האם חסרים בנו הלהט והתשוקה והטירוף לבורא עולם?

כפי הפירסום שיובל דיין קיבל, כך קשה הידיעה על 'הסרת כל סממן יהודי חיצוני'. אנחנו לא יכולים לאפשר לנושא הזה להתברר רק במסגרת המשפחתית האישית, משום שהם שמו את עצמם בעין הציבור. צעירים רבים מתבוננים כעת ושואלים את עצמם מה קורה פה? איך יתכן שדרך ספוגה באהבת ה' ובקרבה לצדיקים, נראית לנו כמו רכב חדיש ועוצמתי שעבר תאונה חזיתית ונראה כעת כמו ערימת גרוטאות?
ודאי שיש כאן תאונה נוראה. אבל מה היא?
יצא לנו לשבת לא אחת בישיבות של סיעור מוחות בראש יהודי ולשאול את עצמנו בכנות: באים אלינו ללמוד ולהתחזק אנשים שהם ממיטב החברה הישראלית, אבל את ההמונים משום מה אנחנו לא רואים. אלו מוצאים כנראה את דרכם לברסלב ועל הדרך גם ממלאים מטוסים בדרך לאומן.  האם אנחנו עושים משהו לא נכון? האם חסרים בנו הלהט והתשוקה והטירוף לבורא עולם? אולי זה סימן  לשינוי יסודי שעלינו לעבור?
האמת היא שבודאי תמיד צריכים להתחזק, אבל אי אפשר להכחיש שהתפיסה התורנית לאומית קשה לשווק. עד שאדם מבקש סוף סוף את אלוקיו, הוא מחפש אותו במה שנעלה מסדרי החיים הרגילים, שמהם הוא אפילו סולד. אבל אנחנו מלמדים תורה שלוקחת אחריות על החיים בכל הרבדים האפשריים. אנחנו מבינים את הצורך הקיומי של האדם ושל העם. אנחנו מבינים מה זו ארץ ישראל ויודעים שכדי לאחוז בה, אנחנו מוכרחים גם לצאת מבית המדרש, מגן העדן שבעולם הזה ולהחזיק במחרשה –להזיע ולהתעייף ולפעמים לגדף את יומנו , אבל לדעת שאנחנו חלק מסיפור הרבה יותר גדול מרווחתנו הרוחנית.
ישנה נטיה רוחנית-אנוכית הקיימת גם בעולמה של תורה. המחשבה שהכל נסוב סביבי - סביב האושר שלי, והזוגיות שלי והפרנסה שלי ותיקון הכעס שלי ועוד ועוד נושאים אישיים חשובים מאוד, אבל הם כל כך ממלאים את הלבבות עד שלא נשאר לפעמים מקום לשאלות החיים הגדולות. אדם גדול שחש שהתורה מבטלת את אישיותו וגוזרת עליו להתמקם בשולי החיים, לא יפלא שבאחד הימים הוא יתקומם ויסיר מעליו כל סממן דתי...
הרב קוק קיבל את התורה בדור שלנו. הוא מסר לנו אותה ברחמים רבים והעמיד למולנו מבנה רוחני מרהיב ביופיו ובעוצמת האמת שבוקעת ממנו. 
ההמונים מבקשים את הטרנסנדנטיות; את מה שמעבר להשגתם. ולכן פורחת תעשיית הבבות, הקמעות, תיקוני השופרות, פתיחת המזלות ועוד המצאות ותיקונים שיהודים חסרי פרנסה ממציאים. אנחנו לא יכולים לרמות. ישנה תורת אמת והיא תובעת רצינות ולמידה ומהלך איטי ומבוקר של הנפש. היא מחייבת שימת לב לכל תחומי החיים. היא מחייבת לקיחת אחריות על המדינה ועל הארץ. היא מסתכלת ב 360  את סביבותיה כי זו היא תורתו של בורא עולם, ואנחנו עבדיו המתפללים על 'תיקון עולם במלכות ש-די' ולא רק תיקון עצמנו.
שלא ישמע בשום אופן ביקורת על ברסלב או על תנועות אחרות, כולן קדושות וכולן מבקשות את תיקון האדם והעולם. אבל כשלעצמי גם אני מחוייב בחשבון נפש ואני שואל את עצמי - עד כמה הייתי מוכן להעמיק בתורת הרב קוק ובנו הרצי"ה זצ"ל. עד כמה הייתי מוכן לדבר בהם בהערצה, לא פחות מחסידי חב"ד על הרבי וחסידי רבי נחמן על רבם. לפעמים מרוב שאנחנו כלל ישראליים, אנחנו נותנים מקום לכל השיטות בעולם, אבל שוכחים את השיטה המרכזית שלימדה אותנו לחשוב בצורה שכזו.
צריכים  לעורר את יחס הכבוד וההערצה לרבותינו הגדולים. התנועות הנפשיות האלו צריכות  לעבור מאתנו הלאה למעגלים רחבים יותר, כדי שיכירו שיש כאן תורה גדולה שיכולה להציל את חייהם. 
תורת הנורמליות היהודית הקדושה.

הרב אהרון אגלטל . מנהל חינוכי בתנועת ראש יהודי