מלחמה מזעזעת. קושי פתאומי. מטלטל. כואב. לא מובן. מפחיד. חוסר ודאות ושברי ידיעות מערערות.
כל רגש מסוג זה הוא טבעי ויש לשים לב אליו ולתת לו מקום, כמו גם להיות רגישים לסובבים אותנו ולעצמנו ולהעזר לפי צורך.
לצד זאת, נשאב כוחות משני משאבים משמעותיים:
האחד הוא האחדות והיוזמות המדהימות (לא פחות!) שצצו כל רגע במהלך היממה האחרונה! אנחנו עם נהדר! הפנימיות שלנו כולה זהב טהור העשויה מקשה אחת. רק חבל ש"העם הזה המפולג כל השנה" קם ומתאחד אך ו"רק כשהוא מריח סכנה". האחדות היא גורם מחזק הבונה חוסן ויכולת עמידה.
המשאב השני, הקשור לראשון, הוא האמונה והבטחון בנצחוננו! אנחנו ננצח. אין ספק. מדובר במלחמת הטוב ברשע, האור בחושך, החיים במוות, הרגישות והעדינות באכזריות ונצח ישראל לא ישקר!
ידענו משברים ותמיד נצחנו , "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" . לעולם!
עלינו להתחזק בצדקת מלחמתנו, לא לרחם על אכזרים וקרוביהם, להיות נחושים ולבטוח בצור ישראל וגואלו עד לבוא הנצחון וההכרעה.
לאה ויזל, צילום: באדיבות המצלם
לחיילינו האמיצים ולאחינו המאותגרים בשעה קשה זו נצרף את מילות הברכה שניתנה ליהושע כשהופקד על ההנהגה אחרי מות משה: "וה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת"!
חיילינו, הם המשך ישיר של יהושע ושל דוד מלך ישראל וקרוצים מאותו חומר המשלב בין עוצמה צבאית, קשיחות ומקצועיות בשדה הקרב לבין עדינות ורגישות, בבחינת "עדינו העצני". השילוב הזה הוא הסיפור ההסטורי של העם המיוחד שלנו, שידע משברים ותמיד שב ועמד על רגליו.
לנוכח הזוועות , אין מילות נחמה, אין הסבר ואין דברים חכמים לומר. אך, דבר אחד בטוח: את הרוח הם לא יצליחו לשבור, ובאחדותנו ובשמירה על אמונתנו- ננצח!
נמשיך להתפלל להצלחת כוחותנו, להחלמת הפצועים , לשחרור החטופים ולהשגת המטרות והחזרת השקט. נשתדל כל אחד ואחת לפעול במקומו וביכולותיו לטובת המאמץ הכללי, אם בדבר גדול ואם בתשומת לב קטנה, ומתוך בטחון בה' נחסל את הרשע שהתגלה בעוצמות בלתי נתפסות.