אנו נמצאים בערב שבת חזון ישעיהו בן אמוץ, סמוך לצום, יום הבכי לדורות, ליום המציין את תוצאות נטישת החזון שנמצא בתורה בדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר מֹשֶׁה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. השאלה היא כיצד מתייחסים לפער בין החזון לבין הגשמתו במציאות. משה רבנו בספר דברים זיהה את האפשרות של כישלון, אך למרות זאת המשיך לחלום, לדבר ולמסור את השירה. חזון לדורות.
בדור הטיקטוק, אנו נוטים פחות למורכבות הזאת. יותר ויותר אנו חושבים בשחור-לבן, בפשוט, ציטוטים בעלי 125 תווים בהם הקורא נדרש להכריע אם זה טוב או גרוע. האמת, יש הרבה מאוד טוב. אנו חיים בדור של גאולה, חווים ניסים גדולים, גם מתוך ימים קשים של מלחמה. ודווקא בגלל הקשיים הקיימים בתוך השפע אנו נוטים לעיתים לרצות להסתיר את מה שעוד דורש תיקון. כי מי שמצביע על חצי הכוס הריקה עלול להיתפס כאילו הוא כופר בטוב העצום שסביבנו.
לשאוף לרומם את היהדות שבמדינתנו
למרות הבהירות של התהליכים ההיסטוריים שאנו חווים, אנו חיים בדור של "קמעא קמעא". וכך אנו נמצאים בין החזון למציאות. אנו מתאבלים ובוכים על השכינה שטרם חזרה לירושלים, צמים את צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, בעת שאנו חיים חיים מלאי ברכה בעיר בירתנו.
לא תמיד קל להבחין בין אור לחושך, שכן אנחנו לא פעם עטופים בערפל. מתוך כך שאנו בדור של אתחלתא-אנו שואפים לתקן את המציאות. המשימה שלנו בעתים היא המשימה של כולנו: לשאוף לרומם את היהדות שבמדינתנו, להעלות את הרבנות למקום שאליו כיוון הראי"ה קוק. אנו שואפים להגשמת החזון של אז. לתקן ולא להקטין. ודווקא מתוך מציאות ניסית של שיבת ציון ברינה האם ייתכן שנמשיך להסתיר את אשר דורש תיקון? ברור שלא.
להזדהות עם הצורך לתקן
גם כאן אנו נוטים להחשיב רק עמותות ומפלגות שמקדמות את התפיסות שלנו. היום יש במדינת ישראל מאות ארגונים שפועלים לתקן את החברה ואת גופיה. חלקם לא לרוחינו, ואנו יכולים לחשוב שהם פוגעים במגמות "שלנו". אבל, אפילו אם אנו לא מזדהים איתם, כן אפשר להזדהות עם הצורך לתקן, עם הזרקור שהם שופכים על הדברים הדורשים תיקון ועל השאלות שהם מעלים. עצם זה חשוב ומכובד בפני עצמו. כדברי הראיה איגרות הראי"ה א, יח: "סימן רע הוא למפלגה אם היא חושבת שרק עמה הוא מקור החיים, של כל החכמה וכל היושר, וכל זולתה הכל הבל ורעות רוח..."
דווקא בימי בין המצרים מוטלת החובה על כולנו לבחון כיצד הוא מתקן. מעבר לכך חובה עלינו לבחון כיצד רואים את הצד האחר בחברה, שמגיע מתפיסה שונה לגמרי ולדעת שכל אחד תורם את חלקו לבניית בית הבחירה במהרה בימינו.
הכותב הוא מנהל 'עתים - גיור כהלכה'