מחאות זה דבר יפה, באמת. גם כשהן מגיעות מהצד השני של המפה הפוליטית. לראות אלפי אנשים יוצאים מהבית עם דגלים, מפגינים לא משנה בעד מה, זה תמיד דבר מרגש. אבל כמו בכל מחאה, יש את השוליים הבעיתיים והבעיה מתחילה כאשר השוליים הופכים למרכז.
מקרה כזה ראינו אמש, כשמאות אנשים צרו על המספרה בה שהתה שרה נתניהו ולא נתנו לה לצאת. זהו אירוע מכוער, שכמובן לא אמור להתרחש ואינו לגיטימי בשום צורה. האירוע הזה צריך להזכיר לנו, שהשוליים האלה נמצאים בכל המחנות, בימין ובשמאל אצל הביביסטים ואצל הרלביס"טים והלקח העיקרי כרגע, צריך להגיע דווקא מהימין הישראלי, מהממשלה הנוכחית.
-
עוד באותו נושא"זמן לערבות הדדית": חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה במכתב משותף
01/03/23 20:27
דווקא הצד המותקף צריך לשנות את השיח
בממשלה הקודמת הפגינו מאות ואלפי אנשים יום יום מול בתיהם של שרים וחברי כנסת, דבר שייתכן ואף הוביל לבסוף לנפילתה של הממשלה. גם אז, המחאה הלגיטימית נגד הממשלה החדשה, הפכה להיות ההפגנה של השוליים, אותם אנשים שלא הרפו מחייהם הפרטיים של נבחרי הציבור, הקיפו את ניר אורבך, תקפו את משפחותיהם של עידית סילמן וזאב אלקין והיו גם שקראו לא להכניסם לבתי כנסת. השוליים, אם בהכוונה מלמעלה ואם בשתיקה, הפכו למיינסטרים.
ובדיוק כמו במקרה של שרה נתניהו, ההפגנות גם אז היו לא לגיטימיות. דווקא בגלל זה אני מאמין שהימין, הוא זה שצריך עכשיו להפיק את הלקח. לקבוע עכשיו על הקיצוניים שבמתנגדי הרפורמה, או בשמאל שהם חוצים את הקווים האדומים, שהם עוברים את הגבולות, שהם חבורה של אנרכיסטים, זה אולי נכון אבל זה גם לא ישנה שום דבר.
המפגינים מחוץ למספרה בה שהתה שרה נתניהו צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
רק כאשר צד אחד, דווקא הצד המותקף, ידע פעם אחת לעצור את כדור השלג ולהחליט כי למרות שככה נוהגים בו, הוא לא ינהג כך בעתיד, רק כך הרוחות ירגעו ונחזיר את השיח אל המרכז הפוליטי הישראלי האחראי והשפוי. המשך ההתבצרות של כל צד בעוולות שעשו לו, יגרור את כל המערכת לאותה קיצוניות שרק תלך ותגבר. אתמול הפגינו מול הילדים של סילמן, היום חסמו את דרכה של שרה ומחר יבוא המשוגע התורן וירחיב את הגבולות עוד קצת.
מתנגדי הרפורמה המשפטית בהפגנה בתל אביב צילום: יאיר פלטי
החטא הקדמון של לפיד ובנט
כשקמה הממשלה הקודמת, הייתה לי תקווה גדולה. קיוויתי שהנה, יש מצב שהמרכז הפוליטי בישראל, הימין והשמאל יחד ללא הקיצוניים, יכולים לשבת ביחד ולפתור חלק מהבעיות האמיתיות שיש פה ולהזניח לרגע את הנושאים שגם כך ישארו תמיד במחלוקת.
