ש: במשנה ברורה (שו"ע או"ח תקפ) כתוב בשם המגן אברהם שיש צום בכ' בסיון, אז למה לא צמים?
ת: הוא מוסיף שכל מקום לפי מנהגו, ולא נהגו.
ש: מה קרה אז?
ת: מה שנקרא עלילת בלוייש, כלומר בלואה Blois בצרפת, מיהודי שדלה מים מן הנהר נשמטה חבילת עור לבן, וגוי אחד ראה זאת והלשין עליו שזרק לנהר גופת תינוק גוי שיהודים רצחו. אחרי משפט מזוייף, היהודים נידונו להעלאה על המוקד, וכך נשרפו 31 יהודים, אנשים נשים וטף.
רבי אפרים מבונא כתב: בהיותם עולים באש, שרו עלינו לשבח, "תחילה היה הקול נמוך, ולבסוף הרימו קולם בקול גדול ויענו יחד: עלינו לשבח, ותבער האש".
וכן נכתבו על זה סליחות לתשעה באב ולמוסף יום הכיפורים.
יותר מאוחר, היו גזירות ת"ח ות"ט גם בסיון, יותר ממאה אלף יהודים בפולין נרצחו במיתות משונות, נוראות ואכזריות. אז, "וועד ארבעה ארצות" חיזק ותיקן את צום כ' בסיון בכל פולין (ועיין באר היטב ושערי תשובה).
בימינו הרבי מבעלזא התקין לומר אז סליחה והג"ר ניסים קרליץ המליץ לא לקיים אז חופה.
היו גם גדולים שרצו לקבוע צום ביום זה לזכר השואה, כגון הרב מישקובסקי ראש ישיבת כפר חסידים, האדמו"רים מוויזניץ וסדיגורא, אבל רובם התנגדו, כגון האדמו"רים מגור ומבעלזא, הגרי"ז סולוביצ'יק והחזון איש, בגלל שאי אפשר לחדש בימינו תענית קבועה לדורות.
אשרינו שבחסדי ד', זכינו למדינה, זכינו לצבא, ואנו מוגנים מפוגרומים.