בוגר ישיבת תורת החיים: "מה אני למדתי בישיבה?"

"יש בישיבה משהו עוצמתי, משהו סוחף אולי, אבל זו לגמרי לא כת. כל מי שרוצה יכול לעזוב". ישיבת תורת החיים במתקפה, אבי גז, בוגר הישיבה מגיב

עו"ד אבי גז 29/05/19 10:38 כד באייר התשעט

בוגר ישיבת תורת החיים: "מה אני למדתי בישיבה?"
ראש ישיבת תורת החיים, הרב שמואל טל, צילום: ישיבת "תורת החיים"

אקדים ואומר שהרבה מתורתי ומאישיותי קיבלתי מהרב טל, ואם יש בי תורה או דרך ארץ, חלקם לפחות מתורת החיים ומהרב טל. 
יש בישיבה משהו עוצמתי, משהו סוחף אולי, אבל זו לגמרי לא כת. כל מי שרוצה יכול לעזוב, ויש בה הרבה דיבור על התפתחות רוחנית, לימודית, רליגיוזית, וכל הדברים האלו שאני לא מבין בהם. מטבע הדברים הסגנון הזה גם מהווה כר פורה לאנשים מוזרים, נערי גבעות, אנשים שבעיניהם דם של ערבים שווה פחות, או כאלו שחושבים שבכל מילה של רב יש קדושה. האם זה היה המסר המרכזי בישיבה? בעיני ממש לא. 

עוד בנושא:
הרב שמואל אליהו: "אני לא ממליץ לשום אדם ללמוד שום הלכה ושום עצה מהרב טל"
רבני ישיבת תורת החיים מגיבים: "נסיון מכוער לפגוע בקהילה"


תמיד תהיתי למה הרב שמואל טל עונה לכל האידיוטים ששואלים אותו כל כך הרבה שאלות אידיוטיות. למה על רוב השאלות ההלכתיות ששואלים אותו כל היום הוא לא מפנה לפתוח משנה ברורה, למה על רוב השאלות המטופשות אם לעזוב את החברה מהתיכון או לא, הוא מקדיש בכלל זמן, והתשובה שעניתי לעצמי היתה שזו דרך ארץ בעיניו. הסגנון שלו שונה מהרב רא"ם הכהן, שודאי היה אומר לתלמיד את כל מה שאמרתי, וכנראה בצעקה, הרב טל מוכן לענות לכל קשקוש. למה כל הקשקשנים נדבקים לישיבה? כבר אמרנו. 
מה אני למדתי בישיבה? 
אני זוכר היטב את החינוך לפלורליזם תורני שקיבלתי, ומשמש אותי עד היום ("אני לא מסכים עם מילה אחת שכתובה בספר 'ויואל משה', ויתכן שהוא גרם לאבדן של יהודים רבים שהקשיבו לו בטרם השואה, אבל אם הוא יפול לארץ אני אנשק אותו, ואברך עליו ברכות התורה"; "אני ממש לא חושב שזה ראוי שבחור ישב בבית המדרש עם שער ארוך, או ילך בשבת עם נעלי ספורט, אבל אני עוד יותר לא רוצה שמישהו יפסיק עם זה רק כי הרב טל לא אוהב את זה"; "הרב יואל בן נון עשה דברים חמורים בעיני, אבל אני רוצה להזמין אותו שבת לישיבה, שכולם ילמדו ממנו"; "אני לא מסכים עם כמעט שום מילה של הרב בסוק, אבל חשוב לי לתת לו את הבמה לומר כל מה שהוא רוצה בישיבה"; וכו'), אני לא זוכר מעולם שכיבו לי את חוש הביקורת, שהורו לי להעריץ מישהו. אני אמנם לא זוכר שניסו לכבות את אותה ההערצה, וחבל, כפי שאמרתי. 
בקיצור, בדרך כלל בזמן אמת אנשי הקצה (גבעונים, מעריצי רבנים, פרומרים, אידיאולוגים נוקשים, You name it) לא שמים עלי, כי בסוף אני סחי, אין לי בשורה רוחנית סקסית להביא להם, סתם תורה ומצוות עם דרך ארץ ורוחב דעת, וכל הג'אז המשעמם הזה. אז אולי עכשיו, אם אתם שומעים אותי ואתם באיזשהו מקום כזה, אז בוא נסכם לעתיד:
לעולם אל תזרקו את השכל שלכם (מבטיח שזה היה ביטוי ששמעתי בישיבה, מחבר'ה של ברסלב כזה, כביטוי חיובי כמובן)
לעולם אל תזרקו את הרגש שלכם, סמכו עליהם
לעולם אל תעריצו. אף אחד. אף פעם. 
תאהבו, תחכימו, תעריכו, תלמדו, תתעניינו, תקראו, תאזינו. אל תעריצו. אל. 
תפתחו חוש ביקורת. זה גם לא כל כך מסובך, כי לאדם שאותו אתם מעריצים בדרך כלל יש חוש ביקורת מפותח, אז תלמדו את זה ממנו. אל תעתיקו, פשוט תלמדו. 
תנו כבוד למסורת שלכם, גם אם זה נשמע לכם סחי, או פשרני, כשאתם בני עשרים. נכון, אתם נורא חכמים ומיוחדים, אבל כך גם מיליוני האנשים שקדמו לכם ושסובבים אתכם. תנו כבוד למוסר אביכם, ולתורת אמכם, ובבסיס הכל, לעולם ועד, תמיד תזכרו שדרך ארץ קודמת לכל דבר. תמיד. לעולם. לחלוטין. 
ועוד דבר אחרון למדתי מהרב טל. כשחז"ל אומרים משהו הם באמת מתכוונים לו. כפשוטו ממש. אז אני אוסיף ואומר שאם הם אומרים שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, הם מתכוונים לזה.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר