בלי שינוי פוליטי תלמידי הישיבות הציוניות ימשיכו להזניח את המסלול לרבנות עיר

בעשורים האחרונים רבנים שאינם חרדים כמעט ולא מונו לתפקיד רב עיר, והמציאות הזו הובילה רבים מבני הציונות הדתית לאפיקי לימוד והוראה אחרים. ראשי רשויות וחברי מועצות שרוצים רב עיר דתי-לאומי נתקלים במאגר דל | עו"ד אוהד וייגלר, דעה

חדשות כיפה עו"ד אוהד וייגלר 13/01/25 16:03 יג בטבת התשפה

בלי שינוי פוליטי תלמידי הישיבות הציוניות ימשיכו להזניח את המסלול לרבנות עיר
תלמידים בישיבת אלון מורה, צילום: נתי שוחט פלאש90

קבלת תעודת הסמכה לרבנות, "יורה יורה", היא ציון דרך משמעותי עבור תלמידי ישיבה רבים שבחרו במסלול בחינות הרבנות ועמדו בהצלחה בדרישות. בפועל, מדובר בשלב הראשון של אפשרויות ההסמכה, ולאחריה ניתן להבחן בבחינות נוספות ולקבל הסמכה ל"רב מושב", "רב אזורי" ולבסוף "רב עיר" – ההסמכה הרשמית שנדרשת על מנת לכהן כרב עיר וגם כרב ראשי.

בשביל לקבל תפקיד ממסדי צריך לקוות שמישהו במערכת הפוליטית יקדם אותך

בעוד הכשרה של יורה יורה היא הישג מרשים מאוד אך לא נדיר במיוחד בעולם הישיבות, כושר לרב עיר זה כבר סיפור אחר לגמרי. על מנת לקבל את ההסמכה צריך להבחן בכל 11 הבחינות שמקיימת הרבנות, לעבור בחינה בעל פה בפני ועדה של הרבנות הראשית, ולבסוף, לקבל אישור פרטני ממועצת הרבנות הראשית. המסלול הזה הוא מסלול ארוך ומאתגר, שלא נמצא לנגד עיניהם של רוב תלמידי הישיבות, גם כאלה שכבר בחרו במסלול הבחינות ואפילו כאלה שכבר קיבלו הסמכה של יורה יורה. בשביל לקבל תפקיד ממסדי, צריך לקוות שמישהו במערכת הפוליטית יקדם אותך כרב עיר, וכאן מתחילה הבעיה.

לשכת המועצה הדתית והרבנות המקומית בהוד השרון, ארכיון

לשכת המועצה הדתית והרבנות המקומית בהוד השרון, ארכיון | צילום: Igal Vaisman,Shutterstock

לפני כחודשיים פרסם השר לשירותי דת תקנות חדשות בנוגע להליך בחירת רבני עיר. בעוד שבתקנות הקודמות המנדט לבחירת הרב המקומי היה בידי תושבי העיר ונציגיהם, כעת, השר הוא ששולט בגוף הבוחר וקובע מי יכהן כרב המקומי. כוונותיו של השר אינן תמימות, וימים בודדים לאחר החתימה על התקנות הוא החל ב"בליץ" מינויים ב-51 ערים, היקף מינויים חסר תקדים. זהו אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של מפלגת ש"ס, שיאפשר לה שליטה במנגנון הרבנות המקומית. מעבר לעשרות התקנים המכובדים, מדובר במהלך שיקבע גם את אופיה של הרבנות הראשית בעשורים הקרובים.

ומפלגת הציונות הדתית שותקת

לאור החשיבות הרבה של התפקיד, בולט בהיעדרו קולה של הציונות הדתית, ממשיכי דרכו של הרב קוק זצ"ל, שכלל לא מתבטאים בעניין, ונדמה כי הפקרנו את הזירה לטובת מפלגת ש"ס. אף חבר כנסת מהציונות הדתית לא דרש בשבועות האחרונים למנות רבני ערים ציונים דתיים, לא מתוך רצון לדאוג למשרות, אלא מתוך הכרה בפוטנציאל ההשפעה החיובי של רבנים אלה על קירוב עם ישראל לערכים תורניים ולאומיים, דווקא בתקופה הקשה בה אנחנו נמצאים.

סמוטריץ

סמוטריץ' עם הרבנים הראשיים החדשים. המפלגה שותקת | צילום: דוברות

מבלי להקל ראש במחדל הפוליטי חשוב להבין את הקשרו הרחב. שליטתה המוחלטת של ש"ס במנגנון מינוי הרבנים העירוניים היא ארוכת שנים. בעשורים האחרונים, רבנים שאינם חרדים כמעט ולא מונו כרבני עיר, ובמקרים חריגים, המינוי נעשה רק בעקבות הסכמות נקודתיות. מציאות זו הרתיעה רבים מבני הציונות הדתית מלפנות למסלול ההכשרה המאתגר של רבנות עיר, הדורש שנים של השקעה ולימוד. הם יודעים שסיכוייהם להיבחר לתפקיד הם קלושים, ולכן רובם המכריע בוחר להשקיע את זמנם באפיקי לימוד והוראה אחרים.

גם אם בעתיד נצליח לשנות את המנגנון, ייתכן שיהיה זה מאוחר מדי

כתוצאה מכך, היצע הרבנים בוגרי הישיבות המרכזיות של הציונות הדתית דל מאוד בהשוואה למקביליהם החרדים-ספרדים (בקרב האשכנזים המצב שונה). בשבועות האחרונים פנו אלינו מספר רב של ראשי רשויות וחברי מועצות מרחבי הארץ בבקשה שנמליץ להם על מועמד מתאים, אך לצערנו המאגר מצומצם ביותר.

עו"ד אוהד וייגלר

עו"ד אוהד וייגלר צילום: יח"צ עתים

ההשקעה בלימודי רבנות עיר היא הימור ארוך טווח, שכיום נראה כהימור שלא ישתלם. ללא שינוי פוליטי משמעותי שיבהיר לתלמידי הישיבות הציוניות כי יש מי שפועלים נמרצות לטובת מינוי רבני המגזר לתפקידי רבנות ממסדיים, קשה לצפות מהם לבחור במסלול זה. התנהלותה הפוליטית הציונות הדתית מחמירה את המצב ונדמה שגם אם בעתיד נצליח לשנות את המנגנון המקולקל, ייתכן שיהיה זה מאוחר מדי בהיעדר מועמדים מתאימים.

עו"ד אוהד וייגלר הוא מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים