"בתוך כל הטירוף, כל אחד חייב למצוא את הבאלאנס שלו, את הזמן שלו עם עצמו, אפילו אם זה רק כמה דקות. תעצרו, תנשמו ותאמרו תודה על מה שיש וגם על מה שאין". במילים האלו נימק עומר אדם את בחירתו בתפילין כסמל הישראליות במסגרת פרויקט יום העצמאות של "פנאי פלוס" ב-2019. השבוע אדם עשה צעד נוסף כאשר פורסם סרטון בו הוא מספר על שמירת השבת שלו בשנתיים האחרונות.
"בשנתיים האחרונות התחלתי לשמור שבת כהלכתה", מצהיר אדם בקולו. "בלי טלוויזיה, בלי טלפון, לא נוסע - שבת. אני חושב שזה הכניס לחיים שלי סוג של באלאנס. כולנו חיים בלופ מטורף, כל היום בריצה. בשבת שמים הכל על פאוס, על השתק - עוצרים הכל. יש פעמים שיוצאת שבת ולא בא לי לפתוח את הטלפון".
הסברים עמוקים על טעמי המצוות לא תמצאו פה
הסרטון פורסם במסגרת מיזם "שבת, מכל הסיבות" של שרון אדם, אמו של עומר, והרבנית רחל בזק, ובין היתר עומר מספר בו ששבת בשבילו היא "יום של שקט, קדושה, התחברות, הטענת מצברים והתקדמות הלאה. שבת זה נחת" ושהוא "מפרק ספרים" במהלך השבתות אותן הוא שומר. שמתם לב למוטיבים החוזרים בשני ההסברים? שורש ט.ר.פ ("בתוך כל הטירוף", "אנחנו חיים בלופ מטורף") והמילה באלאנס.
כשמתבוננים במילה באלאנס, איזון, שחוזרת בשני ההסברים של עומר אפשר לנסות לסמן קווים בתופעת ההתחזקות שהתחזקה מאז פרוץ המלחמה (אבל הייתה נוכחת גם לפניה). לפי אדם, שבת היא "השתק" ותפילין הם "זמן לעצמי". הסברים עמוקים על טעמי המצוות לא תמצאו פה, הוויה ישראלית דווקא כן.
עומר אדם לא עושה אידיאליזיציה למצבו הנוכחי
יש משהו ישראלי מאוד במראה שעומר אדם שם מולנו. לא מתפלפל מידי, לא מתפלפל בכלל, מאוד מקומי ומאוד מובן. במסגרת הפרויקט של "פנאי פלוס" התבקש אדם לבחור דבר שמסמל עבורו מה זה להיות ישראלי - לא יהודי, לא הלכתי, לא מסורתי. ישראלי. והוא בחר בתפילין. באמצעות מצוות יסודיות מאוד ("אות") המסורתיות הזו מתחברת לערכים פסיכולוגיים ומשפחתיים וסוגרת מעגל דרך כוכב פופ לא-דתי שמקדם אותם בנינוחות.
בניגוד לסלבס אחרים שמדברים על הדת ומנסים להפוך לפרזנטורים שלה, יש משהו משחרר באדם: הוא לא מנסה לעשות אידיאליזיציה למצבו הנוכחי ומתרחק מנקודות חיכוך אפשריות בכל הנוגע להלכה. הוא הולך בצעדים קטנים, ברווחים של שש שנים (!), לא מטיף, ומצליח לנטרל את ההתנגדות הראשונית לגרסה המרוככת הזו. ותגלה לנו איזה ספרים אתה מפרק, אה?