הסיטואציות המביכות שכל חובש כיפה מכיר

הפעם באמת הגיע החורף. אז לכבוד "משיב הרוח ומוריד הגשם" החלטנו להמשיך באנקדוטות משעשעות מחיי הדתי המצוי. כך שכשעפה לו הכיפה ברוח, הוא ימצא נחמה בטור הזה. (נחמה ימצא. את הכיפה, לא בטוח. תכינו אחת ספייר בארון).

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאמזונות לא לגרושים ופתרון לגברים במונדיאל

  01/12/22 17:15

1. משיב הרוח ומוריד הגשם

לא משנה עד כמה התרכזתם. לא משנה עד כמה הזכרתם לעצמכם. בח' בחשוון, ואולי גם קצת אחרי אתם מגיעים בעמידה ל"ואת כל תבואתה לטובה ותן..." ואוטומטית יוצא לכם "ברכה". (במקום טל ומטר לברכה). ממש 'ברכה לבטלה'. עכשיו יש לכם שתי אפשרויות: הרמאים: יגידו מהר "ותן טל ומטר לברכה" ובזה יחליקו את העסק. ימשיכו הלאה בתפילה כאילו כלום לא קרה. והישרים: יחזרו לתחילת הברכה כדין. אין ספק שבזכותם יש נחת רוח לאבא שבשמיים, וגם רוח בשמיים.

2. לכל שבת יש מוצאי שבת

זה קורה לכם כל שבת. ומי שיגיד שלא, פשוט משקר. או צמחוני. אחרי הסעודה השנייה של שבת, שכללה בשר וחמין, יש רק כיוון אחד ללכת אליו בבית: חדר השינה. אתם מרגישים מין דחף בלתי נשלט להגיע למיטה. זה לא בשליטתכם, היא ממש קוראת לכם. אתם אפילו תוהים אם מישהו מבני הבית שם לכם סם שינה באוכל, כי זה כל כך חזק. "שינה בשבת תענוג", אתם מפהקים, לאט לאט העפעפים שלכם נעצמות ובלי ששמתם לב אתם מוצאים את עצמכם שוכבים במיטה.

זהו, מכאן אין דרך חזרה. הגוף שלכם נעשה כבד ואתם נרדמים. שנייה לפני שאתם עמוק בשנ"צ, המחשבה שעוברת לכם בראש היא "לא נורא, אני אישן קצת. עבדתי קשה כל השבוע וזו שבת מנוחה. מה כבר יכול לקרות?". וזהו. נרדמתם. תהנו, תחלמו, רק אל תשכחו שלכל שבת יש מוצאי שבת, ומחיר השינה המפנקת הזו יקר. אין סיכוי שתצליחו להירדם במוצ''ש, ראו הוזהרתם. אז במוצ"ש בזמן שאתם מחפשים בגוגל "איך להצליח להרדם במהירות" ו"מה יכול לעזור נדודי שינה", אל תשכחו לקרוא את הטור הזה, ולכתוב בתגובות באיזה שעה קראתם אותו. תתפלאו לראות כמה עוד אנשים כמוכם ערים במוצ"ש. וצרת רבים, כידוע, חצי נחמה.

3. קבלת שבת מהאגדות

אחרי יום שישי ארוך, מתיש ועצבני, שבו שטפת את הבית, בישלת מטעמים וקרצפת רצפות, את מדליקה נרות בזמן ונאנחת בהקלה. עכשיו כשבגדי השבת, כיסוי הראש המעוצב, ועגילי הפנינה החליפו את הסמרטוטים שלבשת בשישי, את מרגישה ממש כמו סינדרלה. היה שווה לקרצף רצפות כדי להרגיש לפחות פעם בשבוע נסיכה. מאופרת ומבושמת, אוחזת סידור ביד, את פוסעת לבית הכנסת במטרה להתפלל ולספוג קצת אווירת קדושה של קבלת שבת (וגם קצת מחמאות על הלוק והמטפחת החדשה על הדרך אבל זה ממש שולי, הכי בקטנה). אף אחד לא הכין אותך לכך שבבית הכנסת סיפור סינדרלה ימשיך. זוכרת שהיא הגיעה לנשף וכולם הסתכלו לעברה בעת שנכנסה? זה מה שקרה לך כשנכנסת בדיוק ב"בואי בשלום".

