כמו דוסית מן המניין, גם אני ישבתי אתמול, בבוקר יום העצמאות, וצפיתי בחידון התנ"ך העולמי. לא כי זה מעניין אותי במיוחד, לא כי התיימרתי לנחש את התשובות (אף פעם לא הצטיינתי בכל הקשור לזיכרון) ואפילו לא כי עניין אותי לראות מי ינצח. ולא, אפילו לא בשביל גיא זוארץ. אלא פשוט כי זו המסורת ביום העצמאות, יושבים וצופים, מחכים שיכריזו על חתן התנ"ך, והולכים לנפנף במנגל.
-
עוד באותו נושא"דמעות בעיניים": הרבנית ימימה מסבירה איך כלת התנ"ך הצליחה לרגש את כולם
27/04/23 11:00
אלא שהפעם לא נבחר חתן, אלא כלה. ולא רק כלה, גם סגנית. שתי בנות ניצחו בחידון התנ"ך, ודחקו את עומר קדר למקום השלישי והמכובד ביותר, כשמאחוריו בחורה נוספת, תמר דהן. אמונה כהן, כלת התנ"ך, ונטע לקס, הסגנית, קטפו הישג שלא נראה בעולם מזה 17 שנה. כבר היו פה כלות, ולא מעט סגניות, אבל כלה וסגנית בבת אחת - את זה ראינו רק לפני עשור וחצי. למעשה, סביר להניח שבפעם האחרונה שזה קרה, כהן ולקס אפילו לא נולדו.
רגע הזכייה של אמונה כהן צילום: Shalev Shalom/POOL
הניצחון של שתי הבנות האלה הצליח לרגש את כולם
מאילה חסון ועד ראש הממשלה, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, אף אחד לא נשאר אדיש לכלת וסגנית התנ"ך הצעירות. אני מודה שגם אני התרגשתי, ואפילו עמדה לי דמעה קטנה. מאז שאני ילדה קטנה הרגשתי שהתורה לא שלי. יש לי מצוות, יש לי קשר עם הקב"ה, אבל תורה? זה רק לגברים. הם לומדים, הם פוסקים הלכה, הם יודעים. בכל ימי חיי, מעולם לא פתחתי ספר תנ"ך מרצוני החופשי, כשזה לא חלק משיעור בבית הספר או למידה לבגרות.
אמונה כהן ונטע לקס לא רק פתחו תנ"ך, הן גם יודעות אותו מצוין. לא פחות מבנים רבים שהתמודדו מולן, שגדלו למציאות שבה תורה היא הדבר החשוב ביותר לעסוק בו. העובדה שהבנות האלה גדלו למציאות אחרת מזו שלי, מציאות שבה התורה שייכת להן לא פחות ואולי יותר, משמחת אותי. העובדה שקהל של עשרות אלפי צופים ראה אתמול שתי בנות עם בקיאות מדהימה בתנ"ך וביטחון בכל הקשור אליו, משמחת אותי גם היא.
העובדה שאנחנו מתלהבים מהזכייה מעידה כמה אנחנו רחוקים
אבל אין ספק שגם קצת מעציבה. כי הצורה שבה כולנו מתלהבים מזה כל כך, מעידה עד כמה אנחנו רחוקים מהעולם האוטופי שאליו הייתי רוצה להגיע. עולם שבו התורה שייכת לנשים לא פחות מגברים, שיש בו פוסקות הלכה ורבניות שמקבלות את הכבוד המגיע להן. עולם שבו גברים חובשי כיפות וזקנים לא מטיפים לנשים מה לעשות וכיצד לנהוג. עולם כזה, שבו בחורה שזוכה בחידון התנ"ך העולמי, זה פשוט לא מרגש.
אבל עד שנגיע לעולם האוטופי הזה - ואני בהחלט מאמינה שאנחנו בדרך הנכונה לשם, עם עולם הרבנות הנשי שרק הולך ומתפתח - אני מרשה לעצמי להתרגש משתי בחורות מתוקות, חכמות וצדיקות, שבתחרות אחת הצליחו להזכיר לי שהתורה שייכת גם להן, וגם לי. תודה לכן.