החזון של חוקה למדינה על פי התורה איננו חדש. עם הקמת המדינה יזם הרב מאיר בר אילן יחד עם הרב הראשי - הרב הרצוג, את הקמתה של ועדה מיוחדת של תלמידי חכמים בירושלים, שכתבה הצעה לחוקה למדינת ישראל על פי התורה.
אבי מורי ז"ל היה מזכיר הועדה ופרוטוקול שלה נמצא בעזבונו. הדבר המדהים שעולה מקריאת הפרוטוקול הוא שבן גוריון לא פסל אפשרות זו על הסף וכך גם שר המשפטים דאז. הם היו מוכנים לשמוע ולראות מה יעלה בגולה של הצעה זו.
הרב הרצוג מתאר בפני הרבנים הצעירים את הקושי שבדבר ומספר על הצעתו לתקנות ירושה על פי התורה - שיתאימו לתפיסת העולם המודרנית - אולם הוא מביע את צערו כך שרבנים רבים לא היו מוכנים לקבל תקנות אלו. (על פי דין תורה יש אפליה בין גבר לאישה ובין בן בכור למי שאינו בכור בחלוקת הירושה וישנן תקנות התקפות על פי ההלכה שיוצרו שוויון בין כל ילדיו של הנפטר).
אבי מורי סיפר ששמע את הרב הרצוג אומר שבן גוריון אמר לו שתקנות אלו הן אבן הבוחן לשאלה האם ניתן לקיים מדינה יהודית מודרנית שחוקיה אינן בניגוד להלכה. בפרוטוקול הנ"ל אומר הרב הרצוג שזוהי המטרה שלו בגיבוש תקנות אלו. כי הוא ראה חילול ה' בכך שהמדינה היהודית יהיו חוקים הסותרים את ההלכה.
הרב בר אילן העלה את השאלה האם בכלל ראוי לנסות ולהכין חוקה על פי התורה למדינה שאיננה דתית שהרי יש בכך משום 'אל תתוודע לרשות' . כי בשעה שרוב רבני ישראל רואים בבתי המשפט סוג של 'עכראות של גויים' מה ערך יש החוקים על פי ההלכה?
נדמה כי פרוטוקול זה מצביע על כל הבעיות בשאלה האם וכיצד ניתן לקיים מערכת משפטית מודרנית על פי ההלכה. כי השאלה המרכזית היא האם יהיו רבנים מורי הוראה גדולים שיהיו מוכנים לתקן תקנות בכל תחומי החיים המתאימים לחברה ולתרבות בה אנו חיים
לעניות דעתי התשובה היא -לא רבתי.
והעניין השני המהותי, היא ההבנה שאי אפשר לכפות מערכת חוקים על פי ההלכה, כאשר רוב מוחלט של הציבור מתנגד לכך.
שתי נקודות עקרוניות אלו מייצרות לחלוטין את הוויכוח שהתעורר בימים אלו בשאלה זו.
ההבדל בין מנהיג רוחני למנהיג ציבורי-פוליטי, הוא בכך שהמנהיג הרוחני מדבר על החזון הרחוק ואילו הפוליטיקאי מדבר על החזון בטווח הקרוב. חבל שיש מי שטועה בכך.