לפני מספר שבועות הותר לפרסום כי קצינה בכירה בצה"ל נפצעה קשה בלוחמה בעזה וכנראה תאבד את רגלה. הקצינה, נורית, בוגרת תיכון הרטמן בירושלים נפצעה בעבר וחזרה לשרת. היא אחת החלוצות בתפקיד פיקוד ולוחמה ובדרגת מ"פ, ואת הכוחות שלה, ותחושת השליחות שאבה בין היתר מהחינוך הדתי שדחף אותה למעורבות חברתית ואחריות קהילתית.
עד לפני כמה שנים נורית הייתה תקדים, אבל כוחו של תקדים שהוא מביא אחריו תנופת הזדהות וחיקוי.
זה לא אומר שמסלול קרבי מתאים לכל אישה, או לכל חיילת דתיה, אבל האפשרות קיימת. הידיעה שאם את בעלת הסגולות הייחודיות שמצריך המסלול – יש לך דרך לפסוע בה.
קריאת מגילה נשית בפורים שעבר ביישוב אפרת | צילום: Gershon Elinson,Flash90
לפני 9 שנים יזמו בקולך את פרויקט שבת דורשות טוב, המדרשות ובתי המדרש לנשים כבר פעלו בעוצמה ובנוכחות שיא אבל היה פער מסויים בין השטח ובין מגדל השן של עולם התורה הנשי.
המטרה הייתה הנכחה של הלמדניות, תלמידות חכמים לכל דבר, שכרסן מלאה ש"ס ופוסקים וגם תובנות משלהן, בבתי הכנסת, בקהילות. לחבר את הרוח שנשבה בין דפי הספרים ועל הסטנדים ולהוליך אותה בשבילי הערים, היישובים והעיירות בכל הארץ. עד שהתקדים הפך לנורמה.
בהתחלה הצטרפו החשודים הרגילים, הקהילות שכבר הנהיגו מניין שוויוני או כאלה ששלחו ילדים לבתי ספר שיש בהן מגמת גמרא לבנות. יישובים אחרים התנגדו בחירוף נפש כולל שליחה של מכתבים מעורכי דין, בעוד מניין הנשים מבקש להזמין למדנית לדרוש בשבת בחלקת האלוקים שלהן. אבל די מהר החגיגה סחפה גם מצטרפים חדשים. קהילות שהבינו כמה חשוב לפתוח את הדלת לדברי תורה שיש בהן מבט רענן. מחודש. להעלות נשים על בימת ההנהגה התורנית. נשים שהן מנהיגות מטבען ולכן בחרו במסלול תובעני ועכשיו מחפשות את הזירה הנכונה להעניק בה מהידע שלהן, מהעוצמות הרוחניות. כי ממה נפשך? למה מותר ללמוד פיזיקה וספרות ממרצה באוניברסיטה ודברי תורה אסור? נוצר מצב שהנשים הדתיות מתבלטות ומגשימות את עצמן בכל הזירות, אבל מקום אחד ממשיך להדיר אותן בהקפדה יתרה- בית הכנסת והקהילה.
מרבית הציבור הדתי לא רואה בעיה בכך שנשים יתפסו את המושכות
מחקר שערכה ד"ר חגית הכהן וולף עבור קולך בחודשים האחרונים, בדק את המקום שמעניק הציבור הדתי ללמדניות. המחקר עקב אחרי המגמות המשתנות מ 2018, לעומת היום. התוצאות היו מעניינות:
מסתבר שבעוד שלכהונה בתפקידים שנחשבים "גבריים" כמו הכנה לבר מצווה ולימוד דף יומי, הציבור מעדיף רבנים, לתפקידי הנהגת הקהילה, ייעוץ משפחתי וגם דרשות וארגון אירועים בבית הכנסת, מרבית הציבור הדתי לא רואה בעיה בכך שנשים יתפסו את המושכות. 75 אחוז למעשה, ציינו שאלה תפקידים שישמחו לראות בהם גם נשים. וזו עלייה לעומת המחקר המקדים בשנת 2018.
רוצה לומר, השטח אמר את דברו. הנוכחות הנשית היא לא תיקון ייצוג, היא חלק מפעימת ליבה של הקהילה. קהילה מורכבת מבעלי בתים. משפחות. היא חוגגת את שמחותיה יחד, בת מצוות ובר מצוות, חתונות וגם להבדיל ימי אבל וצער. היא זקוקה לכל הכוחות הפועלים בה כדי להתנהל באיזון, בהרמוניה וכדי לדאוג לכל הפרטים בה. מה שרואה אישה לא תמיד רואה גבר, ולהיפך. גם בשורות החסרות בבית הכנסת וגם בין שורות דפי הספר. תורה מונחת בקרן זווית? לא. אבל מי שרוצה ליטול – שתבוא. שיבוא. זו הדרך היחידה של הקהילה להמשיך ולהתקיים באופן יוצר ומכליל.
הכותבת היא דוברת נאמני תורה ועבודה קולך
בשבת הקרובה, שבת פרשת אמור, תתקיים שבת דורשות טוב בכל רחבי הארץ.