התקווה לא הייתה רק מעצם הישיבה המשותפת של שני הצדדים, אלא שזה גם יוביל לפוליטיקה אחרת - פוליטיקה חדשה. בדברים רבים הממשלה הזו אכן הצליחה לספק זאת, אבל אחת הטעויות הקשות של ממשלת בנט-לפיד הייתה שהם לא נהגו במספיק אדיבות כלפי הצד השני, לא נהגו אחרת. זה קרה בוועדות הכנסת, שלמרות שהליכוד החרים ולמרות שהוא פעל בכלים לא לגיטימיים במהלך ההפגנות, ציפיתי מבנט ולפיד להגיד: "אנחנו נעצור את זה כאן" ולתת לאופוזיציה את הייצוג ההולם בוועדות הכנסת ולהציג התנהלות תקינה.
לפיד ובנט, לא נהגו במספיק אדיבות. צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
זה קרה גם בהקמת הממשלה עצמה, קיוויתי שהממשלה החדשה תקום בלי שרים מיותרים, בלי כיבודים ובלי תפקידים מומצאים וגם בזה הם כשלו. ועכשיו כשהממשלה החדשה ממשיכה באותו קו ואף מגדילה אותו עם עודף התפקידים, פיצולי המשרדים והרחבת החוק הנורווגי, הם טוענים ובצדק שהם בסך הכל ממשיכים מאיפה שהממשלה הקודמת עצרה. ומה אנחנו נגיד? אלה שרוצים פוליטיקה ישרה ועניינית. ההזדמנות הנפלאה שהייתה בממשלת בנט-לפיד פוספסה בהיבט הזה ושוב, אין מי שיעצור את הגלגל. הלקח ברור, רק ממשלה מכהנת יכולה להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את הנורמות וכמו במנהל תקין כך גם לגבי השיח, רק מי ששולט יכול לשנות אותו באמת.
מתוני הליכוד, אל תפגעו לעצמכם בפריימריז, אבל גלו אחריות
אין לי יותר מידי ציפיות מהממשלה הנוכחית. היא חיה וקיימת הודות לשיח הבוטה, היא מחבקת את הקיצוניים משני הצדדים ונתניהו עצמו מתעלם ואולי אף מתעל לצרכיו את השיח. זוהי קריאה למתונים בליכוד. אתם רואים את הדברים, אתם מבינים שלא הכל מתנהל כשורה, אתם רואים שיש פה כמעט חצי עם שכואב ומודאג מהרפורמה כפי היא עוברת כיום. אתם יודעים טוב מאוד שהרוב המוחלט של האנשים האלה, הם לא אלה שצרו על שרה נתניהו, הם לא אנרכיסטים שתמיד ימצאו על מה להפגין. אלו אנשים ישרים, משרתי מילואים, משלמי מיסים, אוהבי הארץ ואפילו אוהבי היהדות, שפשוט מפחדים שהחופש שלהם ילקח ויוחזק בידי הממשלה בצורה אבסולוטית. אותם אנשים יוכלו לקבל פשרה, אם רק תדברו איתם.
למתוני הליכוד יש אחריות צילום: Avshalom Sassoni/Flash90 Yonatan Sindel/Flash90
אין לי ציפיה שתצאו באופן פומבי נגד ראש הממשלה ונגד התוכנית. ברור לי שזה עלול לפגוע בכם בתוך המפלגה ובפריימריז, אל תצאו באופן פומבי. אבל תגידו את הדברים במקומות הנכונים, תפעילו לחץ על ראשי הליכוד. תראו להם שאתם לא בכיס שלהם, שאתם באמת בעד הידברות, אל תגיבו בזעם מהוסה כלפי כל אמירת שוליים, תציפו את האמירות הערכיות, זאת האחריות שלכם. ותזכרו, מספיק שארבעה חברי כנסת מתאחדים למען המטרה הזו ולקואליציה אין רוב מובטח, יש לכם כוח ביד.
דברו עם המתנגדים לרפורמה, תנו להם תחושה שאתם לא רומסים אותם, את הטעות המרכזית של ממשלת בנט-לפיד אל תפספסו אתם. תראו נדיבות של מנצחים, תנסו לשנות פה את השיח, מה אכפת לכם? מקסימום ההיסטוריה תזכור אתכם לטובה.