אבל בשונה מסינדרלה לך גם השתחוו. פדיחה? בהחלט. מתפללת שתקבור אותך האדמה? ממש כן. לא נורא, את לא לבד. זה קורה לכל דתיה לפחות פעם אחת בחיים. מין טבילת אש מגבשת שמראה שייכות למגזר. כדי למנוע הישנות התופעה להבא תקשיבי לפיה הטובה ותקפידי על תיקון חצות ככפרת עוונות, או שתיכנסי לעזרת נשים עם גלימת היעלמות, אבל זה כבר סיפור אחר. וגם לא בטוח שמותר בשבת. "מראית עין", את יודעת.

4. לסמוך על הנס

מי לא מכיר את התחושה. קמים בשבת בבוקר מהמיטה, והמחשבה הראשונה שעוברת בראש היא "מודה אני לפניך". טוב, לא באמת. המחשבה הראשונה שעולה בראש היא "וואי, איך מתאים לי קפה עכשיו". הרי כבר נאמר במשנה: "אלו דברים שאין להם שיעור, הפאה והבכורים ועמידה בפני שתיית קפה לפני קידוש בשבת בבוקר". בכל מקרה, ניצבת לפניכם בעיה. קפה לפני קידוש? אסור. אז אתם מנסים לשכנע את עצמכם שאין ברירה. זה לא שאתם כמהים לשתיית הקפה אלא שאם לא תשתו את הקפה הזה אתם לא תתרכזו בתפילה, ואז זה ממש פיקוח נפש.

אז אתם לוקחים ספל מהמדף, מוסיפים כפית קפה, מים רותחים מהמיחם (איזה כיף שיש מיחם ולא צריך לחכות להרתיח מים), סוכר, חלב, ובתחושת עונג צרוף לוגמים מהקפה וטועמים פרוסת עוגה. אין סיכוי שאדם שלא שומר שבת יבין בכלל את הטעם הנהדר של הקפה של בוקר שבת לפני התפילה. והריח שעולה ממנו, ארומה נדירה. אין דומה טעם קפה של שבת בבוקר לטעם קפה של חול. חוץ מאולי קפה בוץ. לאחר דקות ארוכות של שתיית הקפה וההתענגות מכל דקה, אתם מוכנים לצעוד לבית הכנסת קצת יותר ערניים לעבודת הבורא.

חשוב שתקפידו לא לגלות לבת הזוג ששתיתם קפה בלעדיה בבוקר. וככה בקידוש שאחרי שחרית תהיה לכם זכות כמו כל בני הבית להיות חסרי סבלנות ולצפות לקפה של הקידוש. יש אפילו מצב שהאישה תכין לכם אותו, מה שלא יקרה אם הסוד יתגלה. כי אז כשתשאלו "נו, מתי כבר עושים קידוש?" יענו לכם: "אתם את הקפה של הבוקר כבר שתיתם, אז בינתיים תחתכו סלט". תדאגו גם להשמיד ראיות: כוס עם שאריות קפה וצלוחית עם פרורים ירמזו לבני הבית מה שקרה פה בבוקר, והנה איבדתם את זכותכם בהנאות הקידוש. אם תשמרו על כל ההנחיות, מובטח לכם שיחד עם הורדת הטלית, יחכה לכם על השולחן קפה עלית, ו"יאללה, בואו נעשה קידוש, אני מת מרעב", יתקבל בבית בהבנה.

זהו, עד כאן האנקדוטות להפעם. בפעם הבאה נעסוק בנושא המעסיק דתיים רבים: איך לא להסתבך עם כביסה של ציציות. עד אז, המשיכו לישון בשבת, להגיע מוקדם לתפילה בערב, לשתות קפה עם השמדת ראיות, לההתרכז בברכת השנים ולשלוח לנו עוד רעיונות לאנקדוטות במייל. וטיפ קטן לסיום: כשהכיפה עפה לכם ברוח החורפית ועלים עפים לכיוונכם, תתפסו עלה אחד, תחזיקו ביד ותעלו פוסט לפייסבוק (ביום חול) עם שתי מילים "עלה בידי". מובטח לכם המון תגובות אוהדות. כי אם לביבי זה הצליח אולי גם לכם.