעם ישראל הרואים בכך את הדרך לדרוש את השכינה הנמצאת בהר ומבקשים להשמיע את קול בכייתה דווקא ביום זה בו צער השכינה מתגבר בקולו ואומר אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. מבקשים הם לשוב ולהראות לבורא העולם כי לא שכחנו אותו ואנחנו מבקשים ורוצים בנוכחותו והופעתו עלינו בשלימות. דרישה זו בעיני חלקם תעורר רחמים כדי שיעיר ה' עלינו רוח ממרום ויגאלנו גאולה שלימה בבנין המקדש.
תנועות אלו העולות לפי ההלכה ומקפידות על קלה כבחמורה ועל הפרדה מליאה מגובות על ידי גדולי ראשי הישיבות, רבנים ראשיים לשעבר ורבני ערים בעבר ובהווה שאף עולים בעצמם מדי זמן (הרשימה ידועה ומפורסמת למרות כל אלו המנסים להסתיר זאת). ההסתתרות של הרב הראשי אחרי ההלכה היא מתמיהה ביותר שהרי בכך הוא מורה כי הוראתם של עשרות הרבנים הללו אינה כפי ההלכה וכביכול אין הוא רואה בהם חלק מרבני ישראל שהוא כרב הראשי אמור לפרוס את חסותו עליהם.
יתירה מזאת, אם אכן ההלכה היא המדברת מתוך גרונו כיצד הוא שותק למראה השועלים המסתובבים בהר באישור השלטון היהודי שהוא שותף לו והוא לא פוצה פה ומצפצף על חילול השם הנורא שמתרחש בכך. הלוא הלכה מפורשת היא (הל' ביאת מקדש ג, ה) שאנו מצווים למנוע מכלל הזרים להסתובב בהר ובכללם גם תיירים ומוסלמים. כיון שמדינת ישראל היא הריבון בהר מן הראוי היה שהרבנות הראשית היתה מוציאה חוות דעת כוללת הרואה בחומרה את חילול המקום הקדוש ביותר לעם ישראל על ידי הגויים ומבקשת לסגור את ההר לכלל האנושות עד ביאת משיח צדקנו.
העמידה בצד ההנחיה המדינית לסגור את ההר ליהודים בלבד שם ההלכה כמוה כתקיעת חרב בגב העם היהודי ועמידה לצד אויבינו ואויבי השכינה ביום בו היא מייללת ומבקשת את דרישת בניה. כמה טוב היה אילו הרבנות הראשית היתה רואה בהר הבית את המקום הקדוש לעם היהודי ומחמת קדושתו מסדירה את סדרי ההליכה בו באמצעות סימונים וגדרות לכלל הפוקדים אותו על פי כלל חוגי ההלכה. בונה מקווה מהודר להלכה כדי להציל את כלל היהודים המבקשים לפקוד את השכינה. במקום לפטור עצמה בשלט חסר ערך ותוחלת בפתח ההר האוסר כניסה ליהודים ומבטא אמירת "שלום עלייך נפשי" ומסירת המקום המקודש לידיהם של הש'יחים הערבים צמאי הדם המסיתים ומדיחים את כלל שומעיהם לפגע בכלל היהודים דווקא מתוך מקום מקדשנו שהוא מקום של שלום אור וטוב.
התנגדות הרב הראשי ובמיוחד ביום זה מעבירה מסר בלי משים המחלחל גם לראשי המדינה ולאויבינו שמקום מקדשנו אכן אינו שייך לנו ואינו קדוש לעם ישראל, אלא דווקא קיר התמך של ההר, הנקרא הכותל המערבי הוא העיקר.
ביום תשעה באב זה התחדדה ההכרה של כולנו עד כמה עלינו לבכות ולהצטער בצער השכינה שאין איש שם עליה לב ובידינו אנו מחללים אותה ודוחים אותה עוד יותר. יהי רצון שיערה עלינו ה' רוח ממרום ויפקח את עיניהם של ראשינו המדיניים והרבניים כדי שתשוב העטרה באמת למקומה במהרה. ונסיים בדברי הרמב"ם באגרתו הידועה המצוטטת בספר חסידים: "וכשם שזכיתי להתפלל בה בחרבנה כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן".
הרב משה כהן הוא רב היישוב מעון