בקיץ 2017 התמודדתי על תפקיד מפקד בית הספר לטיסה. זה תפקיד שמאוד רציתי וחשבתי שאני יכול לעשות אותו מצוין. אבל מפקד חיל האוויר חשב שיש מישהו מתאים ממני (ובתכל'ס, הוא לא בהכרח טעה) האכזבה האישית היתה קשה אך טעמה לא היה זר לי. ברוך ה' זו לא היתה הפעם הראשונה בה התאכזבתי בדיוני שיבוצים, כן, ברוך ה'. כל פעם שלא קיבלתי את התפקיד אותו רציתי, בהשגחה עליונה קיבלתי תפקיד שהרבה יותר התאים לי.
"דרכי בחיל האוויר הסתיימה"
הפעם הזו היתה שונה. הפעם זה היה סופי. המשמעות הפעם היתה שדרכי בחיל האוויר הסתיימה וכשנה מאוחר יותר אסיים את שירותי בצה"ל. למחרת בבוקר כינסתי את סגל הפיקוד של המחלקה עליה פיקדתי ואמרתי להם: "בדיוני השיבוצים שהתקיימו אמש נקבע כי בעוד שנה אפרוש מצה"ל. כמי שמודע לטבע האדם, אני חושש שכעת, כשחרב דיוני השיבוצים כבר לא מרחפת מעל ראשי, אני אחווה ירידה במוטיווציה, דבר שישפיע על התפקוד שלי ושלכם. לכן אני קובע עכשיו מספר כללים לשנה הקרובה שיקשיחו את הסטנדרטים שכולנו נדרש אליהם".
תאמינו לי, זה לא היה קל. השנה הזו, בה ידעתי שבסופה אין שום דיון שיבוצים שיחרוץ את המשך דרכי בחיל האוויר, היתה התמודדות לא פשוטה. לקיים עוד דיון בשעות מאוחרות. לנסוע לעוד איזה ביקור בבסיס מרוחק שלא ממש קריטי אם יתקיים. לעבור שוב ושוב על המצגות ולוודא שהן בסטנדרט הכי גבוה גם כשזה כבר לא ישפיע על הקידום שלי. להמשיך להתנדב לתורנויות "מסריחות" גם כשאין סציומטרי שילקח בחשבון.
-
עוד באותו נושאמתן כהנא חוזר לרגעים הדרמטים בכנסת: "אנחנו בנקודה הכי קרובה לחורבן"
26/07/23 12:23
מי שאומר לכם שהוא "מעל" הדברים האלה הוא פשוט שקרן (הכרתי רק אחד כזה שהיה מעל השיקולים האישיים. קוראים לו עמנואל מורנו הי"ד). אנחנו בני אדם. ובני אדם מתפקדים פחות טוב ופחות ביעילות כשאין להם אינטרס אישי. גם אם זה לא נעים לשמוע, אלה החיים. ואיך זה קשור לרבני ערים?
כהנא., צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
גם רבני ערים הם בני אדם
ובכן תאמינו או לא, רב עיר זה תפקיד לכל החיים. ליתר דיוק, פעם זה היה לכל החיים. כשהייתי שר הגבלתי את זה לגיל 70 פלוס חמש שנים הארכה באישור הרשות המקומית ומועצת הרבנות הראשית, ואפילו קבעתי בתקנות שהתפקיד יהיה ל 10 שנים ואז הרב יצטרך להבחר מחדש. אבל החוק החדש של ש"ס וסמוטריץ' מחזיר את המינוי לתפקיד עד גיל 75 (עם אופציה להארכה לגיל 80). כך נניח רב שמתמנה לתפקיד החשוב הזה בגיל 40 יודע שאין כוח בעולם שיקח לו את התפקיד במשך 35 שנה.
האמת היא שלמועצת הרבנות הראשית דווקא יש את הכוח, אבל גם במקרים מובהקים שהיה צורך להשתמש בסמכות הזו, כמו במקרים של רבנים ענקי תורה, גדולים ואהובים שפשוט הזדקנו ותש כוחם, או להבדיל להבדיל רבנים שהורשעו בעבירות פליליות, מעולם הרבנות לא עצרה כהונה של רב עיר.
מסתבר שרב עיר זו המשרה המעניקה את הביטחון התעסוקתי הכי חזק במדינת ישראל ולאורך הכי הרבה שנים.
רבותי, גם רבני ערים הם בני אדם. כל מי שעתידו התעסוקתי מובטח לשנים כה רבות, יתן שירות פחות טוב לצאן מרעיתו. רב שיעמוד לבחירה מחודשת כל מספר שנים ימשיך להגיע ולתת שיעורים גם בבתי הכנסת המרוחקים והקטנים בעיר. רב שצריך לקבל את אמון הציבור מחדש ימשיך להגיע לתת שיעורים בתנועות הנוער ובבתי הספר. רב שרוצה לקבל מחדש את אמון אנשי העיר יפקח הרבה יותר טוב על הכשרות בבתי העסק מאשר רב שעד גיל 75 עתידו מובטח.
מנציגי ש"ס אין לי יותר מידי ציפיות
אני משוכנע שיש מספר רבני עיר שהם "מעל זה". שגם בלי הצורך לקבל את אמון הציבור מחדש הם "נותנים הכל", אבל תרשו לי להניח שהם לא בהכרח הרוב (והם יבחרו בקלות מחדש בכל עת שידרשו לכך). השאלה האם תפקיד רב עיר או אפילו רב שכונה הוא תפקיד לכל החיים, היא שאלה הלכתית שהתייחסו אליה פוסקים ותלמידי חכמים גדולים לאורך הדורות.
כמו כמעט בכל נושא, גם בנושא זה יש מחלוקת ודעות מנומקות לכאן ולכאן. אני יודע להגיד שגם בתוך מועצת הרבנות הראשית נוכל לשמוע את העמדה שראוי לקצוב מראש את כהונת רב העיר ולוודא כל מספר שנים שכל הצדדים מרוצים מהשידוך, אגב, יש רבנים שמתעקשים לעמוד לבחירה כל מספר שנים.
גם בנושא הזה מנציגי ש"ס אין לי יותר מדי ציפיות. השאיפה הפוליטית התמידית להשתלט על כמה שיותר מוקדי כוח גם במחיר פגיעה אנושה בכבוד וביוקרה של מוסד הרבנות מוכרים לכל. אך אני שוב תמהה איך זה שגם בעניין קציבת כהונת רבני עיר, דבר שבהכרח יאדיר את מוסד הרבנות, שוב מתייצבת מפלגת "הציונות הדתית" לצידה של ש"ס ומאמצת את הדרך שמובילה לפגיעה ברבנות.