אתמול, איסרו חג שלמחרת שמחת תורה, פורסם בתקשורת שמספר קטן בלבד מהחללים החטופים הוחזרו, וישנם עוד רבים שלא הובאו לקבורה. בעת שבירכתי ברכת המזון, הגעתי לברכת הטוב והמיטיב ונעתקו מילותי - לא יכלתי להמשיך ולברך.
שמחה גולדין אביו של הדר זועק את הדברים מאז שבנו נפל
כשהגעתי לאזכרות של חללי שמחת תורה בהר הרצל, פגשתי את צבי זוסמן, אביו של בן ז"ל, שסיפר לי שהוא ובנו כבר שנה לא מברכים את ברכת הטוב והמיטיב בברכת המזון. אורו עיני שזימן לי הקב"ה איש שקרא את מחשבותי. למעשה איני מחדש דבר ושמחה גולדין אביו של הדר זועק את הדברים מאז שבנו הדר ז"ל נפל וגופתו עדיין לא הובאה לקבורה.
בצעירותי כשעמדתי על דעתי, תהיתי מה לברכת הטוב והמיטיב בברכת המזון? חז"ל לימדונו במסכת תענית (דף ל"א ע"א) שבחמישה עשר באב הובאו הרוגי ביתר לקבורה, וזו אחת הסיבות לכך שלא היו ימים טובים לישראל כט'ו באב: "ואמר רב מתנה אותו יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה (לומר ברכת) הטוב והמטיב. הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שניתנו לקבורה".
חז"ל ראו את הנס הגדול בכך שלמרות ימי החום הכבדים בתקופת שיא הקיץ, בעת שאלפי גופות הרוגי ביתר היו עזובות בשדות, הן לא הסריחו, ובעת הזו, המלכות התירה להביאם לקבורה. על זה ראו לתקן ולהודות בברכת הטוב והמיטיב. עולה השאלה - אמנם יש להודות על סיטואציה זאת, אך מדוע להכניס ברכה זאת לברכת המזון?
הרב אהד טהרלב, צילום: רוני נתן
ברכת המזון אינה ברכה על האוכל אלא ברכה על הארץ
בכל פעם שחשבתי על מקורה ומשמעותה של ברכת 'הטוב והמיטיב' כמעט הקאתי את כל מה שאכלתי. דמיינתי את אותם חללים שוכבים בשדה ואף אחד לא מטפל בהם עד שהתירה המלכות לקוברם - אך מדוע חז"ל ראו לנכון להכניס את ברכת הטוב והמיטיב דווקא לברכת המזון שנאמרת בסיום הסעודה? התשובה המוצעת כאן היא שברכת המזון אינה ברכה על האוכל אלא ברכה על הארץ. כשאנו אוכלים אנו מודים לקב"ה על הארץ הטובה שנתן לנו, שהרי היא מקור הברכה והמזון שניתן לנו לשובע.
ואכן מקומו של הציווי על ברכת המזון מופיע בין פסוקי שבחה של ארץ ישראל: "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:" (דברים ח' פסוקים ז'-י').
הארץ אינה שלמה
וכיון שחלק מההודאה על הטוב והברכה שבארצנו הקדושה היא הבאת החללים שלא הסריחו לקבורה, ברכת הודאה זו של הטוב והמטיב הוכנסה לנוסח ברכת המזון. וכאן הבן שואל - הכיצד אנחנו כיום מסוגלים לברך בברכת המזון 'הטוב והמיטיב' כשהרוגי ביתר שלנו מופקרים בין הריסות עזה ועדיין לא הובאו לקבורה?
עד שלא יובאו כל חטופינו לקבורה ברכתה של הארץ אינה שלמה. האם אנו לא עושים שקר בנפשנו כשאנו מברכים ברכת המזון כאילו לא קרה כלום כשהרוגינו מתגוללים ברחובות נכר בארצנו הקדושה. עלינו למחות בשמים ובארץ ולשאול הזהו הטוב והמיטיב?
כולנו שמחים ומודים לקב"ה הטוב והמטיב ולשליחיו על שובם של אחינו החטופים החיים. עם זאת, אל נחשוב שנפסקו כל צרותנו כל עוד חללינו שרויים בגלות ללא קבורה. עד שלא יובא החלל האחרון לקבורה - קדושתה של ארצנו מחוללת. ארץ אל תכסי דמם. יהי רצון שנזכה במהרה להשבתם הביתה לקבורה ראויה של כל אחינו ואחותנו ולברך בלב שלם את ברכת הטוב והמיטיב.
הרב טהרלב הוא ראש מדרשת או"ת לינדנבאום מבית רשת 'אור תורה סטון'