אנחנו דור מוטרד מינית

בעיית הצניעות בקרב הילדות ובנות הנוער היא מהחמורות בדורנו. הרבנית יהודית אפרתי חושבת ששורש הבעיה נעוץ במסכים - הדור שלנו מוטרד מינית על ידי המדיה. והיא קוראת להורים - האמינו בבנותיהם

חדשות כיפה הרבנית יהודית אפרתי  30/06/19 20:29 כז בסיון התשעט

אנחנו דור מוטרד מינית
הטרדה מינית?, צילום: shutterstock

בעלי פעם אמר לי שהנוף הכי יפה בעולם הינו נפש האדם.
נופים רבים של טבע ישנם בעולם, רכסי הרים ירוקים-לבנים, נחלים גועשים, מפלים בראשיתיים, יערות-עד ומדבריות מלאות הוד, אך נפש האדם היא כל כך עדינה, כל כך מורכבת ומלאת יופי מיוחד במינו, ואין נפש אחת דומה לחברתה.  
בפרשיות של חומש במדבר אנו נתקלים בהתמודדות של עם ישראל עם המצב המסובך במדבר. הצורך בביטחון בה' בארץ לא זרועה מעמיד את עם ישראל ככלל וכפרטים מול ניסיון ממש לא פשוט. התנאים הפיזיים במדבר היו מצויינים - ענני כבוד, עמוד אש, מן, שליו ואפילו דיבור ישיר עם ה' אך בכל זאת היו לפחות עשר תלונות שאנו קוראים עליהם בחומש במדבר. 
ואכן, לא ברור כיצד בדור שראה גם את יציאת מצרים וגם את מתן תורה, יכולה להתרחש נפילה כזו. 
רבינו אבן עזרא רומז לטעם בדבר זה - נפש העם עוד היתה נפש של עבדים. על פי דברים אלו, ניתן להבין שהיציאה מתבנית נפש עבדים כוללת מהמורות רבות בדרך ובתהליכים שאותם העם היה צריך לעבור. אבל הקב"ה לא התייאש מאיתנו. פעמיים משה היה צריך לעמוד על כך שלא יהיה יאוש, אבל בסוף - נותרנו העם של הקב"ה, שנים עשר שבטי יה.
 
מחשבות אלו עולות בי גם היום, כשבמבט שטחי ניתן לראות שהבושה הפשוטה שניתנה בנו לאחר חטא האדם הראשון הולכת ומתפוגגת. האינסטינקט האנושי של הרצון להתכסות הינו חזון נפרץ. מחנכות רבות מעידות שבעבודה החינוכית עולות לעתים תחושות של יאוש מהקושי לחנך לצניעות בדור שלנו.
 
לעניות דעתי, בחינוך לצניעות ישנם שני פנים. הראשון, חינוכי-ערכי, הוא כולל הסברים על מהות הצניעות והמחשבה שמאחורי גדרים וכללים אלה. והשני, עניין האכיפה של תקנוני צניעות הנכתבים על פי הקריטריון ההלכתי.
אני רואה פעמים רבות הסכמה רבה עם השלב הראשון של החשיבות של הצניעות ושל צידוד עם הצד הרעיוני, אך כאשר זה מגיע לשלב הביצוע - הערכים מוסטים לצד והלבוש מתקצר והולך.  
בשיחה עם כמה נשות חינוך וטיפול עלתה בי המחשבה שיש כאן יותר מאשר חוסר הסכמה פשוטה ומהתנגשות ערכים. יש משהו עמוק יותר, שמחולל את הבריחה מהצניעות. 
 
לדעתי, הדור שלנו חשוף בצורה יוצאת דופן למראות מטרידים וחושפניים ממכשיר שצמוד אליהם באופן אינטנסיבי כמעט 24/6. המראות שהנערים והנערות שלנו רואים על בסיס יומיומי הינם יותר מסתם 'לא צנועים'. אני חושבת שהם ניתנים להגדרה כתכנים מטרידים מינית.
וממילא ניתן לומר - הדור שלנו פשוט מוטרד מינית על ידי המדיה. 
ידוע שכאשר אשה מוטרדת מינית הפגיעה שלה יכולה להתבטא באחת משני אופנים חיצוניים של לבוש - בכיסוי יתר או בחשיפת יתר. 
מתן פרשנות לאירועים שקורים סביבנו תשנה בדרך כלל את נקודת המבט שלנו ואף את התגובה שלנו. 
הפרשנות המחודשת שיכולה לשנות את הגישה לבעיות צניעות היא שהלבוש החושפני של הנערות המתוקות והטהורות שסביבנו הינו סוג של תגובה לא מודעת ולא רצונית לגלי החשיפה שהן מקבלות דרך הסמארטפונים.
 
אולם ניתן לטעות ולחשוב- אם הלבוש הינו תגובה לא רצונית להטרדה יומיומית, אז אולי אין סיכוי להשפעה כלשהי על הנערות שסביבנו? אולי נרים ידיים? 

לדעתי אין זה נכון להתייאש מהנוער הנפלא שלנו שמגיע לשיאים נפלאים בכל כך הרבה תחומי חיים. 
אך ישנם ארבעה כללים בחינוך לצניעות, שעלינו לאמץ:

א. ללמד על מהות המצווה ועל הסיבה לגדרי הצניעות על מנת שתהיה הסכמה שכלית עם הגדרים ההלכתיים
ב. עלינו (כהורים ואנשי חינוך) לראות את מכלול של הנפש של הנערה ולא לחשוב שבעיות בצניעות הינם הדבר היחיד בעולם, ויש לזכור את המצוות הרבות שהדמות נאמנה להן.
ג. אם מתעורר צורך להעיר ולהאיר על לבוש לא צנוע - טוב להעיר בצניעות ומתוך כבוד, ולא בבוטות שאינה צנועה בעצמה.
אבל הכלל הכי חשוב הוא הרביעי - לא להתייאש מילדינו!
  
אם הקב"ה לא התייאש מאיתנו כאשר נפלנו במדבר, וגם אחר כך, אז אין לשליחיו של הקב"ה, אנשי החינוך וההורים, זכות להתייאש מילדיהם.

אם השם יתברך מאמין בנו, ובילדינו, אולי גם עלינו להאמין בנו ובילדינו.... בע"ה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן