אל תתנו שיטעו אתכם: אי אפשר לקחת מנשים את הזכות להיות לוחמות

בואו נדבר על בנות בצה"ל. בטח שמעתם או קראתם על הבוחן ההוא שהורידו משש מחסניות לארבע, על כך שבמקום חמש ק"מ ריצה הסתפקו בשלוש. בטח שמעתם על הרחם והחצוצרה ולא יודע מה עוד. בטח שמעתם גם על דתיה יותר או פחות ועל "שיגעו לנו את הבנות". בואו ננסה יחד לנקות את הרעשים ולעשות סדר.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאפורסמה רשימת יחידות העילית בצה"ל שיפתחו לנשים: "שיקולים מקצועיים בלבד"

  07/06/22 17:56

נתחיל אולי מהסוף, לא התלהבתי כשצה"ל הודיע שיפתח את יחידת החילוץ 669 גם ללוחמות. במציאות זה קורה כבר שנים. בכל פעם שמוזנק צוות כזה על גבי מסוק ייתכן שתמצאו עליו טייסת ולא טייס, טייסת משנה ולא טייס משנה, מכונאית מוטסת ולא מכונאי מוטס. רופאה, או פראמדיקית. זו המציאות שמתרחשת אגב כמעט מדי יום, אז באמת ייפלו השמיים אם מהמסוק תשלשל לוחמת ולא לוחם?

לא התלהבתי כי עשו חגיגה מכאילו שינוי, לא הרגשתי שהחגיגה תשנה במשהו. מי שמכיר מעט את הצבא מבין שהוא עבר שינוי מהותי בתפיסת ההפעלה, במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה. צה"ל מפעיל מספר מערכים, אחד מהם למשל הוא המערך ההתקפי, חטיבות לוחמות כמו גולני למשל ויחידות מיוחדות כמו אגוז מגלן ומטכ"ל.

אלו משתייכות למערך שבשעת מלחמה יחצה את הגבול אל לבנון או סוריה. בנוסף, לאור האיומים שהתפתחו הצבא בנה מערך נוסף, חיל הגבולות. במערך הזה ישנם לוחמות, והן בגדודי החי"ר, ביחידות המיוחדות של המערך, למשל במסגרת איסוף קרבי. תפקידן של החיילות והלוחמות במערך הזה הוא לא לכבוש את בינת ג'ביל או מרון א-ראס. תפקידן לסכל טרור, לעצור חוליות מחבלים רחבות ככל שיהיו, מתורגלות ככל שיהיו.

אף אחד לא מצפה מנשים להיות שבוע בטנק

באותו המערך של הגבולות גם בוחן הצבא את עניין לוחמות השריון. אל תקנו את הצעקות "איך הן יסתדרו שבוע בטנק? מחזור ועוד". אף אחד לא מצפה מהן להיות שבוע בטנק, כן מצפים מהן שבתקרית כמו שהתרחשה בגבול מצרים לפני מספר שנים ובה חצה משוריין שנגנב על ידי מחבלים לשטח ישראל יהיה מי שיתן את המענה. באותו המערך מותר להוריד משש לארבע מחסניות, מותר לרוץ קצת פחות.

אל תתנו שיטעו אתכם, תשאלו מה המטרה הסופית, מה התרחיש שבו מצפים מהחיילת להתמודד ולנצח. כבר היו מספיק תקריות כאלה כדי שניווכח שיש גם לוחמות מעולות. מכפר עציון הנצור על 22 החיילות הדתיות שנפלו בקרב בשנת 1948 ועד להדס מלכא הי"ד, הוכיחו נשים קור רוח, מקצועיות, רצינות וחתירה למגע. בקורס ימ"ס בו הייתי לפני כמעט 20 שנה הייתה חניכה מצטיינת שהפכה ללוחמת והצילה חיים של רבים. באיזה זכות אפשר לקחת ממנה את הזכות להציל חיים?

ראיתי לוחמות במג"ב שפוגעות היטב במי ובמה שצריך, ראיתי מ"פ בחטיבת המילואים בה אני משרת (חטיבה מצטיינת אגב) שיכולה לעשות לכולנו בית ספר, היא קיבלה מצטיינת רמטכ"ל כי היא תותחית, לא כי היא אישה. לא כל מי שמתגייסת היא קרבית, אגב גם רובם מוחלט של הבנים לא קרבי. יש כל כך הרבה חיילות דתיות ושאינן שתורמות לביטחון ישראל, ליכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לצעוד ברחובות של הארץ הזו בחופשיות. סמב"צית, תצפיתנית, חוקרת, מ"כ במחווה אלון, יש כל כך הרבה תפקידים בצבא שלא דורשים להסתער והתרומה שם גדולה כל כך.

ולמרות זאת אני לא פוסל את האתגרים הדתיים 

רגע לפני הפלישה לנורמנדי, הגנרל פאטון דיבר דווקא אל הלא מסתערים וביקש מהם את המחויבות להצלחה, הוא הסביר להם שבלעדיהם, הקרביים יותר לא יכולים להצליח או לנצח במלחמה. גם בצבא שלנו, ישראל לא תוכל להצליח בלי תרומתן של נשים.

אני לרגע לא פוסל את האתגרים הדתיים, את השוני שיש בין גבר לאשה, לא פוסל שיש מקום לדבר, לחשוב. אני רק מבקש, אל תעלימו את התרומה שלהן כי אנחנו עסוקים בלהתווכח, אל תתלהמו ותקנו שקרים וחצאי אמיתות. בואו נדבר באמת על שירות של בנות בצה"ל, בואו נשאל את מי שמשרתות על היכולת שלהן לשמור על הזהות הדתית והאמונית. בואו נאמין שאנחנו מגדלים ומחנכים את הבנות לתרום ונסמוך עליהן קצת יותר שהן יבחרו את המסגרת שמתאימה להן. 

כרמי יוגב, יועץ תקשורת ואסטרטגיה, זליגר שומרון. לשעבר כתב מדיני