כיהודי, ישראלי וציוני - האינטרס הישראלי מעל הכל. ואין ספק שאחרי 709 ימי מלחמה, שבי חטופים בידי חמאס ועינוי לאומי במלחמה שלא נפסקת - חשוב לדבר על הביטחון הלאומי שלנו - בטח בזמן שהמציאות סביבנו כאוטית.
אם יש לקח למנהיגות בישראל ממחדלי 73 ו-23 - זהו הלקח הדורש בחינת קונספציות וקבעונות אחרים, גם בתמונת המודיעין (הגלוי והסמוי) במרחב הקרוב ובעיקר בהבנה שניהול-הסיכונים חייב להיות בעיניים פקוחות ובידיים אחראיות - בקור רוח, כמדיניות סדורה, תוך ניצול הזדמנויות וראייה מרחבית כוללת וארוכת טווח. בטח לא כפעולה גחמנית, נטולת מערך שיקולים סדור ומקצועני.
כותרות החודשים האחרונים, שהתעצמו עוד יותר מאז הפעולה הכושלת בקטאר, מעלות שאלות כבדות על דרך פעולתה של אחת הממשלות המנופחות ביותר שהיו לישראל ועל דרך ניהולו של ראש הממשלה נתניהו את האינטרסים הלאומיים בכלל, והבטחוניים בפרט.
האינטרס הישראלי הוא חיזוק הסכמי אברהם והסכמי השלום סביבנו. בפועל, יציאתו של נתניהו למבצעים ללא תהליך קבלת החלטות סדור (לא קבינט השרים שלו, ללא המלצה חד משמעית של שירותי הבטחון), יוצרת מול עינינו קואליציה ערבית שלא היתה מאז מלחמת יום הכיפורים. במקום ליצור אינטרס ערבי רחב לשיתוף פעולה עם ישראל תוך פירוק הקשר בין המדינות של ציר הרשע הקיצוני לשאר המדינות הערביות והמוסלמיות - מפגש הפסגה של קטאר, שותפתו של נתניהו לתחזוק חמאס, מחבר בין איראן לאמירויות, בין טורקיה, מצרים וסעודיה נגד ישראל.
האינטרס הישראלי הוא חיזוק מעמדה של ישראל בעולם. בפועל, חזית אחר חזית נופלת. מההסברה ועד ליחסים בילטרליים, הצבעות באו"ם נגד ישראל ועד לחרמות על נבחרי ציבור ורדיפות חיילי צה"ל בעקבות התבטאויות של שרים בכירים בעד מדיניות נקמה ואלימות לשמה ועד להפרת הסכמים.
האינטרס הישראלי הוא חיזוק מעמדם של גופי ממשל, אקדמיה, משפט ושירות לאזרח. בפועל, החלשת כל המוסדות המקצועיים, המחקריים והמשפטיים מחלישה את מעמדם בעולם וגוררת חרם אחרי חרם - בהצהרה וגם בפועל.
האינטרס הישראלי הוא ביסוס קואליציה שנותנת גב לישראל שבסיסה היום הוא ארה"ב. בפועל, מיום ליום יש החמרה בהתבטאויות של שני האגפים הפוליטיים בוושינגטון נגד ישראל והעומד בראשהּ - אפילו בקרב ידידי ישראל הוותיקים ביותר, יש שבר מסוכן.
האינטרס הישראלי הוא רתימת נשיא ארה"ב לטובת ישראל, בטחונה ורווחתה לדורות. בפועל, נשיא ארה"ב מניח הצעות על השולחן וישראל ממסמסת אותן - אחת אחרי השנייה. מתוכנית ההגירה ועד אולטימטום לשחרור חטופים, דרך הצהרותיו על רצונו בסיום המלחמה שהישגיה הגדולים הושגו כבר - ועכשיו רק נשחקים, ועד ליחסים האישיים עם נשיא ארה"ב שדאגתו נתונה קודם כל לארה"ב והאינטרסים שלה.
הנשיא טראמפ הוכיח יותר מפעם שיש לו יכולת קבלת החלטות והבאת תוצאות לישראל - מתוספת חימושים ועד השבת חטופים, מגיבוי הצהרתי בעד ישראל, דרך שליחות מפציצים לאיראן ועוד סיוע בטחוני מציל חיים ממש.
נשיא ארצות הברית של אמריקה הצהיר יותר מפעם אחת על הזכות שמגיעה לו לקבל פרס נובל לשלום. ויש לו כבר הישגים אדירים ביחס לאחרים שזכו בפרס על סמך נאומים בלבד. הועדה תתכנס בעוד פחות מחודש לבחור את הזוכים.
האינטרס הישראלי הוא לא להפריע לו לקבל את הפרס! זה אומנם רק סמל - אבל פגיעה בסמל הזה - היא תוספת אחת יותר מדי לכל ההפקרות והכאוס שממשלת ישראל מובילה בהחלשת האינטרסים הישראלים - אחד אחרי השני, בשל תפיסה מטורללת, קיצונית הנתונה בידי חבורה קיצונית שהעתיד הישראלי לא מעניין אותם - הם חולמים רק על עתיד שאפילו נביאי ישראל שמו אותו כחזון עתידי שלא בידי אדם.
ממשלת נתיהו-סמוטריץ'-בן גביר הוכיחה שהיא רואה אינטרסים אישיים, מגזריים ולאומניים לפני האינטרס של כולנו ושל עתידנו. נובל לטראמפ יהיה מוצדק על ביסוס קואליציית אינטרסים במזרח התיכון שבמרכזה בטחון ישראל, השבת החטופים, סיום המלחמה בעזה והשכנת שלום במזרח התיכון. זה אפשרי וזה טוב לאמריקה ולישראל. וזה האינטרס שבו מחבלים חברי ממשלת נתניהו.
אפשר ונמשיך להתפלל - אבל מעשי ידיהם מטביעים את כולנו. עם ישראל יודע לבחור נכון ולפעול נכון ולכן ממשלת המחדל והשכול הזו תעבור מהעולם - אם לא בהתפטרות שיש לה הצדקה עוד מערב טבח שמחת תורה בשבת 7.10 - אז בבחירות דמוקרטיות בהן מי שהיה לו חלק בהפקרה - יקח אחריות מוסרית ולא יעמיד עצמו לבחירה מחודשת. התקווה היא ההמנון שלנו - זו הדרך בה ישראל תנצח.
אייל גור הוא אסטרטג, ממובילי ארגון "שומרות ושומרים על הבית המשותף", תנועת המחאה הירושלמית