1. פתאום ריחמתי על הרב הגאון
מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו נשא דברים בעקבות מעצר של אברך עריק. הוא תקף בחריפות את מוסדות המדינה, טען לרדיפה של עולם התורה והבטיח ש"אפילו בן ישיבה אחד לא ילך לצבא. לא בצורה כזו ולא בצורה אחרת". למרבה הצער, אין כאן שום חידוש, וכתבתי בעבר ארוכות אודות ההשתמטות הממוסדת והאכזרית של המגזר החרדי על רבניו ומנהיגיו. צפיתי בסרטון של הרב הקשיש, ופתאום משום מקום ריחמתי עליו מאוד. יהודי בן 95 שמבחינתו עדיין חי בגלות. אין מדינה יהודית מפוארת ועולם תורה משגשג אלא שלטונות קוזקים שרודפים אחרי יהודים אומללים שכל חטאם הוא לימוד תורה. איזה עצוב לחיות ככה. כן, גם לנו עצוב לחלוק את היהדות עם אנשים בעלי תפיסה דתית כזאת מעוותת. אבל עד שנצליח להתגבר על ביזיון ההיבדלות וההשתמטות ועד שיהיה כאן חוק גיוס אמיתי ויעיל, אפשר, ולו לרגע אחד, לחוש חמלה.
2. אני לא מבינה למה בנים מעל גיל מסוים מתעקשים להמשיך לגור אצל ההורים
שמעו סיפור שקרה לי השבוע. יצאתי עם מישהו לא רלוונטי והיה ברור שלא מתאים לשני הצדדים. בשיחת הטלפון למחרת, שאלתי אם אפשר להכיר לו מישהי. ענה לי כן בכיף. מעולה, אמרתי לו. אני בודקת פרטים ואחזיר לך תשובה. חשבתי שהוא עשוי להתאים לאחת מהחברות שלי. סיפרתי לה עליו, ואז היא קטעה אותי ואמרה: "רגע, הוא עדיין גר אצל ההורים"? "אמממ", ידעתי בדיוק לאן היא חותרת. "אכן כן". תבינו, בחורים רווקים מעל גיל שלושים נניח, שעדיין גרים אצל ההורים, מדליקים אוטומטית נורה אדומה. לי באופן אישי זה פחות מפריע, אבל בהחלט עולות לי תהיות. הנחתי שעבור אותה חברה שלי מדובר בקו אדום ואכן היא סירבה.
בכל אופן. חזרתי לאותו בחור, התנצלתי ואמרתי שהבחורה לא מעוניינת כרגע. הוא לחץ וביקש לדעת למה. שתקתי ואז נפנפנתי בעדינות. לא ראיתי צורך להיות זו שמעדכנת אותו שהוא עושה רושם מאוד לא מוצלח כשבגילו המופלג הוא עדיין גר בבית שבו גדל בלי שום סיבה מוצדקת ניכרת לעין.
ברור שיש בלת"מים בחיים. ברור שיש מילואים ולימודים תובעניים וסתם מחסור זמני בכסף. אני מאוד מבינה כל מי שבוחר לא לעזוב את הבית כדי לטפל בהורה חולה או לנוח קצת מהמילואים או אפילו סתם למלא מצברים של מנוחה ומשפחתיות לתקופה זמנית. ועדיין, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבנים שמסרבים לעזוב את הקן החמים של ההורים מטעמי עצלנות או נוחות מוגזמת לא משדרים אווירה חיובית ובוגרת. וחבל. פשוט חבל. זה לא הבחור הראשון שאני נתקלת שנפסל על הסף בגלל הפרט הטכני הזה.
דונלד טראמפ, שישאר בבית הלבן | צילום: Jonah Elkowitz,Shutterstock
3. התפדחתי לשמוע שהציעו לטראמפ להשיא משואה ביום העצמאות
לפי פרסום של ירון אברהם, הנשיא טראמפ קיבל השבוע הזמנה להשיא משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל. זה מצטרף להזמנה הרשמית שקיבל לטקס פרס ישראל בירושלים לאחר זכייתו בקטגורייה "תרומה ייחודית לעם היהודי". בחיי, מאז הנאום המפורסם של סמוטריץ' באנגלית הגאווה הישראלית שלי לא ספגה כזאת פדיחה. מה לעזאזל הקשר בין נשיא ארצות הברית לטקס הקיטשי והחמוד שלנו בהר הרצל בערב יום העצמאות. לא קצת מיצינו את ההערצה לשליט המגלמוני עם הפה הגדול? כלומר כן, בטח שאני בעדו. הוא בעדנו אז אני בעדו. הנאום שלו במשכן הכנסת בערב שמחת תורה האחרון היה מופת לציונות ומופע טלוויזיוני מרשים עד מאוד. אבל הגזמנו. לפי הדיווח, בבית הלבן לא אישרו באופן רשמי את ההזמנה, ואני מקווה שבארץ הקטנה שלנו יהיה מישהו עם שכל שימנע את הפדיחה. אין צורך שטראמפ בן פרד ומרי אן ישיא משואה "לתפארת מדינת ישראל", בדיוק כמו שלא היה צורך שהשחקן נתניאל בוזוליק האוסטרלי יעשה זאת. עזבו במנוחה את הגויים אוהבי ישראל, ותנו לנו שקט מדיווחים הזויים ומביכים כאלה.