כחילוני אדוק אני חושב בימים האחרונים הרבה על מעשה ההונאה שביצעו אחיו של יוסף באביהם יעקב. עיון מעמיק בסיפור חשף לי פינה נסתרת של תקווה וגאולה.
אם הרמתם גבה, אז כחילוני אדוק היהדות שייכת לי, בדיוק כמו לענפים אחרים בעם היהודי, ללא קשר למידת הקפדתם על עשרת הדיברות אשר ניתנו לעם היהודי במעמד הר סיני.
נתחיל בעובדות. האחים עושים מבצע להינדוס תודעה, לוקחים את כתונת הפסים האמיתית של יוסף, מורחים אותה בספין של דם עז ששחטו, מפיצים לפרסום בבילד הגרמני, ואומרים לישראל (האבא) וישראל (העם) שסינוואר מבקש לרמות את ישראל ולא יסכים לשום עיסקת חטופים.
עיון מחודש בסיפור המקורי שפורסם בבילד הגרמני חושף היטב שמדובר בדם של עז ואת עוצמת ההונאה. המסמך מוגדר בכותרת "המסמך הסודי של סינוואר". בטקסט עצמו כתוב משהו זהיר יותר "על פי ההשערות, זה היה המחשב של מנהיג חמאס יחיא סינוואר". לא ברור השערות של מי. כפי שפורסם בכיפה, בצה"ל הבהירו שהמסמך חובר על-ידי גורמים זוטרים בחמאס, ולא על-ידי סינוואר כמו הרושם שביקש הפרסום לטעת בישראל.
האדם הדתי, הבקי בניתוח טקסטים והפרדה בין הטקסט והפרשנות, יזהה בקלות את מעשה הרמיה. הציטוטים שמובאים מהמסמך מתייחסים לטקטיקות אפשריות של חמאס לשיפור עמדות במשא ומתן. אבל המיסגור של המסמך כולו מנסה לשכנע שסינוואר יכשיל כל סיכום להחזרת החטופים. "תוכנו של המסמך" נכתב בבילד הגרמני, "מגלה כיצד ראשי ארגון הטרור מרמים את הקהילה הבינלאומית".
וחזרה לחטיפה ולעינויי השבי.
ספר הישר, אותו חיבור מופלא שהודפס לראשונה בוונציה ב-1625, מגלה פרטים על תקופת שביו הראשונה של יוסף "היה יוסף צועק ובוכה ויאמר אבי אבי. ויקם עליו איש אחד מהישמעאלים ההם ויכה את יוסף על הלחי, ויוסף עוד יוסף לבכות. וילאה יוסף בדרך ולא יכול ללכת ממר נפשו, ויכוהו כולם ויענוהו בדרך ויפחידו אותו למען יחריש מהבכי".
חכמי ישראל עסקו רבות בשאלת הסליחה של יוסף לאחיו על שהשליכו אותו לבור ואז מכרו אותו לשבי (הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי), אבל אותי הטרידה השאלה כיצד הגיב יעקב כשהבין שבניו הונו אותו והוא יכול היה לראות את בנו חופשי, כיצד היה מסוגל לסלוח להם על מעשה הרמיה הנורא?
ספר הישר מוסיף פרטים על אותו מפגש. האחים שחוזרים ממצרים מבינים שצפוי להם אירוע מורכב עם אביהם המרומה, אשר עומד לגלות שניתן היה להגיע לעיסקה בכל הזמן הזה. "ויבואו עד גבול הארץ" (מי יודע, אולי עמדו ברצועת עזה), "ויאמרו איש אל רעהו, מה נעשה בדבר הזה לפני אבינו. כי אם נבוא אליו פתאום ונגד לו הדבר ויבהל מאוד מדברינו, ולא יאבה לשמוע".
כדי למסור בשורה כזו, יש צורך ביכולות ייחודיות. את היכולות האלה מוצאים האחים בשרח בת אשר (לפי כמה מסורות אביה הביולוגי נפטר כשהיתה בת שלוש, ואשר נשא את אימה לאשה) אשר היתה "טובה עד מאוד וחכמה ויודעת לנגן בכינור".
לבקשתם של האחים, שרח ממהרת לקחת את הכינור, מנגנת בפני יעקב "ותאמר בנועם דבריה, יוסף דודי חי הוא וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ולא מת". לאחר ששרח חוזרת על דבריה שלוש פעמים "ותבוא השמחה בלב יעקב מנועם דבריה ותהי עליו רוח אלוקים וידע כי כל דבריה נכונה". על מעשה החסד הזה, שמגלה לישראל כי הוא יכול לשוב ולראות את בנו אשר חשב שאיבד לעולמים בעקבות מעשה ההונאה של בניו, מברך אותה יעקב "בתי אל ימשול מות בך עד עולם כי החיית את רוחי".
ברכתו של יעקב מתקיימת. בפעם הבאה במקרא אנחנו פוגשים את שרח בספר במדבר, כאשר הכתוב מונה את בני ישראל שיצאו ממצרים: "וְשֵׁם בַּת-אָשֵׁר, שָׂרַח" (כ"ו, מ"ו). במאות השנים בין שני האירועים, זוכה שרח בת אשר למעמד מיוחד.
שרח היא זו שמגלה לזקני ישראל שמשה הוא האיש שעתיד לגאול את ישראל ממצרים (פרקי דרבי אליעזר מ"ח ב), שרח היא זו שעוזרת למשה לאתר את עצמותיו של יוסף הקבורות שבארון מתכת שהוטבע בנילוס ובכך מאפשרת הן למשה לממש את ההבטחה ליוסף והן לקב"ה לקיים את שבועתו לעם ישראל כי זמן השעבוד והשבי הינו מוגבל (מכילתא דרבי ישמעאל).
לפי המסורת, סודות הגאולה משעבוד ארבע מלכויות "לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף .. ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמר להם: "פקוד יפקוד אלהים אתכם". ואשר מסר סוד הגאולה לשרח בתו".
שרח חוזרת ומופיעה במסורות ישראל. במיוחד בולט מעמדה בקרב יהדות פרס, שם לפי המסורת היא מצילה את היהודים מגזירות קשות בימי שלטונו של עבאס שאה. חמותי, ילידת בולג'רד, נוהגת לבקש הגנה בזכותם של רבי מאיר בעל הנס ושרח בת אשר.
היא אחת מהאנשים הבודדים שזכו להיכנס לגן עדן בעודם בחיים, לצידם של אליהו הנביא ומשיח בן-דוד.
המפתח לגאולה טמון בכך שנהיה כולנו שרח בת אשר, שנגלה לישראל כי ניתן לשוב ולראות את החטופים אשר הופקרו בעקבות מעשה ההונאה של אחינו, שנחזיר את יוסף אל אוהביו, 101 פעמים.
ועדיין אני תוהה כיצד היה יעקב מסוגל לסלוח לבניו על ההונאה. כמו שאמרה לי חברה מופלאה מהציונות הדתית "במשפחות סולחים, אחרת מה נשאר".
אור רכלבסקי הוא איש שמאל, מנהל בחברת הייטק, בן עמק יזרעאל, גר בתל אביב